התעוררות תשובה חלק א כב

הרבה מעורבים בו יותר מקורט אחת ונאסר הכל מן התורה כידוע ואח"כ מוציאים הרוטב ונותנים על הבשר והרוטב אסור מדאורייתא ונבלע הבשר מן הרuטב של איסור ולפעמים אוכלין אותו בפני עצמו או עם שאר דבר בטיבול הרבה פעמים אוכלים הקיפה גם כן ויעוין בשו"ע יו"ד סימן ק"ה אבל בענין זה כל הפוסקים מודים כיון דשכיח ורגיל ומעשים בכל יום הוא שכן עושים שמוציאים תחלה הבשר במזלג שלש שנים או בכף ונשאר שם הקיפה עם הפלפלין ואח"כ מוציאים הרוטב והקיפה, ודבר דשכיח ורגיל ודרכו בכך הוה כמו ודאי, וראיה לזה מדפסקינן בשו"ע יוד"ע סימן קכ"ז סעיף ה' מאיסור מועט שנבלע בכלי שדרכו להשתמש בו בשפע ואין בו בבליעת האיסור ליתן טעם בכלי כמו חביות מותר בלא הגעלה אפילו הוא בן יומו כיון שדרכו כך חזינן דדבר שדרכו בכך חשבינן כודאי והטור חולק על דין זה של הרשב"א דמקשה הטור ניחוש דלמא לפעמים ישתמש בו במיעוט שיקבל טעם מן הבלוע כמו שאנו גוזרין אינו בן יומו אטו ב"י ומתרץ הב"י בדברי הרשב"א כיון שאין דרכו כך ליכא למגזר ע"כ וא"כ מוכח דחשבינן דרכו בכך כודאי שאפילו מדרבנן אין אנו חוששין כלל לזה ואם להקל פסק כך דנינן כודאי מכש"כ להחמיר, והטו"ז סימן צ"ט סעיף ז' ושאר שיטות שחולקין על האי פיסקא דרשב"א סברי רק מדרבנן אסור משום גזירה ולא מן התורה מכש"כ בנידון דידן פשיטא שהוא אסור מן התורה והוי ודאי כיון שדרכו כך ולא נידון לספק ולהקל בו כיון שעיקר הסברא הוא מעיקר הדין להחמיר. והנה דבר פשוט אצלי שגם אם מביאי' מאותן מקומות שגדל שם הפלפלין הגם אם היה ידוע לנו ששם אינם הפאבריקען שעושי' העגולי' המזויפי' הגם ששם הפלפל בזול מ"מ יש לחוש לתערובות כיון שמרויחי' הרבה ע"י הזיוף ועתה שנקל מאוד להביא שם אותן הפלפלין העגולי' המזויפי' על ידי הבי דואר או מסילת הברזל, ושכר הוצאה מעט יש לחוש כי קנו מפה אותן עגולי' המזויפי' ונשלח לשם וערבו אותם שם וזה הוא שיטת הטור סימן קי"ד בסופו בד"ה המוריי' שלהם אסור ואם היין ביוקר לא חיישי' לתערובות וכו' ולא חיישינן למקומות שהיין בזול ויעוין ב"י שהקשה על הטור שמשמע מהגמרא שחיישינן, ובדרישה מתרץ אם ידוע לנו ודאי שעבר דרך אותו מקום שהיין בזול אז חיישינן חוץ אם עקולי ופשורי שלא היה יכול לילך לתוך העיר מקום שהוא בזול לקנותו אבל אם אין אנו יודעים שיש באותו דרך מקום זול אין אנו חוששי' שמא יש מקום זול ושהלך לשם, והנה בנידון דידן זה אפשר בנקל שיכול להביא על מסילת הברזל והבי דואר שמה עגולים המזויפי' פשיטא שיש לחוש חוץ אם שמה כל הפלפלין בזול כל כך שעד שאינו כדאי להם להביא מרחוק להתערב ולרמאות

אבל נראה לי פשוט שמהרוכל האפטייק שכל עניניו רק לרפואה ממנו נוכל ליקח כי הוא אומן ואינו מרע נפשו והוא דין המבואר ביור"ד סימן קי"ד סעיף ה', הגם שאם כל היהודים באים קודם פסח אצלו לקנותו יודע הוא שאינו לרפואה ואינו מירתת לזייף מ"מ כיון שהוא יודע שלכך הולכין אצלו מפני שהוא אומן ואינו מזייף ושרק עליו סומכין שפיר שייך בי' אומן לא מרע אומנתו לזייף כי ירא למרע נפשי' ואין זה טענה שהוא איש מהימן רק גם אותו רמו מ"מ אם הוא גברא שיכלו לרמותו ממיל' מרע אומנתו במסחר. ועוד יען שרק לו נותנים אמונת אומן שאינו מזייף הפלפלין והוא בודאי בקי בהם או יעשה ע"י אומן לברר אם מזויפים המה או לא, (ואי אולי יברר האומן האפאטייקיר המזייפים וימכור האחרים על זה יש תקנה כדאיתא לקמן בסוף התשובה) ויעוין מג"א סימן כ' סע"ק א' שדבר שנוגע רק לדת יהודי לא שייך לא מרע אומנתו, ורק אחד כתב לי שדרש שידכו אותם קידם פסח, ויש לעיין מה מועיל זה לענ"ד, אם אין בו ששים מן ההיתר נגד האיסור פשיטא שלא יועיל מה שידוכו אותו אבל אם בטוח בתערובות ששים מן ההיתר אז קודם הדיכה אין שייך בו בטול כלל כיון שיכולין לברר המזויפים לכה"פ האומן הוה ניכר האיסור ואין שייך בו ביטול, רק אחר הדיכה אז אין ניכר ואין יכול לבררו ובטל בששים דהוה לח בלח, והיינו אם נדכן היטב כקמח, ולאותן שיטות דהוה יבש ביבש דאפילו קמח מקרי יבש ביבש אם כן חד בתרי בטל דהוה לא ניכר עוד האיסור רק חוזר וניעור בפסח והכא כיון דאיכא למתלי לקולא תלינן היינו כיון שאינן מזייפים אותן מעט מעט רק השק כולו שמוכרים יכול כל האחד לתלות שהאיסור נשאר בשק או אצל חבירו הוא וכיון שקודם הפסח הוא שפיר דמי לתלות כמו שהעלה החי"י סימן ת"ל על דברי רש"ל שהובא שם במג"א, ויאכל מעט ממנו קודם פסח אבל אם לא נדוכו לא מהני לתלות כיון שיכול לברר ניכר האיסור, ויזהר לאכול ממנו מעט קודם הפסח כדאיתא במהרש"ל ואין לסמוך על חבירו דילמא איסורו בחבירו דאין מועיל רק אם נאכל קודם הפסח ואולי לא אכל שום אחד מהם עוד ממנו.