התעוררות תשובה חלק א קנא

כלאים ששם קאי באמירה לנכרי באיסור דאורייתא כגון חסום פרתי וצ"ע אבל באבל גופי' רק מדרבנן. סי' קנ"ז הנה בב"י סימן ל"ב איתא דאותן המניחים שני זוגות תפילין בפעם אחת ידקדקו שיהי' קטנים כדי שיהיו מונחים במקום תפילין כי מקום יש בראש רק להניח שני תפילין כדאיתא בגמרא ריש פ' המוצא תפילין ובתוספות שם ובתוספות ישנים יומא דף ע"א ע"ב יעוין שם נראה דלמדו מציץ דשערו הי' נראה בין מצנפת לציץ וציץ הי' מונח במקום תפילין שיש מקום בראש להניח שתי תפילין ואם כן על כרחך היינו בגובה הראש יש מקום להניח שתי תפילין ואין לומר שגם ברחבו יש מקום לשני תפילין דא"כ הי' מקום בראש להניח ארבעה תפילין ולרש"י דסבר דציץ מונח על הפדחת יש לומר דלא למדו מציץ רק בקבלה הי' להם שיש מקום בראש להניח שתי תפילין אם כן יש לומר שקאי על רחבו של ראש, וזה יש לילף מבין עיניכם דהיינו המקום שיש בין צד ימין של עין ימין עד סוף צד שמאל של עין שמאל, ועל זה יש לומר שמרמז בין עיניכם שיש מקום ברחבו לשני תפילין, ובתוספות קידושין דף ל"ו ע"א בד"ה תפילין גופייהו הקשה הר"ם למה אין מניחים תפילין בכל הראש דהא יליף בין עיניכם דתפלין בגז"ש. מבין עיניכם דקרחה וקרחה הוא בכל הראש, ומתרץ דלהכי אתי בין עיניכם בתפילין למעט כל הראש דהוה לי' למכתוב בראשיכם יעוין שם, ומיושב זה הא דאיתא במרדכי בהלכות קטנית וז"ל מן הפדחת עד מקום רפיפת התינוק מוח שהוא מאמצע הראש כלפי פנים וגו' דהכל הוי מקום הנחת תפילין נראה שמאמצע הראש לצד פנים היינו מתחלת הקדקד עד התחלת השערות למעלה מן המצח הוא מקום תפילין, ואתיא שפיר דקשה כקושית הר"ם לילף. מקרחה שיהא מקום תפילין בכל הראש וי"ל דאתיא בין עיניכם ללמוד דדווקא החצי לצד פנים כשר לתפילין יען שכל זה המקום שייך שפיר לומר עליו בין עיניכם משום דהוה לצד עינים אבל אחורי הראש איננו לצד העינים ועיין במרדכי שם באריכות מ"מ לומר שיש בגובה הראש מקום לשני תפילין וגם ברוחב אי אפשר דבר זה דאם כן הי' מקום בראש להניח ארבע תפילין ולא קאמר הגמרא הכי רק שני תפילין, והנה עדיין אינו מוכרח רק שיכול להניח שתי זוגות תפילין אבל לעשות זוג אחד ארכם כל כך וינוחו על מקום תפילין למשל נינקוט שיעורא של שימושא רבא שיהי' התפילין אצבעיים על אצבעיים ואם יעשה זוג אחד ארבע אצבעות אורך ומונח כולו על מקום התפילין מ"מ הלא תפילין צריכים להיום מרובעות הל"מ אם כן צריכים גם ברוחב ארבע אצבעות אם כן הי' מקום בראש להניח ד' תפילין כל זוג של אצבעיים שתים באורך ושתים ברוחב כתמונה זו חוץ אם נאמר כסבר' ה"ג וגם אצבעיים אצבעיים הרי"ף דסוברים לאו דוקא מרובע ממש רק שצריכין להיות אצבעיים אצבעיים להם קרנות וזויות לאפוקי עגולים ואנן לא קיימ"ל הכי הובא במרדכי ואם נאמר שיעשן מרובעים ארכן ורחבן שלשה אצבעות וחצי והוה מקום תפילין ואעפ"כ אין מקום בראש לד' זוגות כיון שכל זוג צריך להיות אצבעיים ולכן לא קאמר הגמרא מקום יש בראש לארבע תפילין, מ"מ זה אינו דלפי סברא זו אין לנו לדבר זה ראיי' להיפוך מגמרא אבל אין לנו ראיי' שמקום תפילין הוא יותר מאצבעיים בגובה וברוחב יעוין במרדכי היטב בארוכה ובפרט השימושא רבא גופא קאמר אי טפי ויתיר לית לן בה. והנה הטו"ז גופא בסימן ל"ד מסיק דלא ברור הדבר להלכתא דנפסוק דיש מקום בראש לשני תפילין, והמג"א סימן ש"א סע"ק נ"ד כתב דאנן לא בקיאין לכוון העקום א"כ קשה היאך מצינו ידינו ורגלינו בזוג אחד תפילין גדולים ובאמת רוב האשכנזים מעולם הניחו ומניחים תפילין קטנים וגם הספרדים בני מערב הפראנקען רק בערי גאליציען קל להם לעשות גדולים על ידי מאשין וכלים שיש להם ואני ראיתי תפילין של הגאון וכו' וכו' מו"ה נתן אדלער זייע שהראה לי אאמ"ו זצוק"ל שנותנו לו במתנה הי' קטנים רק קצת גבוהים יותר משל אחרים. וזאת שנית לפי המבואר שמקום קשר התפילין הוא בסוף עצם הגלגולת, ומסופקני אם יונח הקשר משם ולמעלה דהיינו שיתחיל שמה ויהא מונח משם ולמעלה או משם ולמטה, ועיינתי בלשון הפוסקים ולא יכולתי לברר מלשונם הענין על בוריו, והנה בגמרא דף ל"ח ע"ב איתא וצריך שיהי' כלפי פנים היינו בעורף שהוא כלפי הפנים לחד פירש"י והפוסקים, והנה על הא דאמר רב יהודא קשר של תפילין צריך שיהא למעלה ולא למטה פרש"י בגובה הראש ולא למטה בצוור ונקטו