התעוררות תשובה חלק א קמט

חול הוא ועלה לו ליום אחד וכיון שספק הוא ספק דרבנן לקולא לפ"ז יו"ט שני של ר"ה שהוא ודאי יו"ט דקדושה אריכתא הוא אין כאן שום ספק ואין עולה וכאותן שיטות יעוין בבאר היטב שמה. ולפ"ז כיון שספק יו"ט הוא אם כן אם יו"ט הוא נעשית לעת ערב שמועה רחוקה וכיון דספק יו"ט ספק חול אזלינין לקולא דילמא יו"ט הוא דספק דרבנן הוא דאבילות דרבנן להקל, לפ"ז אם קבר עוד קרוב אחר באותו יום אינו עולה לו למנין שבעה דממה נפשך דזיל הכא לקולא וזיל הכא לקולא הוי תרתי דסתרי אהדדי דדוחק לומר כיון דיו"ט לגבי מת כחול שוינהו לכן עולה כאלו הי' חול גמור וגם יו"ט שני של ר"ה הי' עולה לו למנין שבעה דלענין אבילות לא שוינהו כחול דהא באמת אינו נוהג בו אבילות כדפסקי' והקב"ה יגדור פרצות עמו ישראל ברחמי' אמן

סי' קנ"ד נסתפקתי במי שלא בירך כל הלילות שהחיינו בחנוכה אם מברך עוד ביום שמיני כמו ברגל דמברך כל הרגל עד מוצאי הרגל דזמן אומרו אפילו בשוק נ"ל דמברך, והנה הטו"ז סימן תרע"ו מביא מרא"ש דמברך בליל שני או כשיזכור יש לפרש או כשיזכור בשאר לילות או אימתי שיזכור אפילו ביום אבל ממה שמביא בב"י שם בשם תשובת הרא"ש ובפרט בשם תשובה אשכנזית דמדמי אותו לרגל משמע דמברך כמו בכל רגל אימתי שיזכור שהחיינו לטובה

נלע"ד למאי דהעלה המג"א דיכולין להדליק בברכה כל הלילה כל זמן שבני בית נעורים א"ס ה"ה אם כבר עלה עמוד השחר דמדליק בברכה דהא טעם דאין תשלומין ביום הוא משום דשרגא בטיהרא מאי מהני אבל אחר ע"ה עד הנץ החמה מהני ומהני וראיי' לדבר לשיטות דמעיקר מצוותה זמנה כל הלילה ועיין ברמב"ן על שבת דהא דתניא מצותה עד שתכלה רגל מן השוק הוא למצוה מן המובחר אבל יוצא כל הלילה למה לא תנן במתני' ס"פ שני דמגילה דחשיב אותן המצות הנוהגים בלילה דמצוותם כל הלילה ובמתניתין שם ביום חושב גם כן מילי דרבנן תפילת מוספין יעיי"ש גם הדלקת נר חנוכה אלא הטעם דכל אותן השנוים שם אינם אלא עד ע"ה ונר חנוכה עד הנץ החמה ופשיטה קודם צאת הכוכבים הגם שהחשיך ושרגא מהני מ"מ עדיין לא הגיע זמן וחיובו של אותו יום ויש סמך לזה שיוכל להדליק אחר פלג המנחה אבל אנן פסקינין דמי שמדליק אחר פלג המנחה צריך שתדלק חצי שעה בלילה דוקא

ועוד נראה דאם לא הגיע עדיין ע"ה הגם שאין עוד חצי שעה עד ע"ה מדליק ויש לסמוך אקובץ הובא בד"מ תרע"ב בסעיף א' עיי"ש והנה במגילה לפי דברי המג"א בה' מגילה סימן תרפ"ז בפתיחה דמגילה דוקא בלילה ולא אחר שעלה ע"ה אתיא שפיר דלא קתני נר חנוכה

נסתפקתי בהרואה דמברך שעשה נסים אי יכול לברך ברואה נ"ח אחר שדלק חצי שעה וגמרה מצוותה אם יש לומר כיון דעיקרא בא לשם מצוה ויש עדיין קצת מצוה דמשתכחי עוד עוברים ושבים (רק עיקר פרסומי הוה חצי שעה ראשונה דאז שכיח עוברים ושבים הרבה) דמברך דע"י נר זה זוכר הנס ומברך שעשה נסים וצ"ע

סי' קנ"ה מה דתמי' לי טובא ברש"י מתניתין ריש מגילה שכתב שפעמים שחל יום הכניסה ביום י"א ופעמים בי"ג ולא קאמר גם כן ביום י"ב ובאמת הוא דברי ירושלמי לית כאן י"ב כדי שלא יחול יום כפור ביום א' או ביום וי"ו ונקט רש"י מה שחל בזמנו אבל קשה רש"י לשיטתי' בפסחים דף נ"ח ע"ב בד"ה בשני בשבת סבר דבזמן שמקדשין על פי ראיי' לא היו חוששין על בד"ו ועל אד"ו ובימי מרדכי ואסתר וגם בימי מתני' הי' עדיין מקדשין ע"פ ראיי' עד ימי אביי ורבא כדאיתא ברמב"ם ה' קידוש החודש וכן הוא בגמרא ר"ה דף כ"א ע"א רבא הוה רגיל דהוי יתיב בתעניתא תרי יומא וזימנא חדא אשתכח כוותי' אם כן למה

לא נקט רש"י גם יום רי"ב ויש ליישב בדוחק דרש"י סבר דווקא בזמן הקרבן לא הי' חוששין על בד"ו ואד"ו כדי שיקרב הקרבן בזמנו אבל מפני תקנת המועדות לחודי' הגם שהי' העדים מחללין שבת כדי שיקדש החדש בזמנו מפני תקנת המועדות בניסן ותשרי כדאיתא במתני ר"ה וזה הי' אחר חרבן בהמק"ד מ"מ אי הי' נחוץ לעבר מפני אד"ו הי' מעברין משום מתי' וירקא אבל משום כדי שיקרב הקרבן בזמנו לא הי' חוששין על דחיית אד"ו וטעמא איכא לחלק דקרבן גופא דוחה שבת הי' חמיר אבל יו"ט שמחת יו"ט ואוכל