התעוררות תשובה חלק א רמג

סי' ס"ב מי שאוכל לקנוח הפה בין גבינה לבשר אם צריך ללעוס ולבלוע המאכל או די בלעיסה לבד

סי' ס"ה בדין דבר הנעשה מתחלה כך בתערובות בכוונה אי שייך בו ביטול, ב') אם דברים הנעשה אצל גוים אי שייך בו ביטול

סי' ס"ט בהא דאיתא בשו"ע דאם הבן אינו ממלא מקום אביו ביראה אינו זוכה בשררת אביו בירושה אם הצבור רוצים ליקח אחר שגם כן אינו ממלא מקום אביו של אותו הבן ביראה אם אז הבן קודם משום ירושת אביו עיין בפנים

סי' ע' אם מותר להגעיל במים רותחין שנרתחו ע"י הבל מים חמין (דאמפף

) סי' ע"א אי אסור גם בתינוק ואשה שמתו לומר בתוך ד' אמות תורה משום לועג לרש

סי' ע"ז אם רשאי הבעל להורות בכתם שמצאה אשתו בימי ליבונה

סי' פ"ג צמוקים שבשלו במים אם מותר לקדש על מי הבשול ולברך בפה"ג, ב') צמוקים ששרו במים כמה זמן צריכים לשרות כדי לקדש עליהם ולברך בורא פרי הגפן, ג') וכמה שיעור מים יכול ליתן לשרות בו הצימוקין כדי שיהא להם דין יין ולברך ולקדש, ד') אם יש אופן לברך על מי צימוקין גם אם לא נשרו מעת לעת

סי' פ"ד על קול שיצא שהשרשים הנשרפים וטוחנין אותם כדי ליתן בבשול המשקה הנקרא קאפפע שמערבין אותן השרשין בשומן איסור האיך יש לנהוג

סי' פ"ה ביאור על ספיקת גאון אחד אי שייך במשקה משום בשול גוי

סי' פ"ו אם בדבר שנותנין במאכל להטעים התבשיל העולה על שולחן מלכים ללפת שייך בו משום בשולי נכרים

סי' פ"ז בענין הקרבת קרבנות בזה"ז במקום המקד' (עיין עוד לעיל תשובה כ"ט השייך לזה

) סי' צ' מי שנותן עוף לשחוט אם מותר לשוחט לכבד להנותן מצות כיסוי דם אם אין בזה שום פקפוק ונדנוד איסור

סי' צ"ו אם מותר להרכיב ענף של אילן שושנים על אילני סרק

סי' ק' בענין הראשים הנתהווים לרוב במאכלים בעמדם איזה זמן ובפרט בימי הקיץ ועיין בפנים היטב

סי' ק"ו טעם למנהג שאין פודין בן בכור בלילה

ס' ק"ז מי שנזהר ונהג שלא לאכול רק בשר בלי סירכא ובא לעיר ואינו יודע אם הוא בלי סירכא מה יעשה אם רוצה לאכול בשר

סי' ק"ח בענין מה שכתב גאון אחד זצ"ל בעד שאיננו בדוק אין תולין אלא כשעור מאכולת ששכיח בזמנינו

סי' קט"ו לבאר הא דעוף נאכל במסורת אם יש לסמוך על כל מסורת

סי' קי"ז לבאר שיטות הרא"ה שסבר שמעין שמטהר בזוחלין אין מצרף למקוה שמטהר רק באשבורן ומתמיהים עליו הלא מעין מטהר גם באשבורן וכי מפני מעלתו שמטהר גם בזוחלין לא יצטרף

סי' קכ"א דגים שנמצאים חיים וגדילים באדמה לחה אם מותרים כיון שיש להם סנפיר וקשקשת. בענין ג' לוגין מים שאובין עיין בדף כ"ג ע"ב בארוכה. מי שמתפיס נדרו בדבר אסור רק מאיסור תרי דרבנן אם חל נדרו עיי"ש דף נ"ג ע"ג בארוכה. אם רב אב"ד מותר לסדר קדושין בימי אבלו אם החופה בבית החתנות וביאור בארוכה בענין דבר האבוד ובענין למוד התורה בימי האבל עיין דף נ"ד ע"א, ב') בענין אם מותר לצוות לאחר לכתוב ח"ת בדברים המותרים, ג') אם מותר לאבל לעמוד בשעה שבני אדם שאינם מנחמים אצלו

סי' קמ"א לבאר דברי הרמב"ם מהל' ממרים פ ד' הל' י"א וביאור ארוך בהא דכל דרבנן דאורייתא הוא ומחויבים לשמוע להם מן התורה עיי"ש ותמצא נחת. במי שבאה לו שמועה קרובה ביו"ט שני ולערב נעשית רחוקה אין צריך לנהוג שבעה ושלשים כמו מי ששמע שמועה קרובה ברגל ובמוצאי יו"ט נעשית רחוקה אם הדין כן גם ביו"ט שני עיין סי' קנ"ג ע"ב ע"ד בד"ה נסתפקת

סי' קמ"ה אם אבל מותר לישן במטה או דוקא על גבי קרקע

סי' קמ"ו בד"ה טעם לשבח למה יו"ט שני האחרון עולה למנין שבעה ולא ימים הקודמים שגם בהם דברים שבצנעה נוהג וישוב על המחבר בסי' ת' עיי"ש בארוכה, ב') בד"ה הנם הא