התעוררות תשובה חלק א קצח

בהזאה לח קפדי תורה רק בחטאת ומו"ש משום נקיות דנותר שייך בכל הקדשים כדאיתא כמה פעמים בתוספות סברא זו דבמה שאין שייך בו לא שייך לומר שהדבר זה הוא חומר וק"ל

הרמב"ם בפי' המשניות סבר מו"ש חוץ מהגעלה וקשה מאוד מאי מקשה הגמרא אלא למ"ד מריקה בחמין מאי איכ"ל וצריך לדחוק דאותו מ"ד סבר דמריקה בחמין הוא הוא ההגעלה

סי' קצ"ז תנן פ' י' דיבמות משנה ט' בן תשע שנה ויום אחד שבא על יבמתו משהגדיל ונשא אשה אחרת ומת אם לא ידע את הראשונה חולצת ולא מתיבמת פירש הרע"ב וז"ל דזיקת שני יבמין עלי' הואיל ולא ידעה משהגדיל לא יצאת ידי נפילה ראשונה עכ"ל והשניי' או חולצת או מתיבמת ומסיים המשנה אחד שהוא בן תשע שנים ויום אחד ואחד שהו בן עשרים שנה שלא הביא שתי שערות עכ"ל המשנה והקשה בתוס' רע"ק איגר בהרע"ב ד"ה אחד בן כ' לכל האמור למעלה קשה לי דבכה"ג אמאי השניי' לת"ק חולצת או מתייבמת הא בדאורייתא חיישינן שמא נשרו כמ"ש הרע"ב לקמן פי"ג מ"ב וא"כ בשחולץ להראשונה איך שניי' מתייבמת דלמא היה גדול ונשרו שערותיו וכשמייבם השני' עובר משום לא יבנה כיון שלא בנה שוב לא יבנה וצע"ג עכ"ל ולע"ד ליישב הקושיא לפי המובן רבינו עקיבא איגר ז"ל פירש במתניתין היינו אחר שחלץ את הראשונה אז השניי' או חולצת או מתייבמת ולפי זה שפיר הקשה אבל יש לפרש מתניתין כך הראשונה חולצת דוקא ולא מתייבמת כדכתב הרע"ב טעמי' והשני' היינו אם לא חלץ הראשונה עדיין יש לו ברירה בשני' או לחלוץ או לייבם ולא קאי והשני' וכו' על הראשונה חולצת ואח"כ השני' רק בשני' יש לו ברירה או לחלוץ או לייבם משא"כ בראשונה צריך דווקא לחלוץ

סי' קצ"ח הסמ"ע בחו"מ (סימן ס"ז ס"ק ב') וז"ל דדווקא בזמן שהי' שמטה ויובל נוהג מן התורה הי' מקוים בהם הברכה ועשת התבואה בשנה הששית לשלש שנים עכ"ל ומשמע דבשביעית בזמן הזה דאינו רק מדרבנן על זה לא יקוים הברכה ועשת את התבואה לשלש השנים וכן יש לומר דלכן תקנו רבנן פרוזבל דלא תשמט מפני תקנת עשירים גם כן הגם שכתוב בתורה כי בגלל הדבר הזה יברכך זה לא נאמר רק על שמטה דאורייתא וקשה ממס' ידים (פרק ד' משנה ג') דהשיב רב"ע לר' טרפון דקאמר מעשר עני נוהג בשביעית בעמון ומואב כי היכי דליסמכו עלייהו עניים שבא"י בשביעית והשיב ראב"ע קסבר אתה דמהנן ממון ואי אתה אלא כמפסיד נפשות קובע אתה את השמים מלהוריד טל ומטר כדכתיב במארה אתם ניארים ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה דנעצרים השמים מלהוריד טל ומטר אם לא יתנו מעשר שני והלא עמון ומואב אינם מחויבים רק מדרבנן בתרומה ומעשר דפלוגתייהו לא קאי על עמון ומואב שנטהרו בסיחון עיין בר"ב שס תחלת המשנה ואעפ"כ השיב ראב"ע שבעון זה נעצרים השמים מלהוריד טל ומטר וכתיב בתרי' ובחנוני נא בזאת אמר ה"צ אם לא אפתח לכם ארובות השמים עד בלי די

ואולי יש לומר דלמאי דמסיק התם נמנו וגמרו דעמון ומואב מעשרים מעשר עני מוכח דלא סברו כראב"ע ואולי באמת מטעם הסמ"ע דבדרבנן לא שייך כל זה, והמה לא ידעו מזה שהלמ"מ הוא שמעשרים מעשר עני כדמסיק שם במתני' שר' אליעזר גלה והודיע זאת, אבל עדיין איננו מתורץ הלא נביאתו של מלאכי הי' בין חורבן בית ראשון לשני או בתחילת בית שני ובפרט למ"ד במס' מגילה (דף ט"ו ע"א) מלאכי זה עזרא ולהרמב"ם דסבר דתרומה דינו כמו חלה דאיננו חייב מדאורייתא רק בביאת כולכם וכמו דחלה לא הי' מדאורייתא בזמן בית שני דלא הי' ביאת כולה ה"ה תרומה ואעפ"כ קאמר הנביא מפי השם יתברך ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה וכל הפרשה שם ובחנוני נא בזאת שאברך אתכם נראה בעליל שהברכה בא גם על מצות מעשר דרבנן וקשה לרמב"ם לדידי' למה תקנו פרוזבול לתקנת עשירים וכמו דלא תקנו פרוזבל בזמן דהי' דאורייתא יען שבאו בשכרם כי בגלל הדבר הזה יברכך כן הלא יבטחו בשכרם כן בדרבנן ואולי יש לומר כיון שנאמר לו מפי הקב"ה כן וכדאיתא שם בר"ב ברטנורה וז"ל ועל פי נבואה עשו הוראת שעה ואין למדים ממנו אם כן הבטחה זו מפי הקב"ה נאמרה ביחוד, משא"כ בשאר תקנות דרבנן ואולי זה כוונת רבי יהושע שמביא ראייה לדברי ר' טרפון מצרים מעשה זקנים ובבל מעשה נביאים והנדון שלפנינו (עמון ומואב שמחויבים בתרומה ומעשר) מעשה זקנים, ידון מעשה זקנים ממעשה