התעוררות תשובה חלק א רלט

סי' קמ"ב אם יוצא באוחז ונוטל בסוכות הארבע מינים כשעודם מחוברים באילן, ב') אם נוטלן קודם אור היום ואחז אותם בידו עד אחר עמוד השחר. סי' קמ"ג אם אומר לנכרי בשבת שיעשה לו דבר והנכרי עושה בזה כמה מלאכות אם ישראל המצוותו עיבר רק על שבות א' באמירתו או כפי מנין המלאכות שעושה הנכרי בעדו עיבר ישראל כ"כ שבותים. סי' קמ"ד ביאור בסוגיא פסחים דף מ"ט ע"א בזמן ביעור חמץ בי"ד שחל בשבת. סי' קמ"ו אם חיה שיום ל' ללדתה חל בתשעה באב שחל בשבת להפוסקים שחיה כל ל' יום מותרת לאכול בת"ב אם פטורה להתענות גם ביום ל"א כיון דהשלומין של שבת הוא או מחוייבת להתענות ככל ישראל כיון שהוא יום ל"א שלה. סי' קמ"ז אם אחד מבני ביתו גזל סכך מגוי וסיכך סוכתו אם יוצא י"ח בסוכה זו משום דגזל נכרי הוא עי"ש בביאור הענין. סי' קמ"ט בסופה ביאור בסוגיא דאין מערבין שמחה בשמחה מ"ק דף ח' ע"ב. ביאור בסוגיא שחל להיות בשבת פסחים דף מ"ט ע"א, ב') ביאור בסוגיא פעם אחת חל י"ד בשבת אי פס דוחה שבת או לא פסחים דף ס' ע"א. סי' ק"נ עיין תשובה זו דף ע' ע"א. סי' קנ"ג עני שאין לו שואל אי מוכר כסותו כדי להדליק נר חנוכה משום פרסומי ניסא אם דר בין הגוים לחוד או בזמן הזה שמדליקין בפנים ממש והוא לבדו בלי בני בית אם גם זה צריך לשאול או למכור כסותו כדי להדליק או לא כיון שאין מפרסם ניסא בהדלקתו הוה רק כשאר מצות דאם אין לו אין מחויב לשאול וכו', ב') ליישב תמיה על רבינו המחבר דפסק בהל' ר"ח דאין מברכין על הלל בר"ח משום דהוה רק מנהגא וכאן סתם וכתב דמדליקין ומברכין בבהכ"נ על נר חנוכה הלא מקורה דמברכין הוא מריב"ש וריב"ש כתב הטעם דמברכין כמו הלל בר"ח. סי' קנ"ד מי שלא בירך שהחיינו בחנוכה כל שמונה הלילות בהדלקה אם מברך עוד ביום שמיני כמו ברגל דמברך עד מוצאי הרגל וזמן אומרו אפילו בשוק, ב') ברואה נ"ח דמברך שעשה נסים אי יכול לברך ברואה נ"ח אחר שדלקה חצי שעה ונגמרה מצותה שם דף מ"ג ע"ב ד"ה נסתפק. סי' קנ"ה ביאור נחמד אף נעים בדברי הרש"י מתניתין ריש מגילה שכתב שפעמים חל יום הכניסה ביום י"א ופעמים ביום י"ג ולא נקט ג"כ ביום י"ב. סי' קנ"ו אם במקום שנוהגין שחולקין מצות מילה לשני בני אדם אחד חותך והשני עושה הפריעה אם שניהם הם בכלל בעלי ברית לפי עה דאיתא במג"א ס' תקנ"ט סעי' ט' שגם המוהל הוא בכלל בני ברית כמו שאיתא בהג"ה סעי' ח', ב') גם אם יש להקל אם כבדו הסנדקאות לשנים שאחד תופס התינוק בשעת החיתוך והשני לוקח ותופס אותו בשעת הפריעה שיהיו לשניהן דין סנדק שיהא כל אחד נקרא סנדק עיי"ש דף ע"ג ע"ב בד"ה ועוד נראה לי, ג') ביאור וישוב על הברייתא סוף מסכת תענית אבל שונה במקום שאינו רגיל לשנות וקורא במקום שאינו וגו' פלוגתת ר"מ ור"י שם בד"ה קשה לי ד') תמיהה על הש"ך יו"ד שכתב שאסורה לאשה באבילותה שתצוה לנכרי שתטול צפרניה עיי"ש בד"ה והנה אכתוב. סי' קנ"ז ביאור רחב בענין נחוץ מאוד לידע באיזה מקום בראש הוא מקום התפילין ובאיזה מקום בעורף הוא מקום הקשר עיי"ש בארוכה דברים הנחוצים לידע בכל יום במצות תפילין. סי' קנ"ח אודות שמנים הנעשים ממיני גרעינים הגדלים בשושנים ונקראים פרחי שמש אם מותר לאכלו בפסח. סי' ק"ס האיך מצינו שמברך על דבר אחד ח' ברכות. סי' קס"ב במקום שהמנהג שהכהנים מוציאין ידיהן חוץ לטלית ואחד מהם שהוא בעל מים בידיו רוצה ליתן ידיו תחת הטלית אם שרי. סי' קס"ג אם מותר ללמוד עם תינוק ערב ת"ב אחר חצות סי' קס"ד בבתים שטחים הכותלים בטיט ואח"כ סדן בסיד ואח"כ צובעים הכותלים בצבע יחידית כל הכותלים שוה בשוה אם צריך