התעוררות תשובה חלק א קפט

סי' קפ"ח שאלה שאלת לבאר לך גודל כח תוקף קדושת יו"ט שני

הנה בעז"ה כבר כתבתי בתשובה במקום אחרת בזה ואוסיף פטומי מילי, הנה מיום שחרב בהמ"ק תקנו הסנהדרין שלא ליטול לולב אפילו ביום ראשון כשחל בשבת אפילו בב"ד שקידשו בו את החודש משא"כ בשופר והטעם מפני שבני חו"ל מסופקין אם היום יו"ט הוא ומספיקא אין יכולין ליטול לולב דגזרו חז"ל עליו שמא יעבירנו במקום דמסתפקין וכדי שיהי' כל ישראל שווין בדבר ואין מקדש לתלות בו תקנו חז"ל שבכל מקום ושום אחד מישראל לא יטול את הלולב כמבואר הכל בגמרא סוכה וברמב"ם ה' לולב וערבה וכן נהגו כל התנאים וכל ישראל ואח"כ כאשר סמכו על החשבון דתקנו רב הלל ובית דינו וקדש כל החדשים עד כל ימות העולם ובקיאים בקיבועא דירחא ואין יום ראשון שום ספק וכל אחד מישראל יודע ובקי אימתי יו"ט שלחו מתם היינו הב"ד גדול ותקנו שיקיימו ויזהרו לעשות עוד השני ימיה כמנהג אבותיהם שבידיהם וישאר הכל כמו שהי' מקודם בעוד שהי' באמת לבני גולה ספק גמור והכל נשאר כמו שהי' ואין לוקחים לולב ביום ראשון של סכות שחל בשבת בכל מקום וכן הוא מבואר ברמב"ם ה' לולב וערבה ובהה"מ שם וכל זה פשוט נשמע מכל זה שיען שאנו עושים שני ימים כמו אז מספק ואין אנו יכולים ליטול לולב ביום ראשון שחל בשבת כמו מאז לכן כל ישראל כדי שישוו כולם אין נוטלים לולב ביום ראשון בשבת מוכח דמה שאנו עושים יו"ט שני עי"ז בטל כל ישראל ממצוה דאורייתא ביום ראשון, וראה גדול כחו שדוחה מכל ישראל מצוה מן התורה נוסף על מצות תפילין בכל יו"ט שני שמבטלין אם כן צריכים ליזהר בו מאוד דהא בטלו מצית תפילין שאין בו שום לתא דמלאכה רק שלא יבוא: לזלזל בו והמזלזל בו נאמר לו איך לא נטלת לולב בשבת ובטלת מצוה מן התורה ואם ישיב חכמז"ל תקנו ולהם כח לעקור בשב ואל תעשה ואנו מצווים לשמוע להם אזי תשיב אמרים אם כן כח גדול של חז"ל לבטל מצוה מן התורה מכל ישראל יחדיו בפעם אחת אם כן מוכח מזה כמה חביבים דבריהם וחמורים דברי סופרים יותר מיינה של תורה לכן הזהר מאוד ביו"ט שלהם אשר מפניו אנו מבטלים כל מצות אלו על ידו ולא תהא רשע המזלזל בהם בתרתי דסתרי וכסיל בחושך הולך. והנה השלחו מתם איתא בסנהדרין (דף י"ז ע"ב) שהוא ר' אלעזר וסתם רב אלעזר הוא רב אלעזר בן פדת והוא וב"ד תקנו כן שיזהרו במנהג אבותיהם וכל ישראל באימה וביראה קבלו דבריו בשמחה ובנחת כאשר המה מחויבים מן התורה לשמוע להם אין לנו נפקא מיני' מאיזה פסוק אנו דורשים כן אלא אנו מחויבים כן מן התורה דאל"כ היאך יכלו חז"ל לגדור ולתקן כן לבטל מכל ישראל מצות מן התורה והיאך אנו רשאים לשמוע אליהם ולבטל מצוה מן התורה כל ישראל ביחד ונהגו כן מימי החרבן בית ראשון גם הנביאים ואחריו כל התנאים ואמוראים וכל הגאונים וכל ישראל אחריהם זה יותר משמונה עשר מאות שנה אחר החורבן השני והמהרהר על זה מין ואפיקורס ואל תדאוג על ביטול מצות אלו הלא הוא ששלח כן מתם הוא אשר רצה הקב"ה בעבורו לאבד העולם ולבראו עוד הפעם כדאיתא במס' תענית דף כ"ה ע"א) בלי ספק הוא וב"ד לא רצו לבטל בחנם מכל ישראל מצות מן התורה כאש תקנו יו"ט שני אלא כן הבינו ברוח קדשם אשר הופע עליהם ממעל ודי כלך בזה באלו הדברים ואל תהרהר עוד "לתמוה" על דברי חז"ל ולבוא בקושיות ותמיהות הטובים ונחמדים מזהב ומפז ומתוקים מדבש ונופת צופים ובדבר הזה נאריך ימים לטוב ומוטב כי העובר על דברי סופרים חייב מיתה ממילא מדה טובה מרובה השומע לדבריהם לו אורך ימים ושנות חיים וכל טוב אמן

סי' קפ"ט שאלה אם חודו של שי"ן לא הגיע עד מקום מושבו אם יש להכשיר בדיעבד. הנה דבר זה נובע מפי' הרא"ש שמפרש בדברי אביי וצריך שיהי' החריץ מגיע עד מקום התפר דקאי על השי"ן שאמר שהיא הלכה למשה מסיני אבל לשון חריץ משמע חריצין ולא שיקרא חודו של שי"ן חריצין לכן דחוק זה ועיקר משמע כפירוש רש"י שקאי על חריצי הבתים ואם על זה יש לפקפק דאביי אמר שין של תפילין הלמ"מ וצריך החריץ שיגיע עד מקום התפר משמע דקאי על השי"ן והרא"ש פסק כשתי הפירושים לחומרא וכאביי עיין בב"ח פירושו והרמב"ם מפרש כרש"י