התעוררות תשובה חלק א כא

ואפשר לומר הואיל וסתם יינן דרבנן אפשר התירו בו כמו בשבויה עכ"ל לכאורה באמת קשה על המרדכי שפסק נגד הגמרא ומתניתין דפרק א"ר ובאמת על הגמרא גופא חין להקשות דסותר להגמרא בכתובות דתלינן להקל די"ל רק בשבויה הקילו לכן הקילו שם אבל לפי מאי דמסיק הד"מ דאפשר לומר הואיל סתם יינם דרבנן הקילו בו כמו בשבויה וזה תמוה דא"כ הוה המרדכי נגד הגמרא ערוכה והגמרא בעצמו לפי סברא זו דסתם יינם קיל כמו שבויה סותר עצמו דהא אעפ"כ אסור לקנות כל אותן דברים שיש בהם חשש תערובות סתם יינם ולא אמרינן אי אפשר שלא יהא אחד דלא מערב אם כן סותרת סוגי' הגמרא כתובות להסתם מתניתין דע"ז ועוד קשה על הגמרא למה כאן מקלינן לומר אימא מגבא דחביתא ובתערובות מחמירין שמא זייף לכן נלע"ד דהמרדכי כבר כי אינו יכול להיות שלא יתקן גוי אחד משמרי שכר וזה אמת דהא בכל השנה מחמיצין בשמרי שכר ויכול להיות שמחמץ גם עתה אחד בשמרי שכר וע"ד כמה גוים שחין להם כרם ואינם עושים יין מחמצים עתה כמו בכל השנה בשמרי שכר הגם יכול לקנות שמרי יין בשעת הבציר מ"מ למה יהדר לקנותו הא אין זה בזול יותר משמרי שכר ואם גם בשעת הבציר קצת בזול מ"מ אין כדאי כהדר לקנות אותו מאחר בשביל דבר מיעוט מן המועט שמרים שאינו כדאי לו לקנות מאחר וכיון שכל הגוים אופים לחם בל"ס שמעט אי אפשר שלא יחמץ אחד בשמרי שכר והוה שכיח מאוד וקרוב לודאי הוא וא"כ דמי למחבואה שמצלת על כולן הגם אין אנו יודעים בוודאי שנחבאת אחת שמה מ"מ תולין להקל שודאי נחבאת אחת שמה להציל עצמה כי הסברא מחייבת שוודאי כל אחת ואחת מתמאצת להחבא וודאי סתמא דמילתא אי אפשר שלא תתאמצת להחביא אם יש לה מחבואה ואז היא מצלת על כולן וה"ה בפת כן הוא, וכי תימא יש לחלק דלמא בשבוי' הקילו ולא בשאר איסורים על זה מסיים המרדכי דכל היכא דאיכא למתלי לקולא תלינן גם ביין נסך כדאמר בהשוכר את הפועל אימא מגבא דחביתא שקלה והוה כמו ספק על דהספק אם נתנסך היין מעיקרא ותלינן להקל ודומה לשבוי' במחבואה אם נאנסה מעיקרא וראייתו של המרדכי הוא דמקלינן בספק כמו גבי שבוי' אבל בכבשים ומורייס ששכיח וקרוב לודאי הוא דמערבין כולם כאחד כדי להרויח ולמה יהא אחד שלא יערב הלא גם הוא כמוהם רוצה להרויח ובדבר שקרוב לודאי הוא דנין כמו ודאי ויינם שמערבים ודאי איסור סתם יינם הוא (חוץ מאומן וכדומה היכא דיכול לברר) והוה כודאי וסתם יינם ודאי אסור אבל בהיכא דאנו מסופקים אם נתנסך ע"י נגיעת הגוי דהוה כמו ספק על אנו תולין להקל, ה"ה בדברי המרדכי דספק אם נחמץ בשמרי יין או שכר דהוה כמו ספק על ויפה כתב ופסק המרדכי בסתם יינם דוקא ואינו סותר לדברי הגמרא אדרבה גם הטור אינו חולק, אך כל זה בסתם יינם דהקילו כמו בספק על כדאמרינן אימא מגבא דחביתא שקלה ולא בשאר איסורין, ועוד מצינו בלאו"ה כמה קולות ביין נסך לענין הפסד מרובה כדאיתא סימן קכ"ו סעיף בהג"ה שם ולענין עד אחד כמבואר שם סימן קכ"ז סעיף א' בהג"ה בסופו, אבל היכא דידוע לנו בודאי בירור גמור שאחד אינו מערב אזי יש להקל גם בשאר איסורים דרבנן, ויעוין תוספות כתובות ודף כ"ב) שם לגירסא ערקי איהי דהיכא דערקא אתתא חדא מן העיר אין ספק דמותרות השבויות רק במחבואה כיון שאינו ודאי בזה מסופק הגמרא שם היכא דאין יכול רק אחת להחבא שמה אבל לא היכא דודאי ערקי אתתא אפילו רק אחת דתלינן להקל והמרדכי מדמה למחבואה דמצלת ולא מביא הא דאי ערקי אתתא חדא מנייהו דבענין כזה גם בכל איסורים מותר ורק במחבואה שהוא קולא יותר מזה מביא המרדכי ראייה לדינו ומביא שגם ביין נסך הקילו כזה וזה כוונתו לענ"ד לאמת במרדכי ויען כי דין זה לדון עליו מצוי בעתים הללו מאוד בכל המדינות ובכל ענינים כי גברה מאוד בענינים כאלו תערובות דברים מזויפים לכן כתבתי בזה לדינא לאמתו שר דבר, והנה הרמ"א נקט בלשונו היכא "דידוע" היינו בודאי בלי ספק שנתלה להקל, שגוי אחד אינו מערב בכן יפה פסק גם בשאר איסורין להקל, ודברי סברת המרדכי שאין אפשר שלא יהא אחד וכו' אינו אלא בסתם יינם

והנה בנ"ד נלע"ד גם אם היכא דידוע לן שאחד ודאי אינו מערב ומזייף אסור משום דרק בדרבנן מקילינן זה ולא בדאורייתא ובפלפלין יש קרוב לודאי שיבוא לאיסור דאורייתא כי דרך ליתנם בצלי קדר שנותנין במחבת הפלפלין ושאר מיני בשמים ואח"כ נותנין עליו הבשר וכיסוי מלמעלה והוא נתבשל ונצלה שם ואח"כ מוציאים החתיכות בשר ממנו ונשאר במחבת הפלפלין ובשמים וחתיכות בצלים ושומים ומעט רוטב ואז אין ששים במועט הזה נגד הפלפלין ולפעמים אפילו רק נגד קורט אחד אין בו ששים ומכש"כ שאותן פלפלין המזויפים בתערובות