התעוררות תשובה חלק א ריז

הסכין מאיסורי הנאה ויעוין בחולין דף ח' ע"א וע"ב בסכין של ע"ז וסכין ששחט בה טריפה כמה פעמים ובתוס' שם הא בית השחיטה רותח וא"כ היאך שרי למישחט ביה בשר לכתחלה כיון שבלע הרבה פעמים בשופע אלא צריך ע"כ לומר שמלבנו באור כתירוץ הגמרא שם על סכין של ע"א הבלוע מאיסור הנאה של ע"א דילפינן ע"ז ממת לאיסור הנאה וכיון דמיירי שלבנו באור ממילא טהור מכל וכל ואין צריך הזיית אפר פרה לשיטת התוס' בזבחים דף צ"ו ע"א ד"ה אלא קדירות של מקדש אמאי ישברו ואומר ר"ת משום שפנים חדשות באו לכאן אחר שלבנו (הגם שתוספות מקשין על ר"ת) הגם דהתם מיירי לענין טומאת שרץ מ"מ לפי סברת ר"ת שפנים חדשות באו לכאן אין חילוק בו בין זה לטומאת מת אם לא לחלק על פי דוחק אולי סבר הרב ההוא לאמיתתו סברת ר"ת ומיושב קושית התוספות עליהם) וכסברת הרשב"א בתוספות פסחים דף ל' ע"ב בד"ה התורה העידה וכו' וסכין אין דרכו ללבנו אם כן טהור הסכין מכל וכל הן מטומאה הן מבליעת איסור הנאה רק טבילה בעי כמו כלי חדש וטהור שקונה מנכרי דבעי טבילה להוציא מטומאת נכרי ומשונה טבילה זו שלא מהני חזרת כבשונות ופנים חדשות דהא קרא אמר תעבירו באש אך במי נדה יתחטא דהיינו טבילת כלים ואמאי כיון שבא באש בליבון הוי כחזרת כבשונות ואזדי טומאה לגמרי מנייהו אלא טומאה זו משונה (ובאמת יש להקשות על ר"ת מאותו קרא כיון דיועיל לענין טומאת מת למה לא יועיל לענין טומאה זו ואולי סבירא ר"ת דטבילת כלים מדרבנן אכתי קשה על חכז"ל כיון דהועילה לטומאה דאורייתא למה יחמירו חז"ל יותר, ויש ליישב דמשונה טומאה זו מכל שאר טומאות דהא חזינן מן התורה רביעית מקוה טהורה היא להטביל בה מחטין וצינוריות ולענין טומאה זו צריכה דווקא מי נדה ארבעים סאה מים שנדה עולה בהם אבל באמת יש לומר דדווקא כלי סעודה צריכין טבילה כדמפרש הרשב"א דכתיב כל דבר אשר יבוא באש דזה כלי סעודה שבולע על ידי האש אבל לא כלים שמשתמשין על ידי האור היינו דבר שיבוא באש היינו כלי סעודה שבולע ע"י האש תעבירו באש גם כן כמוהו בהגעלה ואין צריכין ליבון אותן הכלים אך במי כדה יתחטא אבל מה שצריך ליבון כהחזרת כבשונות באמת גם מי נדה אין צריך כן יש לדחוק) ואם כן כלי שסעודה אין צריכין ליבון כל כך כהחזרת כבשונות ולכן צריך טבילה, וסבר הרב המשיב דסכין של שחיטה צריך טבילה כדאיתא בשו"ע יו"ד סימן ק"כ סעיף ה' בהג"ה שם בשם תשב"ץ ובזה יש ליישב שפיר דברי הרב ועדיין צ"ע

איתא בתרגום יונתן בן עוזיאל פרשת חוקת פסוק א' שהי' בודקין את הפרה בח"י טריפות וקשה מגמרא דידן חולין דף י"ב בתוספות שם אילפותא דאזלינן בתר רוב מפרה אדומה ולא מקשי הגמרא דילמא בדק לה ולייף כדמקשו הגמרא על רישא של עולה דמשמע ושחט ושרף שחיטה דומיא דשריפה יעוין בתוספות שם ותמוה הרבה התרגום יונתן, ועוד קשה האיך בדקו הוושט דילמא במקום נקב קא שחיט, ואולי בדקו הוושט שקרעו העור מבחוץ ובדקו הוושט ולשיטת התוספות דוושט יש לו בדיקה מבחוץ לענין נקב והמתינו עד שנתרפא העור ומצד דרוסה יש לומר שקנו פרה ידועה שלא היתה במקום שיש לחוש לדריסה והגמרא מייתי ראיה שפיר דילמא במקום נקב קא שחיט דסברי דאין לו בדיקה מבחוץ דמיירי הגמרא מסתם בהמות שאנו אוכלים ורועים באפר ובמדבר דיש לחוש גם לדריסה ומשום דריסה אין לו בדיקה מבחוץ ודוחק לומר דיונתן בן עוזיאל דאמר התרגום מפי חגי זכרי' ומלאכי כדאיתא במגילה דף ג' ע"א סבור כר' מאיר דחייש למיעוטא מ"מ קשה היאך יחלוק עם החכמים במעשה היאך הי' הגם שמצינו כיוצא בזה פלוגתא בין שני כהנים גדולים במקדש דזה אמר אני עשיתי כך וזה אמר אני עשיתי כך מ"מ גמרא דידן דמביא ראיי' בסתמא ולא תליא בפלוגתא וקא שתיק מיני' משמע דפשיטא להו שלא בדקו אותה כלל

סי' רי"ח שאלה אם מותר לדור בארץ מצרים בזמן הזה תשובה הרמב"ם פ"ה מהל' מלכים הל' וי"ו זי"ן חי"ת כתב שהדר בארץ מצרים עובר בשלשה לאוין והנה תמה הגמי"י על קהלות קדושות שדרים שם וגם רבינו זצ"ל היה גר שם ונלע"ד שדוקא כל ישראל אסורים לחזור אבל יחידים מותרים אבל זה אינו שהרי אנשי אלכסנדריא נענשו על זה כדאי' בגמ' סוכות פ"ה דף נ"א ע"ב