התעוררות תשובה חלק א קצב

נעל"ד כן ליישב הכל ולפי דבריהם הלא רובא דרובא הי' ר"ה ביום למ"ד כי מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר ויכולים לסמוך מן התורה על הרוב ובלי ספק הוא כוונת רב חסדא בירושלמי חזקה שאין ב"ד מתעצלין היינו כי רובא דרובא באו עדים ביום למ"ד וב"ד אין מתעצלין לקבלם ולדרוש ולחקור ולקבוע החודש בזמנו באותו יום ביום למ"ד של אלול הגם שקרבן עדה ויפ"מ מפרשים לא הי' ב"ד מתעצלים מלהודיע אם עברו החודש ובאו"ז מפרש אם הי' צריכים להתענות שני ימים לא הי' מתעצלים לתקן כן ויום למ"ד של אלול ענו בני בבל לקביעות של ב"ד בא"י כי באלול הי' שלוחים יוצאים כדאיתא במתני' מפני ר"ה והי' וודאי יום למ"ד עפ"י קביעות ב"ד שבא"י ורובא דרובא הי' יום למ"ד ר"ה ואילו שמע הלוי מפי ב"ד מקודש והי' ראוי להעיד ממילא הי' מעיד ששנה זו הוא מן המיעוט ונאמן והי' צריכים להתענות ביום י"א כמו שאנו אוכלים בשר ואין בודקים אחר ח"י טריפות דאזלינן בתר רוב מ"מ אם בא אחד ואמר שמצא טריפות נאמן כי הוא אינו מעיד נגד רוב בהמות כשירות רק מברר שבהמה זו מן המיעוט הוא ובפרט דמילתא דעבידא לגלויי הוא אבל יען כי הלכה הוא שאין נאמן עד שישמע מפי ב"ד מקודש יהי' מאיזה טעם שיהי' שמא ואולי קדשו למפרע ביום ל"א יום הלמ"ד אם כן המה יכולין לסמוך על הרוב

והנה אם קמי שמיא גליא שבאמת יוהכ"פ ביום י"א מ"מ התורה שאמרה להתענות ביוהכ"פ אמרה שניזיל בתר רוב ומותר לנו מן התורה ליזיל בתר רוב מותרים מה"ת לאכול בו ובמלאכה ואעפ"כ עצומו של יוכ"פ של יום י"א שהוא באמת יוכ"פ מכפר כמו שחולה שצריך לאכול ולעשות מלאכה אעפ"כ יוהכ"פ אצלו ויוהכ"פ מכפר עליו בתשובה או בלא חשובה כן בזה מותר מן התורה לאכול בו ובמלאכה ומכפר עליהם מ"מ ופשיטא שתשובה של אתמול מועיל כן לענ"ד הכל נכון וטוב ומיושב לפ"ז אם גם הלכה כר"י הלוי ושאר רבותי וגדולים שמונים בזמן הזה מיום שני והוא העיקר מ"מ כיון שרוב הפוסקים לא סבירא להו הכי ועמא דבר נהגו כאשר הוא מן התורה לסמוך על רוב הפוסקים ומותר באכילה ובמלאכה ואפילו קמי שמיא גליא יש הלכה כדבריהם של מיעוט מכפר עצומו של יום י"א ולחוש על המיעוט במקום סכנה אין מן היושר וחי בהם כתיב ועוד שלא להטיל ברוב המון ספק ביוהכ"פ ביו"ד שיראו שמתענים גם למחרתו ויזלזלו בו כי נדמה להם לספק רק רבינו ר"י הלוי ורבינו יהודא ושאר גדולים שסברו בשיטתם שמן התורה מן יום שני מנינן ומן התורה ביום י"א יוכ"פ שפיר התענו משא"כ אנן להלכתא שפיר עבדינן כרוב הפוסקים ושרי לכתחלה ואתיא לצאת ככולי עלמא כנלע"ד נכון ליישב הכל בטובו

ועוד נלע"ד הלא ידוע סברת תוס' ב"מ וכסף משנה בה' מלכים וכמה פעמים בטו"ז דבר שמפורש בתורה לא יכלו חכמים לתקן נגדו וכיון שמן התורה אזלינן בתר רוב לא יכלו לעשות שני ימים יום כפורים מדכתיב והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על חטאתיכם "אחת" בשנה אבל לא לעשות יום כפורים שני ימים בשנה

סי' קצ"א הקשני רב גאון אחד למה אין מזכירים בשבועות במוסף כבשי עצרת ושתי הלחם שהם קרבן צבור, והנה לפ"ז קשה למה אין מזכירין ביוהכ"פ במוסף קרבנות העבודת היום והא דמזכרינן במוסף בחזרת התפלה אינו מעיקר תקנת החכמים כמו התפלת מוסף רק כן נהגו חז"ל כדאיתא בירושלמי להזכירו וכן קשה ביום ב' של פסח כבש העומר למה אנו מזכירים והנה יש לומר שביוהכ"פ סומכים על קריאת התורה שהיא תקנת משה רבינו שיהא שואלים בענינו של יום כדאיתא סוף מסכת מגילה וכן ביום ב' פסח קורין קרבן עומר וקצירתה ובדיעבד נקצר ביום כשר כדפסק הרמב"ם ובשבועת יש לומר כיון שקורא וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' והוא שתי הלחם ולמ"ד שמעכבות כבשי עצרת ממילא המה בכלל, ולמ"ד שאותן שפ' אמור המה אותם שבפ' פנחס כבר מזכיר במוסף עיין במנחות וכל זה דוחק ועוד הא תינח עתה אחר שתיקנו לקראו במפטיר אבל מעיקר התקנה אין קורין וביום הביכורים בשבועות כדאיתא להדיא במגילה (דף למ"ד ע"א וע"ב) כי הא שקוראין במפטיר קרבנות מוסף היום הוא מתקנת רב עמרם גאון ועוד אי סמכינן אקריאת התורה למה לנו בר"ח ובחוה"מ סכות תפילת מוסף שבאותן ימים מעיקר תקנת חכמים קורין בקרבנות דיומא לכן לענ"ד עיקר הטעם של תפילת מוסף יען התורה קדשת