התעוררות תשובה חלק א רלח

ובהל' ר"ח נקט לעיקר שאין מברכין על הלל של ר"ח מפני שהוא מנהג

סי' ק"ד אם מותרים הבכורים לאכול בערב פסח על סיום מסכת

סי' ק"ה בענין שיעור אפיית המצות

סי' ק"י בענין שק חטין שמורים ונמצא השק קר וחששו שיש בו לחות עיין בפנים

סי' קי"א מי שעשה עירוב תבשילין על כבד צלוי' ואח"כ חתכה לפירורין ועשה ממנו רוטב אם מותר אח"כ לבשל מיו"ט לשבת כיון דלא נשתייר חתיכת כזית ממנה

סי' קי"ב ביו"ט שחל בשבת ושכחה האשה ולא בירכה רק להדליק נר של יו"ט אם צריכה לברך עוד הפעם להדליק נר של שבת

סי' קי"ג אם מותר לסנדק ומוהל ואבי הבן לאכול מר"ח עד התענית בשר כל היום אפילו שלא בשעת סעודת ברית מילה

סי' קי"ד במדוכית ששוחקין בו פלפלין כל השנה ויש בו חשש תערובת שנתערב בו עגולים קטנים שחורים הדומים לפלפלין הנקרא (קונסטו פעפער) אם די בהגעלה או בע' ליבון

סי' קט"ז אם חמור יו"ט שני כמו שאר דברי סופרים החמורים יען שאינו אלא מנהג

סי' קי"ט מי שלא הדליק נר חנוכה כל הלילה אם יכול להדליק עוד אחר עמוד השחר כל זמן שנראה ונהנין מאורן דאיכא פרסומי ניסא

סי' ק"כ בסוגיא דטבילת כלים ושמא יעבירנו

סי' קכ"ב ביאור ברכת בורא נפשות רבות מה שמסיימים ברוך חי העולמים

סי' קכ"ג אם מותר להאכיל פת למי שאוכל בשוגג

סי' קכ"ד מי שנטל ידיו במים הפסולים לנטילה מים ראשונה ושניים וחזר ונגע במפה אם צריך לנגב ידיו תחלה ולחזור וליטול ידיו עיין בפנים

סי' קכ"ה א') מה שאומרים בר"ה במוסף ושני שעירים לכפר באיזו מקום יאמר, ב') הערה בדברי המג"א סי' תרט"ו ס"ק ג' יש להקל בקטן בן י"ג שנים שלא הביא ב' שערות בשאר תענית, ג') מה שהמון עם אשכנזים נוהגים שלא לאכול אגוזים קודם הושע"ר אם יש סמך לזה, ד') ישוב על קושית בן המחבר לרבי דמכפר יו"כ בלא תשובה האיך שייך חזי לאצטרופי הלא כיון שאכל חצי שיעור מיד נתכפר

סי' קכ"ו בענין שלוח מנות ומתנות לאביונים לאשה, ב') בגמר' על ר' יהודא נשיאה שלח ליה לר' הושעיא וכו'. ובמי שקבל משלוח מנות אם צריך לחזור גם הוא לשלוח למשלח, ג') מי ששלח הרבה דברים קטנים בכלי אחד אם יוצא בזה

סי' קכ"ח מי שקרא ק"ש על מטתו ובירך ברכת המפיל והוצרך לנקביו אם מותר לברך ברכת אשר יצר ואם אסור הוי הפסק

סי' קכ"ט ביאור וישוב תמיהת רבותינו ז"ל על הרמב"ם שכתב דחצי שיעור חמץ אסור מן התורה מדכתיב לא יאכל הא פסק בכל מקום כרבי יוחנן דחצי שיעור אסור מן התורה א"כ ה"ה חמץ ולמה יליף מלא יאכל

סי' קל"א אשר כל הפוסקים נקטו בלשונם חומרא דחמץ לבאר מה הוא חומרו של חמץ. סי' קל"ב אם גם פסח שני לא נאכל אלא עד חצות לראב"ע או נאמר דבפסח שני גם ראב"ע מודה דנאכל כל הלילה

סי' קל"ג הערות וישובים ופשטים בסוגיא דחזקת בדוק פסחים ד' ע"א. בסוגיא מצות אין מבטלות זה את זה פסחים קט"ו ע"א יעיין דף נ"ד ע"ג. הערות בסוגיא מצות לאו ליהנות ניתנו, ר"ה דף כ"ו ע"א ועיין בדף נ"ד ע"ד

סי' קל"ד אם מן התורה אסור לאב לצוות לבנו לעשות מלאכה בשבת ויו"ט, ב') אם הא דאמירה לנכרי שבות אם מיד כשאומר לו עבר איסור שבות או רק אז אם יעשה הגוי המלאכה שנאמר לו, ג') אם גם באומר לישראל לעשות מלאכה עובר משום שבות

סי' קל"ה הא דפסקינן ספי ליה בידים אסור דילפינן מדכתיב לא תאכילום להזהיר גדולים על הקטנים אם גם חרש בכל איסור או לא

סי' קל"ט ליישב קושית גאון אחד מהא דאיתא בחגיגה דף ט"ז ע"ב ואי ביו"ט, קצירה ביו"ט מי שרי על השיטות שסוברים שקצירה ביו"ט רק מדרבנן אסור

סי' ק"מ מי שעמד בתפלת מוסף דר"ה וכשהגיע לברכת שופרות נסתפק אם אמר מלכיות עיי"ש פלפול נעים ונחמד באריכות ובקיאות כולו מחמדים.