התעוררות תשובה חלק א קסה

סוכות אין בי איסור ובלילה כשחל יו"ט כבר הוא מעורבב ממילא עיין שם סימן תרכ"ו בטו"ז סעק"ב ובמג"א שם סע"ק ג' וקשה הלא אם מבטל נבילות וטריפות הלא אין עושה שום איסור בזה כי מותר בהנאה ובבישול ומה בכך אם מבטלו ואח"כ כשבא לאכול כבר הוא מבוטל מאליו ואעפ"כ שייך בזה אין מבטלין איסור וצ"ל כי חל שם איסור על הנבילה ה"ה על אותו פסח חל שם איסור שלא למנויו לכל העולם רק הותר לחבורה זו שנמנת עליה משא"כ גבי סכך פסול אין בו שום איסור ואפילו בחוה"מ יכול לעשות סוכה כזה לצורך ביתו זו אשתו רק הוא אינו יוצא אם יושב בה, אך לפ"ז ה"ה אם צולה שני פסחים ביום עדיין אין שום איסור רק בלילה כשיבוא לאכול אז אסור שלא למנויו ואז ממילא כבר הוא בטל ומאי שקל וטרי הגמרא בצליית שני פסחים משום תערובות הטעמים הלא בזה אין שייך מבטל איסור (היינו אם נאמר כתוספות שרק לכתחלה אסור משום דריחא לאו מילתא ולפי מה שכתבנו ולפי שיטת הרי"ף שאיננו רק משהו לכן סבר לוי שבדיעבד כשר ולכתחלה אסור משום מבטל איסור וקשה מה שייך בזה ביטול איסור ויש לדחוק שאם אכל מפסח מבעוד יום הגם שעובר באיסור עשה ואכלו הבשר בלילה הזה ולא מבעוד היום מ"מ אם אכלו מבעוד יום שלא למנויו עובר גם בעשה זו והוא דוחק כי יש לומר כמו באוכל נא ומבושל מבעוד יום שפטור כיון דלאו זמן אכילה הוא הוא הדין שאינו עובר על שלא למנויו והי' יכול הגמרא לתרץ אליבא דרב דמקשה אלא מאי תערובות גופים איכא תערובות טעמים ליכא וקשיא לרב די"ל דמיירי בצולה מבעוד יום, ויש ליישב סתמא קתני אין צולין אפילו בלילה אם צילה אותו או בערב פסח שחל בשבת שצריך בליל יו"ט לצלות אותו

ובגוף קושית הטו"ז בשם הלבוש האיך יכול לערב סכך פסול בכשר נלע"ד דכל כשר ופסול לא שייך בי' מבטל איסור דומה דאם יש מקוה מ' סאה כשרים מותר לכתחלה למלאות בכתף מים שאובים הפסולים ולהוסיף עליו ולמה לא נקרא מבטל איסור אלא הטעם שהוא מכשיר השאובים בזריעה וכמו שמותר להמשיך מים שאובים ולהכשיר אם רוב אינו שאוב שכל זה הוה רק מכשיר הפסול וכמו מקוה שנוזל שפסול לטבול בו אם מעמיד מפיץ כדי שתקווה ויהא אשבורן כשר ליטבל בו ואם לוקח המפץ וחוזר ונוזל פסולה וכמו בהמה בחיי' בחזקת איסור עומדת וכשהוא שוחטה מכשירה ומבטל האיסור ממנה ומתקן אותה ה"ה סכך פסול אם יש בו רוב כשר הכשיר הסוכה על ידי זה וכן דינה והנה הלא סכך פסול אינו פוסל עד ארבע ובפחות מג' אפילו לישב תחתיו שרי ובסוכה קטנה אם הסכך פסול המיעוט אע"פ שעל ידי מיעוט זה הוה צלתה מרובה כשירה וכמו כל פסול תפילין ושאר פסולים וכדומה שמכשירם ומתקנם ולא שייך בזה ביטול איסור כי כל פסול הוה כמו שאינו ציצית פסולים הוה כמו שאין בטלית ציצית כלל ובשבת אם נפסל ציצית שלו שאסור לתקן מן התורה ציצית ולתלות אז פטור מן התורה ואין בו משום לובש בגד בלי ציצית כמבואר במג"א הלכות ציצית אבל אין עושה איסור במה שיש בו פסולים (חוץ אם הולך בהם ברשות הרבים משום משאה) תפילין פסולים הוה כמו שלא לבוש תפילין לולב פסול כמו שלא נטל לולב אבל לא שיהא איסור במה שנטלו אי לא משום איסור מוקצה או אתרוג פסול אין בו איסור בלקיחתו וכדומה כל הפסולים אין איסור לטבול במקוה פסולה רק שאינה מטהרת שופר פסול רק משום שבות דתקיעה אסור אבל לא איסור אחר נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה ולא עשה בזה חיסור רק שאין יוצא ידי המצוה לכן לא שייך בכל אלו מבטל איסור כן נראה לענ"ד

סי' קע"א בסוגי' דטבילת כלים (מס' ביצה י"ז ע"ב) בגמרא דכולי עלמא כלים בשבת לא, (עיין עוד לעיל סימן ק"כ) הנה האחרונים ז"ל הקשו הלא בפ' שני דמסכת שבת תנן ואין טבילין את הכלים ועל כרחך טעמא משום מתקן ולמה כדאו האמוראי דהכא מטעמא דרבה דאמר משום שמא יתקן, ומתרצים דביו"ט לא היו חוסרין משום מתקן דהוה מכשירי אוכל נפש ועל זה קשה לי דהא הכא בביצה מקשה הגמרא דכולי עלמא כלים בשבת לא משמע דעיקר טועמח דאמוראי קאי על איסור טבילה בשבת ולא רק על יו"ט ורק יו"ט גזרו אטו שבת כדאיתא בגמרא בהדיא ובשבת הטעם באמת משום מתקן ולמה נקטו טעמים אחרים הלא בשבת הטעם משום מתקן ועוד קשה אם המה מודים לטעמא דשמא יתקן רק ביו"ט לא שייך טעמא דמתקן משום שהוא