התעוררות תשובה חלק א רח

לא יחשדו אותו אדרבה אפילו אם יהא נראה בעיניהם שעושה דבר איסור ידונו אותו לכף זכות כדכתיב בצדק תשפוט עמיתך ופירש"י לדון לכף זכות ועוד תנן הוי דן את כל אדם לכף זכות. והנה ישראל נקראים אנשים החשובים והמון עם נקראים אדם שמורה לשון שפלות ורמזו בו חכמז"ל אדם ר"ת אפר דם מרה וזה שאמר מתני' שחייב אדם לצאת ידי הבריות הכוונה כל הבריות שנאמר והייתם נקיים מה' "ומישראל" היינו החשובים ואומר ומצא חן ושכל טוב בעיני אלקים "ואדם" היינו סתם בני אדם. ויש לומר לפי פרש"י בחומש בצדק תשפוט עמיתך הכוונה לדון לכל אחד לכף זכות א"כ הוי דן לכף זכות מצות עשה מן התורה ואם הוא עושה דבר שעי"ז ידברו עליו תועה הבני אדם א"כ הוא מכשילן לעבור על מצות עשה ועובר על לפני עור אפילו להכשיל באיסור דרבנן עובר על לפני עור כדאיתא בהל' נטילות ידים סי' (קס"ג סע' ב' בהג"ה) שאסור ליתן פרוסה למי שאוכל בלי נטילות ידים מכש"כ אם מכשילו לעבור על עשה דאורייתא. סי' ר"י שאלה אם מחויב לעשות בשמיכה או בכרים וכסתות שמכסה גופו בהם בשעת שינה ציצית אם יש להם ארבע כנפות. תשובה כבר הובא דבר זה במג"א סימן י"ח סעק"א מביא שיטת וסברת המרדכי להקל ומביא ראיי' מספרי נגד הני רבוותא דמחמירים והצריכו לעשות ציצית בהם וראיי' מתוספות להיפך נגד סברת המרדכי ומסיק אם הוא של צמר יחמיר לעשות כנף אחד עגול ע"כ. והנה יש לדקדק למה כתב דווקא בשל צמר יעשה כנף אחד עגול ולא בשאר בגדים ויש לומר כיון דבפשתים בלאו"ה פלוגתא דרבוותא אם יעשה בהם ציצית כמבואר סימן ט' במחבר בסימן י"א ועיין טו"ז שם הטעם וגם רמ"א לא התיר אלא היכא דאי אפשר שלא לבטל ממצות ציצית, דמשום כסות לילה נגעו בה ובשאר בגדים שאינן של צמר ופשתים פסק המחבר בסימן ט' סעיף א' שרק מדרבנן מחויבים וכיון שיש סברת המרדכי בלאו"ה להקל לגמרי לכן דווקא בשל צמר שמחויב בציצית ומחויב לכולי עלמא מן התורה החמיר משא"כ באינך בגדים סומכים להקל יען כי גם בעיקר הדבר אם גם הוא נחשב ללבישה ממש גם בזה הוא פלוגתא אם כסות המיוחד ללילה מחויב אם מכסה בו ביום והוא פלוגתת הרא"ש ורמב"ם כמבואר שם ריש סימן ח' כי"ל בכוונת המג"א מכל מקום נשמע ומוכח מזה דלצאת ידי כל השיטות יעשה כנף אחד עגול גם אם המה מפשתים או משאר מינים ובפרט כמנהג עכשיו שהרבה בני אדם מאריכין בשינתם וישנים כמה שעות ביום כמעט כל כך שעות כמו בלילה לאותן בני אדם הוא מיוחד ליום ולילה, והנה לרמב"ם חייב אם ישן בה ביום הגם שמיוחד ללילה ולרא"ש הגם שפוטר במיוחד ללילה אם לובשו ביום מ"מ במיוחד לשניהם ליום ולילה גם הרח"ש סובר דחייב אפילו בלילה כדאיתא שם מכש"כ ביום שמחייב בו בציצית א"כ בזמן הזה יש להחמיר בוודאי דהמג"א לא הקיל אלא באם אירע שישן גם ביום כדמוכח לשון הטו"ר וז"ל וסדינין אעפ"י שישן בהם בבקר כסות לילה מיקרי דעיקר תשמישן בלילה ואינו חייב רק לרמב"ם משא"כ האידנא י"ל שגם הטור מודה ובפרט בשמיכה שהיא אינה עבה כל כך (דעקקע) שרובא דרובא לא נעשה לכסות אלא בקיץ ובקיץ רוב השינה היא ביום באשמורת הבוקר כי הלילה קצרה מאוד כידוע. והנה נראה קצת ליישב תמיהת המג"א על הא שאיתא בב"י שהמנהג פשוט שלא להטיל ציצית בסדינים בין של צמר ובין של פשתים ותמה המג"א למה ויש ליישב על פי מה שהובא במחבר סימן יו"ד סעיף י"ב וברמ"א שם וז"ל כיון שאין עשוים שיהי' ב' כנפות מכוונים שיהא ב' לפניהם ושנים לאחריהם פטורים לפ"ז ה"ה בסדינים ששוכב בהם אין בשעת שכיבה ב' כנפות לפניו וב' לאחריו אם המה מונחים עליו ומכסים אותו ויש לומר דהמג"א לא נחית להכא ליישב הב"י בזה לפי מה שמביא המג"א בס"ק י"ג וז"ל במלבושים שלנו שכל ד' כנפות לפניו וא"א להלבישן בענין אחר" אין חייבים בציצית לכן נהגו להקל עכ"ל משמע אפילו אין ב' לפניו וב' לאחריו רק שיכול להלביש כן הבגד שיהי' ב' לפניו וב' לאחריו חייב ודקדק כן בל"ס מלשון רמ"א שם וז"ל הואיל ואין כנפיהם "עשוים" שיהי' ב' לפניהם וב' לאחריהם מכוונים זה כנגד זה