התעוררות תשובה חלק א רא

וחלק השמאלי מושכים אותו בארוכה לצד שמאל של הגוף, גם אם יש איסור לדבר בלשון עם ועם במדינה זו שהוא בה היפך משאר יהודים שמדברים בלשון ובמבטא שניכר מהם שהם יהודים על ידי דיבורם

תשובה הנה בשו"ע יו"ד (סימן קפ"א סעיף א') וז"ל שיעור מקום הפיאה מכנגד שער שעל פדחתו ועד למטה מן האוזן מקום שהלחי התחתון יוצא ומתפרק שם וכל רוחב מקום זה לא תגע בו יד עכ"ל ובסעיף ב' שם שרק בתער אסור ויש מחמירים במספרים כעין תער ע"כ ולא מצינו שום פוסק שמחמיר שלא להסתפר פיאות הראש סתם רק ראה זה ביש"ש פרק מצות חליצה סימן ט"ז מחמיר שלאותן שיטות שבמספרים כעין תער אסור ה"ה לספר אותם כלל אסור ומביא ראיי' מהאגודה הגם שאינני מבין ראייתו מאגודה כלל מ"מ באותו סימן כופל כמה פעמים שחושש להחמיר שמן התורה אסור לספר כלל פיאות הראש וראוי לירא שמים לחוש לדבריו באיסור תורה

והנה לפי פשטות התוספתא שמביא הסמ"ג משמע שגם לתלוש רק שתי שערות מהם אסור מן התורה שזה הוא השחתה (ויעוין בשו"ת חת"ס סופר יו"ד סימן קל"ט וק"מ מהגאון רע"א זצ"ל שכתב שלפי זה אסור לסרוק במסרק כיון שפסיק רישא הוא שיתלוש שתי שערות יעוין שם ומה שכתב החת"ס עליו ורגיל אני להחמיר למסרק הפיאות רק באותו צד שבמסרק ששיניה גסות ורחבות שבזה לא הוי פסיק רישי' לענ"ד

) ברם נראה לי במקום שנוהגים היהודים לגדל פיאות ראשם ולא הגוים וניכר בפיאות שהוא יהודי לא גרע גילוח פיאות אלו משאר מלבוש ישראל והמגלח אותם ממש יש לו דין הלובש מלבוש נכרי לכל דיניו כבשו"ע יו"ד (סימן קע"ח סעיף א') ואין להתעקש דווקא בלובש מלבוש עובר משום חוקות הגוי ולא במעביר ומסלק דבר ממנו, זה אינו דסתם כתיב ולא תלכו בחוקות הגוי ומאי חילוק יש אם לובש מלבוש כגוי או מסיר מלבוש או דבר ונדמה בו עי"ז כגוי וראי' לדבר ממה שאיתא שם בשו"ע ולא יגלח מן הצדדים ומניח השער באמצע ולא יגלח השער מכנגד פניו מאוזן לאוזן ויגדל פרע הרי אע"פ שרק מסיר השערות כיון שעי"ז נראה במה שנשאר מן השערות כגוי אסור ה"ה אם מגלח הפיאות דאסור

ולהמשיך שפה נראה לי לאסור על פי מה דמבאר הב"ח ביו"ד סימן קפ"א לשון הרמב"ם וז"ל השפה מותר לגלחו וכו' ולא נהגו ישראל להשחיתו רק לגלח קצתו עכ"ל ומפרש הב"ח וז"ל דרצונו לומר כיון דנהגו הגוים להשחיתו ע"כ לא נהגו ישראל להשחיתו דאסור לישראל להתדמות להם בגילוח שער כמו שהם עושים כמבואר בסימן קע"ח דגם זה בכלל ובחוקותיהם לא תלכו עכ"ל ממילא מוכח כיון שגוים נוהגים עכשיו במדינותינו לגדל השפה מימין ומשמאל ארוכות ומשוכות ממילא אסור לישראל בזה להתדמות משום ובחוקותיהם לא תלכו

ולדבר בלשון אומה במדינה שדר בה נלע"ד אם מדבר בלשון אומה זו בסיגנון ובלשון שישראלים מדברים בו בלשון זה היינו בשינוי המלות והברתם שניכר בלשון הזה ובהברתו ובשינוי מלות שהוא יהודי כמו שעכשיו המנהג בכל אשכנזי היהודים שמדברים כך וה"ה כל ספרדיים כולם מדברים כן בלשונם והמה מגלות ספרד שפאניען גם המוני הגוים אינם מדברים בלשון צח ונקי בלשון אומותם אבל היהודים ביניהם אינם מדברים גם בלשון לעגה שלהם רק בשינוי גמור הרבה מהמונם הגוים וניכר בין כל אומה שדרים שם עי"ז ממבטא לשונם והברתם ושינוים שהוא יהודי חלילה לשנות כדמצינו בירושלמי פ"א דשבת שמי"ח דבר שגזרו על לשונותם נראה לאו דווקא שמוכרח לדבר לשון הקודש רק שלא ידבר כלשונותם וכן ראי' מב"ח יו"ד המבאר דבר זה בסימן קע"ח סעיף ב' בשם סמ"ג וז"ל שיהא מובדל ישראל מן הגוים במלבוש במנהג "בדיבור" וכן שיטות הפוסקים יעוין שם היטב מתק לשונו וכו' כי רז"ל הזכירו הדברים שהיו נהגים הגוים בימים ההם וה"ה בכל מנהג הגוים שנתחדשו בכל הזמנים שצריך ישראל להיות נבדל ממנהגם במלבוש "בדיבור" במנהג והוא להדיא בספרי פ' ראה וכו' עכ"ל הב"ח העתקתי בקיצור ולא לחנם הקפידו רבותינו הגאונים זצ"ל על זה וכן עוד במדינות הזו שנזהרים גם פשוטי המוני עם מלדבר בלשונם בשבת וביו"ט ובפרט בימים הנוראים ולשון אומות שמביא מאוד לדרכיהם ולהבדיל מכלל ישראל כאשר הנסון מעיד וראינו כמה פעמים רחמנא ליצלן ובוא יבוא הגואל במהרה בימינו אמן.