התעוררות תשובה חלק א קסז

שמותר משום הואיל ורק טעמא דעירוב תבשילין משום כדי שיברור מנה יפה לשבת וכרב אשי בביצה דסבר הכי וכן הוא מבואר בבעל המאור בסוגי' דהואיל דלרבה בשעת הדחק מותר הכל מצד הואיל ומכש"כ שלא יגרע טבילת כלים דצורך מצוה משעת הדחק

בור בר"ה ויעבירנו ארבע אמות בר"ה קשה כיון דבור מטבילין בו ושיעור מקוה הוה אמה על אמה ברום ג' אמות והוה הבור עמוק עשרה ורחב ארבע והמים אינם מבטלים מחיצה כמבואר בגמרא שבת ועירובין ואם טובל בו ומוציא לר"ה הלא מוציא מרה"י לר"ה ותיפוק לי' משום הוצאה דאסור מן התורה הגם שהמקוה כשרה גם אם אינה גבוהה עשרה טפחים רק שיהי' בשטחה רחבה שתעלה לאשבורן באמה על אמה ברום ג' אמות ואז הוה רק כרמלית מ"מ רוב מקוואות עשוים גם שתוכל אדם לטבול בו ולזה צריכה שתהי' גבוה לכתחלה ברום שלש אמות (ועיין שו"ע יו"ד סימן קצ"ח שלכתחלה תהי' כחצי אמה למעלה מן הטבור) וכיון דשכיחא לרוב מקוואות כאלו גזרו בו רבנן על טבילת הכלים דשכיחא ושכיחא מקוה כזו שהמה רה"י ויוציאנו מרה"י לר"ה, וצ"ל כיון דמעביר ד' אמות הוא קודם לטבילה שהיא ההוצאה נקט שמא יעבירינו ועי"ל גזירה דשמא יעבירנו גזירה קדומה הוא מאז וגם משה רבינו כבר גזר בהזאה משום שמא יעבירנו, לכן נקט משום שמא יעבירנו ועוד קודם שבטלוה רביעית של מי מקוה כבר היתה הגזירה משום שמא יעבירנו, ו אז הי' שכיחים הרבה מקוואות כזו כי טבילת הכלים הי' אז שכיחא מאוד לרוב בכל השנה מפני הטומאה ומקוואות קטנים כאלו לטבילת כלים היו הרבה לרוב מאוד ושכיחים בכל בית ובית משא"כ מקוה של ארבעים סאה לא היו שכיחים כל כך כמובן וגם לא הי' שכיח שיטבילו כלים במקוה שאדם טובל בו משום מיאוס גם משום צניעות לכן נקט שמא יעבירנו שבשעה שגזרו היתה גזירה זו מעביר ד' אמות שכיח יותר מהוצאה מהמקוה לר"ה ונקט הטעם העיקר מה שהי' בשעת הגזירה אז עיקר הטעם שמפני זה היתה תחלת הגזירה

הרמב"ם נקט גבי שבת טעמא דטבילת כלים שמא יתקן וגבי יו"ט שמא ישהה כרב ביבי, ומתרצים דסבר דביו"ט מותר מתקן משום תיקון כלי לצורך אוכל נפש, וקשה לי מאוד על זה אם כן הא דתנן אין מגביהין תרומות ומעשרות ביו"ט טעמא משום מתקן וכאשר כתב הרמב"ם הטעם משום מתקן והוא באוכל נפש עצמו אעפ"כ אסור ביו"ט ולמה מותר כלי שנטמא ביו"ט באב הטומאה לטבול מטעם שלא חששו בו משום מתקן אבל זה אינו קשה דהוה כמו פירות דטבילו ביו"ט שמותר באמת להגביה מהם תרומה ה"ה בנטמא ביו"ט באב הטומאה, אבל קשה לפ"ז אם נטמא בערב יו"ט למה נקט טעמא דרב ביבי לימא משום מתקן וצ"ל דגם אם נטמא מערב יו"ט אינו אסור משום מתקן יען כיון שנטמא ביו"ט שרי לטבול לא החמירו בזה מטעם מתקן באם נטמא בערב יו"ט הגם שמכשירין שאפשר לעשותן מערב יו"ט אסור מ"מ באיסור דרבנן כזה וצורך מצוה לא החמירו, והנה הטעם נעלם ממני מ"מ זה מוכח דרמב"ם לא נקט מתקן ביו"ט וצריך טעמא, ונראה לי כמו שמצינו שחכמים התירו שבות לצורך אוכל נפש לכן התירו גם שבות זה, והנה אם יש לו דקר נעוץ שאם שחט ביו"ט מותר לחפור בדקר נעוץ משום דהתירו שבות לצורך כיסוי ואיתא בתוספות וברא"ש שם להדיא הא דבעי דקר נעוץ מערב יו"ט כדי שיהא מוכן ולא יהא מוקצה דשני שבותים לא התירו והרמב"ם נקט גם כן אם הי' לו דקר נעוץ ועיין לח"מ שם, אם כן במגביהין תרומות ומעשרות דיש בו משום מתקן ומשום מוציא מרשות חולין להקדש דהוה משום מקח וממכר כדאיתא ברמב"ם ה' שבת פרק כ"ג הלכה י"ד ויש בו תרי שבותין זה לא התירו בטבילה מערב יו"ט רק שבות אחת דמתקן התירו לכן הי' מותר לטבול כלי שנטמא לערב יו"ט אם לאו משום שמא ישהה ואתי שפיר דבשעת לא התירו אפילו שבות אחד משום אוכל נפש וביו"ט התירו שבות אחד רק ב' שבותים לא התירו בטבילי מאתמול

והנה מרמב"ם משמע מלשונו בה' יו"ט דמשהה הכלי בטומאתו הוא האיסור וכמו טבילה בזמנה מצוה כן אין להשהות דבר בטומאתו ולא משום תקלה שישמש בו בנתיים ובוולד הטומאה דרבנן אין איסור בזה ואין הטעם משום תקלה דתקלה שייך גם באיסור דרבנן כן משמע מלשון הרמב"ם וק"ל וכן מצינו שביצת נבילה שאסור רק מדרבנן וחטים דנפל עלייהו סתם יינם אסור למכור לנכרי שמא יחזור וימכרנו לישראל וכן הוא בסוף הלכות חנוכה שאסור לשמור לשנה הבאה מותר