התעוררות תשובה חלק א רו

משא"כ אחותה ואמה אינה אמתלא טובה שמהם אינה בושה כל כך

סי' ר"ו מה שעלה מסימן שכ"ו ביו"ד להלכה אשה המחלקת עיסתה בעודה בצק לככרות קטנים שאין בכל אחד שיעור חלה ואח"כ מצרפם בסל היינו שמתחלה כשחשבה לחלק בעודו בצק לצרפם אח"כ אפילו אחר אפיה בסל כמו שנוהגות נשים שלנו בכל ע"ש מותר ליטול חלה לברך לפי מה שכתב הש"ך דוקא "לחלק לאחרים" שם ס"ק ה' וכמו שמחלק לבוש דרישה ופרישה דלחלק לעצמו איננו נפטר מידי חיוב ועיין במשניות מהגר"א מה שהעלה להלכה כמנהגינו

ומה שהנשים קונות מהאופה חלות ומצרפים אותם בסל ומפרישים ומברכים לטו"ז צריכים שיהי' ממכירי אופה ישראל שקונים תמיד אצלו דהוה כזכה ומכר להם העיסה בעודה קמח וחלק כל אחד לבדו נילוש ומ"ב גם כן מתיר הובא בש"כ שם ס"ק ב' וכפי מה דמסיק השו"ת בית אפרים אם מעיקרא עושה לחלק לעיסות קטנות שיצרף אותם אח"כ בסל בזה לא נפטר העיסה מעיקרא מחיוב חלה ולפ"ז אם קונים מאופה יהודי שרגילים לקנות מאתו תמיד אם כן מעיקרא קודם הלישה עוד הי' הקמח ואח"כ נעשה העיסה הקנה מעיקרא לקונים כל אחד חלקו לבדו בשעת לישה הגם שכל ככר לבדו אין בו שיעור הדרינן לכללא דבית אפרים כיון שמצרפת אותם אח"כ בסל ויחדיו הוה שיעור חלה הוה כמו שנילוש מתחלה עיסתה לבדה לחלקו לחלקים קטנים בעודו בצק כדי שיהא נקל לאפות ולצרפו אח"כ בסל כמו שנוהגים לכסות במפה לפ"ז הקונים פחות משיעור חלה פטורים לגמרי מן החלה ואין ליטול ולברך

ואין לומר כיון שאותו עיסה מעיקרא נתחייב בחלה הגם שחושב לחלק חלק ממנו לעיסו' קטנו' לא יצאו חלקים הקטנים מחיוב חלה דדוקא אם חשב בשעת גלגול לעשות כל העיסה כולו לחלקים שאין בהם בשום אחד חיוב חלה אז פטורים החלקים קטנים משא"כ בזה כיון דהי' עיסה אחת כולו ונתחייב חלק ממנו בחלה כי רק מקצת מהעיסה מחלק לחלקים קטנים שאין בהם שיעור חלה ואפילו שכולו מחלק לחלקים קטנים מ"מ כיון שהרבה קונים ממנו חלות קטנות והמה מצרפים אותם לא יצא חלקם של אלו מעיקרא מחויב חלה אם כן גם אותם חלקים קטנים נשארו בחיובם, מ"מ פטורה ממה נפשך כיון שאחת מהנשים או האופה בעצמו נוטל חלה מחלקו או הנשים ממה שמפרישים חלה מהם נפטרו גם אלו הקונים חלקים קטנים כי חלת חו"ל נטלת שלא מן המוקף וכיון שירדה חיוב חלה על החלקים קטנים מכח מה שהי' גוף אחד עם הנשאר שירד עליו תורת חלה נפטרו מחיוב חלתם על ידי שנלקח כבר מעיסה הגדולה, ואם תאמר כסברת הט"ז שרואים כאלו מכר האופה ישראל קמחו קודם גלגול לכל אשה ואשה המגיעה לה כפי אשר תקנה (ובדרבנן יש ברירה) אם כן הוה כל אחת כעיסה בפני עצמה היינו כאלו לכל אחת מהקונים שיעור עיסתה לבדה ואין לה שייכות עם עיסות אחרות כלל וממילא לא נתחייבו מעיקרא החלות קטנה בחלה אם אינם מצרפות ויש אחר הצטרפות לכולם שיעור חלה

סי' ר"ז הנה מפורש בכתוב כי מקוה מים יהא טהור אך רבותיו של רש"י סברי שאין זבה מטהרת אלא במים חיים, בשו"ע לא הובא דיעה זו אפילו לחומרא ולא בנושאי כלים מ"מ ליתן כבוד לרבותיו ועוד דכמה דברים שאין צריכי' להזהר במעיין לכן טוב מאוד שיהא מעיין, חבל יען כי אין אני בקיאים איזה הוא באמת גוף המעיין כמבואר בשו"ת מהרי"ט ובכמה רבותינו פוסקים אחרונים לכן אנו זהירין מאוד שתהא אשבורן בשעת טבילה ונזהרים שלא תהא אשבורן על ידי הסתימה ואח"כ פותחין הסתימה יען כי כמה חששות פסולין שיוכלו להסתעף מזה בקרב הימים שיתקלקל כלי הסותם ויסתמו בלי ידיעה ע"י הנשים שמופקדות להיות בשעת הטבילה להשגיח עליהם והמה לא ידעו שיש בזה איזה פקפוק ונדנוד של חשש אם סותמין ע"י דברים שאין כשרים לסתום בו לשאול לרב המורה והקב"ה יצילנו רק בשעה שמנקים שואבין ממנה כולה ומנקים ומיבשים אותה וחוזרים וממלאים אותה כמבואר בשו"ע כן טוב לעשות ולהזהר בדבר

סי' ר"ח ליני פה הלילה, איתא בגמרא חגיגה (דף ט"ו ע"ב) עיין שם שהקב"ה לא אמר הלכה משמי' דר"מ דלמד מאחר עד שנלמד עליו זכות מאחד האמוראים באומרו דר"מ דתוכו אכול וקליפתו זרק ואמר לו אליהו בהאי שעתא אומר הקב"ה הלכה משמו, ויש לתמוה הלא הקב"ה ידע גם כן זאת שרבי מאיר תוכו אכל וקליפתו זרק ולמה לא אמר