התעוררות תשובה חלק א קסח

שמן שבנר חנוכה ואפילו בכלי מאוס דילמא אתי לידי תקלה וקשה לרש"י לברייתא דכלים שנטמאו בוולד הטומאה מערב יו"ט מותר לטבול ביו"ט מברייתא דכלי שנטמא בעיו"ט אסור לטבול ביו"ט שמא ישהא הא בל"ס ברייתות אלו לא חלקו אהדדי ולמה הא גם בדרבנן שייך תקלה ולחומר הקושיא נלע"ד הנה תירצו בגמרא כהנים זריזין הן פירש"י ומיזהר זהירי שלא לבוא לידי איסור א"כ אנן נמי נאמר כיון שהכהן ידע שתרומה טמאה אם אוכלה עובר בלאו ויודע שבקל יוכל להיות שאצל ישראל ובפרט עמי הארץ יוכל להיות שנטמאת התרומה והמה זהירים שלא לבוא לידי איסור משאל שאל עלייהו אם לא נטמאת אך התקלה איתא שהישראל ברוב הימים ישכח שהכלי טמא ויתן לתוכו תרומה ונטמאת התרומה והתורה אמרה את משמרת תרומותי שאסור לטמאת תרומה זה הוא החשש תקלה משא"כ בכלי שנטמא בוולד הטומאה שאין בו טומאה דאורייתא לא החמירו רבנן כל כך לעבור על משמרת תרומותי שאין שייך בטומאה דרבנן ועוד שבליס רק עשה הוא לשמור בטהרה התרומה ולא מלקין עליה ולא החמירו בדרבנן

רבותינו האחרונים דקדקו מאי תקלה שייך בשבת הלא לזמן קצר כולי עלמא מודי דלא שייך בהו תקלה ויש לדחוק ולומר משום שבת לחוד לא הי' גוזרין דלא שכיחא תקלה רק כיון שכבר גזרו על יו"ט כללו גם שבת בכללו ולענ"ד דבר אמתי אין אנו דנין על הזמן אלא כל הענין לפי מה שהוא הנה אם יש לו ביצת ספק טריפה או עוף ספק טריפה מותר להמתין ג' שבועות אם הדרה מתעברה ותלד דהוה זמן קצר ולא חיישו לתקלה משא"כ בבהמה דהוה זמן ארוך אסור להשהות משום תקלה התם החשש אולי יאכל הביצה והעוף וזה אינו עושה רק פעם אחת וכיון שהוא ספק איסור מיזהר בו אבל לזמן מרובה כגון י"ב חודש אסיר כי ברוב הימים אולי ישכח אבל כלי שדרכו להשתמש הרבה פעמים ביום אחד ועד שבת הוא צריך להשתמש בו הרבה פעמים מאוד בזה יש לחוש אולי בהצריכו להשתמש בו הרבה פעמים ישכח בפעם אחת וישתמש בו משא"כ התם שלכל היותר הוא צריך פעם אחת ונזהר ויש לדחוק ולחלק אם הטילה התרנגולת הרבה ביצים ואולי ישכח לאכול בכל יום אחת מ"מ משום זה דל"ש כל כך לא אסרו להשהות וק"ל

תמיה לי טובא למה לא מקשה הגמרא גם כך מיו"ט והול"ל דכ"ע כלים בשבת ויו"ט לא מ"ט ויש ליישב דסבר המקשן דבכניסת יו"ט צריך להיות הכל טהור ובפרט שנטמא באב הטומאה שצריך הערב שמש לא יועיל טבילה ביו"ט והא דאקשי אביי לרבא ביו"ט מאי איכא למימר י"ל שקושיתו מן הברייתא שאיתא בפירוש שכלי שנטמא מערב יו"ט באב הטומאה אסור לטבול ביו"ט אבל המקשן לא הקשה על מתני' כלים ביו"ט לא דבמתניתין לא אידכר כלל שאסור לטבול כלי והא דתנן דאבל לא מטבילין איירי כפירש תוספות דאסור ליתן משקין טמאים בכלי ולטמאת הכלי דהא בכניסת יו"ט צריך להיות הכל טהור מכש"כ שלא יטמאנו ביד ביו"ט

הא דמקשה אביי לרבא בור בחצירו וביו"ט מא"ל קשה הא בשבת דף י"א ע"ב אביי גופא קאמר היא היא היינו שלא יעמוד ברה"י וישתה בכרמלית והוא גזירה לגזירה וצ"ל שאביי אליבא דרבא מקשה ובפרט לנוסחא שם בשבת רבה אמר היא גופא גזירה ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה וצ"ל דבהך דהכא דוקא גזר רבה ומחמיר כי אין לו היזק אם יטבילו הכלים קודם שבת ולפי מה שכתבנו במקום אחר ליישב קושית התוספות למה לא קאמר שמא יוציאנו כי הוצאה דילפינן מקרא ואיתא להדיא בירמי' אל תוציאו משא מבתיכם ביום השבת מיזהר זהירי בהו רק על שמא יעבירנו דמעביר ד' אמות בר"ה רק הלכתא גמירי וזיל בעיני בני אדם לכן גזרו אבל התם בשבת דמיירי דעומד ברשות היחיד ושותה בר"ה שהוא משום הוצאה באמת לא גזר

ועל הקושיא למה לא מקשה הגמרא במוקדם במסכת שבת על המתניתין אין מטבילין הכלים מ"ט ושהטעם משום מתקן י"ל דלכאורה קשה בביצה י"ו ע"א דמתרץ רבא דנראה כמתקן הא באמת מתקן הוא והוא דומה למכה בפטיש גמר מלאכה שבלא זה אין יכול להשתמש בכלי דהנה הה"מ מביא רשב"א שאסור לטבול כלים חדשים מטעם דלא כרש"י דסבר דדוקא באב הטומאה שהיא טומאה דאורייתא אסור אבל בוולד הטומאה מדרבנן מותר אלא הטעם בוולד הטומאה שיכול להשתמש בו חולין גם קודם הטבילה מותר משא"כ בכלים חדשי' שאסורין להשתמ' בכל מילי לפ"ז ק"ק יהי' מותר גם לטבול כלי שנטמא באב הטומאה שאין שייך בו מתקן דהא יכול קודם הטבילה להשתמש