התעוררות תשובה חלק א רמא

סי' קצ"ו ליישב תמי' רבה בפסוק נחמי' ב' ח' שכתב שם כל ההתנהגותם באחד לחודש השביעי וגם ביום השני שקראו בתורת ה' מן האור עד מחצית היום ולא נזכר שם שום רמז ורמיזה שתקעו בשופר עיי"ש בארוכה דברים נחמדים ונעימים, ב') ביאור במתני' יומא אכל אוכלין שאינו ראוי לאכילה וגו' שתה ציר ומורייס פטור שם דף צ"ו ע"ג בד"ה נראה לענ"ד חדוש הלכה. סי' קצ"ז ביאור בסוגיא מריקה ושטיפה זבחים דף צ"ה ע"ב ובתשובה זו עמוד ד' בשורה ט"ז לאחרת, בת קפיד רחמנא, צריך להוסיף תיבות אלו ואשמעינן הפסוק דעירה מיקרי בשול ואי הוה כתוב אשר תבושל לבדו לכן הוה אמינא דעירה איננו בכלל דאשמעינן דעירה הוה בשול גמור משא"כ כלי שני דאיננו אלא מפליט ומבליע כאותן שיטות דסברו כן. סי' קצ"ט לפי מה שנוהגות הנשים לברך על מצות עשה שהזמן גרמא אם יכולין להבדיל לעצמן על הכוס לאותן פוסקים דנשים פטורות מן הבדלה. סי' ר"ב בדין קריאת הלל בליל פסח בבהכ"נ. סי' ר"ח ביאור בגמרא חגיגה דף ט"ו ע"ב שהקב"ה לא אמר הלכ' משמיה דרבי מאיר וכו' עיי"ש. סי' ר"ט הא דאמרינן משוה חשדא אי שייך דוקא דמכירין לאותו האיש שחושדין מי הוא או אסור גם אם אינם מכירים אותו רק שחושדין סתם ישראל עושה איסור ובסופו דברי אגדה. סי' ר"י בענין אם מחויב לעשות בשמיכה שמכסה גופו בהן בשעת שינה אם יש להם ארבע כנפות ציצית. סי' רי"א במה שמיחו קצת בעלי בתים על קבלת השוחט מטעם הגון נגד הרוב אם היושר אתם שצריכים למנוע קבלתו, ב') ביאור ופלפול בדברי הטו"ז יו"ד סי' רמ"ט סע"ק א' במה דכתב יכול ממעות מעשר שלו לשלם המצות שקונה בבית הכנסת אם הי' בהפרשתו מתחלה דעתו על כך והקהל נותנים ממון זה לצדקה שם בד"ה בדבר טו"ז, ג') טעם וביאור נכון לשיטת הגאונים דהנשבע בשם אין לו התרה. סי' רי"ב בסוגיא דכבתה ליישב קושיא חמורה של הגאון שבות יעקב שסתרי הלכתא אהדדי דפסקינן חצר שיש לו שני פתחים צריכה שתי נרות משום חשדה אם כן בכבתה יהא זקוק לחזור ולהדליקו משום חשדא ואנן פסקינן כבתה אין זקוק לה. סי' רי"ב פירש וביאור חדש בהא דקאמר רב הונא כבתה אין זקוק לה ומפרש רש"י דלמא פשע ולא מתקן ב') ביאור בדברי רש"י מה תפלה בברכת הודאה וז"ל דהא כולין מילתא דחנוכה עיקרא להודאה נתקנו שם בד"ה ברש"י דף כ"ד. סי' רי"ד האיך משערין אכילת פרס. סי' רט"ו אם העובדים בשירות המלך בעלי מלחמה ואם לא יעשו מלאכות בלמודם מכין אותן אם נדון בזה כאונס ופטור מכרת וסקילה, ב') מי שמצא רצועות של תפילין ואינו יוד אם הוא של רש"י או של רבינו תם באיזה תפילין מותר ליתן אותו. סי' רי"ז (שם דף ק"ו ע"ג בד"ה מילתא דתמי' א') על דברי המהרי"ל שאסור תענית בר"ה מדהוקשה ארבעה ראשי שנים להדדי ואחד מהם חמשה עשר בשבט שאסור בתענית, ב') (בד"ה תמרה) ליישב תמיהת הגאון על ספר אחד ששאל השואל אם מותר לשחוט בסייף שנהרג אדם מהתיליון דקיי"ל חרב הרי הוא כחלל עיי"ש בגוף התשובה, ג') בדברי התרגום יונתן פ' חוקת פסוק א' שאיתא שם שהיו בודקין את פרה אדומה מחס"י טריפות. סי' רכ"א קושיא חמורה במה דאיתא במס' כריתות דף ז' ע"א דמודה רבי בכרת דיומא עצמה דאינו מכפר בלי תשובה דאי לא תימא הכי כרת דיומא היכי משכחת לה הלא משכחת אם אוכל ביום כיפורים אדע תא דהכי דיום כיפורים מכפר ובזה רבי מודה ביומא דף פ"ב ע"א. סי רכ"ד להשיב על רב אחד שרצה שיתקעו בר"ה שחל בשבת שופר בב"ד קבוע בארץ ישראל. סי' רכ"ה אם מותר לאכול בר"ה קודם תקועת שופר כי פשוט דלא יגרע מנטילת לולב שאסור לאכול קודם. סי' רכ"ו ביאור בדברי הרשב"ם פסחים דף קי"ז ע"ב על הא דאיתא בגמרא שצריך להזכיר