התעוררות תשובה חלק א כד

מרובה אין נאמנות שם סימן קכ"ה בהג"ה והכא כיון שאם ימצאו כמה וכמה גרגרים מזויפים א"כ אח"כ על האחרים ספק הוא אם ימצאו עוד ועל זה מזלזלין ועוד שהוא טירחא וספק איסור אין נאמנים. סי' ה'

שאלה אם נשים מחויבות בקריאת פ' זכור או לא, יען מן התורה אין קבוע לה זמן והוה מצות עשה שאין הזמן גרמא שנשים מחויבות בה. הנה לענ"ד אם אמנם מן התורה אינו זמן גרמא ורק מדרבנן קבעו לקרוא אותה בשבת קודם פורים והיה סברא לומר שאם גם במ"ע מדרבנן שהז"ג גם כן נשים פטורות והוא פשוט וכדאיתא להדיא בתוספות ברכות דף כ' ע"ב בד"ה בתפלה ויהיו לכה"פ מחויבות לקרוא איזה פעם לקיים מצוה מן התורה, אולי במצוה עצמה שהיא מדאורייתא ורבנן קבעו לה זמן כיון שהנשים מחויבות בהמצוה גופא גם עליהם קבעו חכמים זמן לקרוא דוקא אז באותו זמן ולפ"ז היו מחויבות לשמוע קריאתה דוקא בשבת קודם פורים מ"מ לענ"ד כיון דתליא תורה הטעם דזכירה משום והיה כי יניח לך ה"א מכל אויבך מסביב וגו' תמחה את זכר עמלק והיינו במלחמה ונשים אין דרכן לכבוש דמהאי טעמא פטורים ג"כ מפו"ר דכבשה כתיב מי שדרכו לכבוש, ה"ה בזה כיון דכל טעמא דכל המצוה היא כדי לזכור לעת המיועד ומצוא לנו למחות זרעו של עמלק ונשים לאו בני כיבוש נינהו הגם דלא דרשינן טעמא דקרא ומכש"כ לקולא, מ"מ הכא דבפירוש כתבה קרא להאי טעמא דרשינן לי' ולפ"ז יש לעיין עבדים דבני כיבוש נינהו יהיו חייבים במצות זכירת עמלק הגם דנשים פטורות היינו משום דלא שייך גבייהו ודמי לבל תשחית שנשים פטורות משום דליתנהו לגבייהו ועבדים חייבות, ויש לחלק דהתם לא תעשה היא שמצד עיקר הדין היו נשים ג"כ חייבות רק לא שייך לגבייהו לכן עבדים חייבות מצד לא תעשה, משא"כ הכא במצות זכירה כיון נשים פטורות וכלל הוא שעבדים אינן חייבות רק במצות שהנשים חייבות, וכיון שאין הנשים חייבות גם עבדים פטורות וצ"ע ויש להביא ראייה דבמ"ע הגם דשייך לגבייהו פטורות, דהא עבדים פטורים מפו"ר הגם דשייך לגבייהו יען שנשים פטורות ויעוין תוספות חגיגה דף ב' ע"ב בד"ה לא תוהו בראה, אבל לפי דמסקי התם דעבד באמת חייב בפו"ר אין ראיה ויש להביא קצת ראיה מהרא"ש ברכות דף מ"ז ע"ב דהו"א לומר דהא דשחרר ר"ג עבדו להשלימו לעשרה לצורך מצוה דאורייתא היה כדי לקרות פ' זכור בעשרה ואם עבדים מחויבים בפ' זכור ראוי לצרפם למנין מן התורה כיון שמחויבים במצוה זו א"כ למה שיחררו אלא מוכח דפטורים הגם שיש לדחות מ"מ מצד סברא כן היא לענ"ד וכמו נשים שחייבות במקרא מגילה שמצטרפות למנין עשרה כסברת הר"ן אמתניתין פרק שני דמגילה הכל כשרין לקרות וכו' וגם הבעה"ע דסבר דאין מצטרפות היינו רק לכתחלה כדאיתא בטור או"ח סימן תרפ"ט, ואין לומר דלכן שחררו דמדרבנן בעי בני חורין ומדאורייתא באמת ראוי עבד לצרפו למנין קריאת פ' זכור, דהרא"ש רוצה לומר משום מצוה דאורייתא דרבים דוקא שיחרר עבדו וביטול מצות עשה דאורייתא דיחיד היינו המצוה לעולם בהם תעבודו מוכח דגם מן התורה אינן יכולין לצרף למנין ומוכח דפטור העבד ממצות קריאת פ' זכור, והנה ברמב"ם פרק ב' מהלכות חגיגה הלכה א' איתא מניין שכל אלו פטורים מן הראיי' הרי הוא אומר יראה כל זכורך להוציא הנשים ומ"ע שאין הנשים מחויבות בה אין העבדים חייבים בה עכ"ל הרי ראינו שהגם דמכל זכורך רק נשים ממעטינן אעפ"כ ממעטינן גם עבדים מצד כל שהנשים פטורות גם עבדים פטורין אף שהם זכרים לפ"ז במילה באמת ג"כ אינו חל החיוב על העבד עצמו למול עצמו רק על האדון מפני שהוא קנין כספו אבל העבד בעצמו באמת פטור, לפ"ז שמעינן מינה מלתא חדתא כי לפי המובא בשו"ע יו"ד סימן רפ"ז סעיף ס"ה דגר שמת ואין לו יורשים והניח עבדים קטנים שאין להם יד לזכות בעצמן אם לא זכה אדם בהם עד שיגדלו אין להם תקנה א"כ לפי מה דמסקינן הכא פטורים הם למול את עצמם גם כשיגדלו כי אדון אין להם ועליהם לא חל חיובא למול ופטורים אמנם אולי י"ל דעל הב"ד חל החיוב למול אותם כי הב"ד הם במקום האדון כדמובא שם סעיף א' וגם ברמב"ם מהלכות מילה פ"א הלכה, ועוד במילה בלאו"ה החיוב חל על הב"ד אם אין האב רוצה או בקטן שאין לו אב מ"מ מכל זה אין ראיה כיון שהקטן יבוא לכלל חיוב כשיוגדל מוטל על הב"ד למולו ולקיים גם ביום השמיני ימול אבל עבד קטן כזה לא יבוא שום פעם לצד חיוב כי הוא פטור ואדון אין לו ממילא גם על הב"ד אין חיוב.