התעוררות תשובה חלק א כג

והנה משום אין מבטלין איסור י"ל אין כאן חשש הגם דחמץ מיקרי שמו עליו, ויעוין מג"א סס"י תמ"ב, מ"מ יש לומר אין כוונתו לבטל האיסור רק להציל ההיתר, הגם שיכול לברר האיסור תחלה ובזה שייך מבטל איסור כדאיתא בטו"ז יור"ד סימן קל"ז סעיף קטן ד' היכא דיכול לעשות הדבר ע"י שיסיר האיסור תחלה מקרי מבטל הגם שאין כוונתו לבטל מ"מ הכא דיש טירחא לברר שרי אבל באמת במיעוט פלפלין הנצרכים לכל אחד בביתו אין כ"כ טירחא (ויש לדון קצת להא כיון דכל בעל הבית בביתו לא בקי כ"כ לברר אם כן ישאר עדיין בספק דאינו מחויב לברר, דומה לסברת נו"ב בספק ספיקא אם לא יכול לברר רק חד ספק והשני נשאר אין צריך לברר כלל, אבל יבואר לקמן שמועיל עכ"פ בחירת הבע"ב לענין שיהא אח"כ ששים יעוין לקמן רק אם הסוחר מברר כל השק אצלו יש טירחא מרובה לברר כל השק ועוד בל"ס אין בההיתר ששים נגד האיסור דבלי ספק מערב הרבה מהחמוצים, דבשביל דבר מיעוט אין כדאי לו לזייף, מ"מ כראה לי אחר שנבררו המזויפים מתוכן כמו שכתבנו לעיל ונשאר עוד אסור מפני פירורין הנדבקים ונכנסים בחורין ובגומות של הפלפלין האמתיים הגם שהוא רק משהו מ"מ חמץ אסור במשהו, אבל לזאת יועיל שידוכו אותם קודם הפסח הדק היטב כמו קמח דנגד אותן פירורין ודאי יש ששים והפירורין הנדבקים לברר אותם טירחא מרובה הוא וכמעט אי אפשר ולא שייך ביטול איסור כי אין יכול לסלקם ואין כוונתו לבטל כדי ליהנות מפירורין הנדבקים, ואם נדונם כיבש ביבש ואז חוזר וניעור בפסח מ"מ אם בירר הרבה בבת אחת ולקחו כמה אנשים מהן כל אחד יכול לתלות שהמזויפים היו מונחים אצל פלפלין של חבירו והפירורין ששכיחו שנדבקים בפלפלין האחרים נדבקו ואפילו אם בירר אותם אחד שאין בקי להכיר אותן כמו אומן יש להתיר לדוכן כי אם גם נשאר איזה עגיל גרגיר המזויף על ידי שאינו בקי כל כך לברר, מ"מ נגד אלו הנשארים בודאי יש ששים. ואם נדונם כיבש ביבש יש לתלות שבירר באמת כולם, *) וכל זה ההיתר לן אם בעל החנוני שמוכר אותם הוא בירר אותם דיכול כל אחד ואחד לתלות שפירורין השכיחין לדבק נדבקו בשל חבירו שהמזויפים היו מונחים סמוכים אצל הפלפלין שלקח חבירו או מונחים עוד בשק, אבל אם בעל הבית עצמו מברר אם נדונם כיבש ביבש יש להחמיר, ויש להחמיר בכל גוונא לאכול מעט ממנו קודם הפסח אבל יען שהש"ך סימן ק"ט ס"ק ג' מביא רוב הפוסקים דסבירא דקמח בקמח מיקרי לח בלח וכן נקט המג"א בפשיטות סימן תכ"ט ובסימן תצ"ח דאפר באפר לח בלח הוא יש להקל וכל זה אם נדוכו הדק היטב כקמח, אבל אם אינו דק כקמח ואפר אסור, דהא הפרמ"ג יו"ד סימן ק"ח מביא דחרדל מקרי יבש ביבש הגם שקטנים המה מאוד גרעיני החרדל, והנה חכם אחד רצה לדמות המזויפים לחמץ נוקשה, אבל לפי ששמעתי שעושים אותם מעיגולי עיסה ומשחירים אותם אינו חמץ נוקשה ואם היו שורפים אותם באש תחלה כדי שיהו ע"י השריפה יהי' שחורים וידמו למראה פלפלין יש לדון אולי לא נקלו כ"כ יפה עד שבאמצעית תוך העגולים המזויפים נשרף ג"כ היטב אבל מ"מ יש להקל דאז יש לומר שנגד קצת עיסה שבאמצע העיגול שלא נשרף כ"כ יש ששים לנגדו אבל אי רק משחירין אותן בצבע אינו חמץ נוקשה

והנה א"ל יען כי נותנים בתוכו תערובות דברים חריפים כדי שיהיו חריפים כמו הפלפלין עד שאינו ראוי לאכילה כמו הפלפלין היבשים עצמם האוכלו בפסח פטור כמו כס פלפלין ביוהכ"פ, הלא בבישל ותערובות נתפשט ונתערב טעם החריף בתבשיל והחמץ בעצמותו טוב הוא ונותן נועם ואוסר, ודומה למי שמערב דבר מר כמו לענה בחמץ אינו חייב משום שהוא שלא כדרך הנאתן ואם מתקנו ומוציא ממנו טעם המר חוזר להיות טוב וחייב עליו, ועדיין אין אנו יודעים אחר הדרישה איך עשייתן של המזויפים היטב כדי שנוכל לדון על הבירור, והרחמן יצילנו מכל זיוף ורמאות ורמאים ויורינו בדרך האמת לכבוד שמו הקדוש והגדול

והנה אחר כתבי זאת נלע"ד לפי מה ששמעתי שמערבין הרבה כמעט החצי הוא מן המזייפים והבירור קשה מאוד כי יש גם פלפלין חלקים בטבע כידוע ומערבים תמיד עם שאר פלפלין ואין להם שום סימן רק אז כשבוצעים העגולים לשנים והפלפל בטבעו יש בו בתוכו נקב קטן ועגול, משא"כ בהמזויף וזה פשיטא שאין עושין לחתוך כל גרעין וגרעין לשנים כי זה אינו כדאי ורבה הטירחא, ועוד יכולין להכיר כי הפלפל בטבע יש מבחוץ נקודה שחורה עליה והוא כמדומה במקום פרח ושושנה בשאר פירות כגון תפוחים ואגוזים וטרחא גדולה לברר ולעיין כל גרגיר וגרגיר ובל"ס שנשים אין נאמנות כדאיתא ביוד"ע שבספק איסור ובפרט בטירחא **(הוי ספק ספיקא ועיין בדג"מ או"ח סי' תס"ו במג"א סעק"ד דאפילו אחד אחד בכה"ג יש להתיר מכש"כ פלפלין דלוקחים כמה גרעינין בפעם אחת.)**