התעוררות תשובה חלק א ר

ברמב"ם ריש ה' ברכות להדיא עיין שם אבל אם המצוה עצמה היא ברכה מהיכי תיתי יחמירו הנשים לחייבות עצמן בברכה לבטלה שהיא משום לא תשא כדי לעשות להם נחת רוח ואפילו לתוספות דסברי ברכה לבטלה רק ל"ת מדרבנן הוא מ"מ חמורה היא גם כן ולא שרינן להו משום נחת רוח דידהו כן יש להסביר דברי המג"א שזה טעם רמ"א שמחמיר גבי הבדלה דישמעו מאנשים. וכבר כתבנו במקום אחר ליישב על רבינו מחבר דפסק לברך בבהכנ"ס על נר חנוכה שהוא רק מנהג ולברך על הדלקת נר ביוהכ"פ שהוא רק במקום שנהגו להדליק והוא בעצמו פסק בהלכות ר"ח שאין מברכים על הלל וכתב שכן נוהגים בא"י וסביבותיה

והנה נראה לי גם כן להסביר דברי המג"א (סימן רצ"ט ס"ק י"ב) שכתב לפרש ברי"ו דסבר אחר הבדלה בתפילה קודם שיבדיל על הכוס מותר מלאכה קלה כגון הדלקת נירות אבל לא מלאכה כבידה אבל קודם הבדלה בתפלה כל שום מלאכה אסורה יעוין שם וצ"ב מה טעם יש לחלק בין מלאכה כבידה וקלה במה שהבדיל בתפלה ולא על הכוס או לא הבדיל כלל אם שרי אחר שהבדיל בתפלה יהא הכל מותר ואם לא יהא הכל אסור ובפרט מה חילוק יש בשבת בין מלאכה קלה וכבידה וארוכה הלא הדלקת נר חייב עליה בשבת כמו מלאכה כבידה וארוכה ועוד בשבת על הדלקת נר חייב כרת ועל נושא משא בכל היום ברשות היחיד פטור ונ"ל להסביר וליתן טעם הנה מצינו שגזרו חז"ל לעשות מלאכה ומלאכול ומלדין קודם המנחה כיון שיכול לבוא מזה שיבוטל מתפלת מנחה וכן הוא אסור קודם בדיקת חמץ וכן הובא במג"א לאסור קודם שריפת חמץ וקודם הדלקת נ"ח ושאר מצות וה"ה כאן בהבדלה על הכוס שהוא מצוה מדברי סופרים יש לחוש במלאכה שיש בה המשכת זמן שאסורה קודם שיבדיל על הכוס שמא ימשך וישכח להבדיל משא"כ במלאכה קלה כגון הדלקת נר וכדומה אין חשש בזה שמא ימשך, וזכר לדבר מסימן ת"ק נ"א באו"ח שאסור בת"ב לעשות מלאכה שיש בה המשך משום שעל ידי זה מסיח דעתו מן האבילות ובפרט בהבדלה דכולא יומא דיום ראשון זמני' ובפרט לפי מה דפסקינן עד מוצאי יום ג' יכול להבדיל בודאי שייך בי' אתי למפשע כמו שאחז"ל מס' שבת (דף יו"ד ע"א) גבי ערבית כיון דכולי' לילה זמני' היא לא מירתת ואתי למפשע, אבל באמת לפי דברי תוספות סוכה (דף ל"ח ע"א) בד"ה יו"ט נראה דדוקא תפלה דצריכה זמן יש לחוש שמא יתעצל משא"כ בנטילת לולב ה"ה הכא בהבדלה על הכוס דלא טריחא לי' ולא צריך שיהוי אין לגזור, ועוד מדברי תוס' שם בד"ה מאי קושיא נראה דסברי אדרבה דקידוש כיון דכולי' יומא זמני' הוא לא שייך למגזר ביה שמא יפשע מכש"כ בהבדלה דזמנה ג' ימים בודאי לא שייך בי' אתי למפשע אבל לטעם האחר שכתבו שם כיון שיושב בסעודת שבת לא אתי למפשע כיון דעל ידי הסעודה דכיר לי' שבת ולא ישכח כנראה שם מדברי התוספות שייך שפיר האי טעמא, בהבדלה דילמא אתי למפשע ועוד י"ל הבדלה חמירה לענין זה דלכתחלה צריכה להיות באפוקי שבת מיד יש להחמיר טפי שלא לעשות מלאכה קודם שיבדיל ונוסף עליו אולי יטעה ויטעום קודם הבדלה הגם שלדינא פסקינן טעם מבדיל מ"מ חששו במלאכה שיש לה המשך זמן אולי יטעה ויטעם בינתי' וכיון שצריכה להיו' באפוקי שבתא ואסור לטעום קודם וגם חשש אתי למפשע שייך בי' קצת כיון שהוא זמן ארוך אפילו לתוספות דבקידוש לא שייך בי' שמא יפשע היינו משום זה לבד לא רצו לאסור כיון דכל יומא זמני' הוא אבל בכל הטעמים יחד יש לחוש ולגזור ולאסור וגם דהטעם למ"ד דסבירא לי' דטעם אינו מבדיל או לדידן דאסור לטעום לכתחלה זה גופא משום שצריך להבדיל בתחלת הלילה היינו מיד באפוקי שבתא אלא דמצוה לאחר באפוקי שבתא אבל אחר אפוקי שבתא אז מיד מצוה להבדיל ויש היכר יותר בזה לכן אסור אפילו לטעום קודם וכמו גבי קידוש שאסור אפילו טעימא אפילו מים וכמו שאיתא הטעם משום שהוא מיד בתחלת יום חמור משא"כ בשאר מצות דאורייתא טעימא מותר קודם עשייתה ה"ה בהבדלה שייך טעם זה לאסור מלאכה כבידה וארוכה אולי ישכח ואולי יטעום כיון שצריכה להיות בתחלת הלילה אם גם נאמר שלא שייך בי' שמא יפשע כיון דטעם מבדיל וזמנה עד סוף יום שלישי וק"ל

סי' ר' שאלה אם יש מקום להחמיר שלא לגלח כלל פיאת הראש גם לנתק מהם שערות אם אסור וגם אם יש בזה איסור לגדל שער שעל השפה ארוכות שמושכים אותו בארוכה לימין