התעוררות תשובה חלק א קנה

והנה לכאורה בעי טעם למה תהא צריכה השירטוט נשאר אח"כ, מה סברת ספיקת המרדכי, ויש לומר לפי דברי ר"ת בכמה מקומות בתוספות דס"ת אינו צריך שירטוט אלא מארבע צדדים ולא בכל השיטות רק משום זה קלי ואנוהו, ובהגהת מרדכי שם בתוך הדיבור מבואר יותר דאם אינו יכול לאמן ידיו על ידי שיטה הראשונה צריך לשרטט כל השורות או משום זה קלי ואנוהו ומשמע ומוכח מדבריו אפילו יכול לאמן לכתוב ביושר מ"מ משום זה קלי ואנוהו צריך לשרטט כל השיטות משא"כ בתפילין דנסגרות הפרשיות ואין קורין אותו לא שייך בו זה קלי ואנוהו, כן איתא שם נראה בעליל דהשירטוט עצמו הוא הוא סידור נאה לספר ולכן צריך שירטוט קיים וניכר שיהא תמיד מהודר ולפ"ז אם כתבה בשירטוט ונמחק יכול לשרטטה אח"כ שיהא הדורם קיים, אבל קשה ליתן טעם להלמ"מ ולחדש קולא עי"ז, והנה מגילה לכו"ע צריכה שירטוט לכל הדיעות ואפילו לר"ת דסבר ס"ת אין צריך שירטוט מ"מ מגילה צריכה שירטוט כמזוזה ולספקת המרדכי צריך שיהא שירטוטה קיים

ובלבוש הובא במג"א והוא סברת האו"ח הבא בב"י (סימן תרפ"א) דאם שירטוט שורה ראשונה כשר ותמה הד"מ שהוה נגד כל הפוסקים שבין לר"ת ובין לרש"י צריכה שירטוט בכל השיטות ומדברי ח"צ בתשובה צ"ז למדתי ישוב לדברי האו"ח כי הוא סבר כאמיתה של תורה כרש"י היינו ספר תורה וסבר כר"ת דספר תורה גופא אין צריך שירטוט רק בשטה ראשונה, ואין להקשות הא מגילה וכל כתבי הקודש בעי שירטוט בשיטה ראשונה בלאו"ה דאסור לכתוב בלא שירטוט (ולהגהת מרדכי שם הלמ"מ הוא) מ"מ בדיעבד אם עשה איסור וכתב בלא שירטוט הוה אמינא דכשירה המגילה אתא דרשא דואמת דאפילו בדיעבד פסול אבל כל זה בשיטה ראשונה אבל שאר שירות כשרים בלא שירטוט ואינם צריכים שירטוט אפילו לכתחלה אם יכול לאמן ידיו ועלה שיטת האו"ח כהוגן, ועלה בדעתי ליישב דסבר כיון דנקראת המגילה גם כן אגרת לכן גם כן די בשיטה ראשונה אם יכול לאמן ידיו בשאר שורות כמו באגרת וכמו שדרשו חז"ל נקראת מגילה ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה ונקראת אגרת להקל שדי בג' חוטי גידין ה"ה מגילה צריכה שירטוט כמו מזוזה ובא אגרת להקל שדי בשורה ראשונה אבל אם כן הוא הי' להגמרא לומר דרש זו שמקולי אגרת היא כמו שדרשו שמקולי אגרת היא אם תפרה בחוטי פשתים. סי' קס"ב

נסתפקתי במה שאיתא בש"ע או"ח (סימן קכ"ח) דאם המנהג שהכהנים משלשלין הטלית נגד פניהם ועל ידיהם אז גם בעלי מומין בפניהם וידיהם יכולין לעלות לדוכן, יש להסתפק אם במקום דאיכא מנהג שמוציאין ידיהם חוץ לטלית ואחד בעל מום בידיו רוצה לשלשל הטלית וליתן ידיו תחת הטלית אם שרי, וי"ל דאסור כיון שהוא משנה מכל הכהנים אדרבה עי"ז יסתכלו העם בו ויתבטלו משמיעתם וכוונתם, ותלמיד אחד השיב לי כיון דבלאו"ה אסור להסתכל בפניהם ובידיהם כיון שכל הכהנים אחרים ידיהם חוץ לטלית אם כן לא יסתכלו כלל ולא ירגישו גם בכהן זה אבל זה אינו דאם כן ההלכה למותר שאסור לכהן במומי ידיו לברך משום הסתכלות העם הא אסור להסתכל בהם ומאין יבוא להיסח דעת ובאמת הא גופא קשה מעיקרא וצריך באמת טעם למה אסרו לברך אם יש לו מומין בידיו במומי ידיהם משום הסתכלות והיסח הדעת הא בלאו"ה אסור להסתכל בהם כלל ממילא לא יסתכלו בו ולא יסיחו דעתם, וצריך לומר כדאיתא במג"א ס"ק ל"ה שם דווקא להסתכל בעיון הרבה אסור אבל לראות בעלמא מותר וזה רק מנהג שאין רואים בהם כלל משום זכר למקדש וממילא כיון שמותר לראות והוה יראה שינוי יבוא עי"ז להסתכל ואסור לכהן אחד לשנות ובלאו"ה מביא המג"א שם ס"ק מ"ה שלכולם יחד גם כן אסור לשנות לשלשל טליתם ולשנות ממנהגם הקודם

אבל יש לומר לפ"ז עתה שהמנהג הוא שאין רואים אפילו ראיי' בעלמא ממילא לא יבוא להסתכלות כלל ושרי כהן אחד לשנות וה"ה כולם ואולי מטעם זה לא נזהרו הכהנים כלל עתה ליזהר בזה לא מחסרון ידיעה בלבד רק מטעם זה כיון שאפילו ראיי' בעלמא אין רואים לפי המנהג ממילא לא יסתכלו ולא יסיחו דעתם אפילו יש להם מומין בידם וידיהם חוץ לטלית כנלע"ד

סי' קס"ג שאלה אם מותר ללמוד עם תינוק ערב ת"ב אחר חצות.