התעוררות תשובה חלק א קכט

תקנות שתקנו הגאונים ושלחו ממתיבתא הן בעניני ממון ואיסור והיתר כמבואר בדברי הראשונים וכן נפסק בשו"ע וכל ישראל מחויבים לשמוע להם כאשר מצינו הרבה פעמים הן להקל והן להחמיר וי"ל שהוא בכלל זקניך ויאמרו לך זקן שקנה חכמה ולא כתיב בפסוק זה שיהי' צריכין להיות דווקא סמיכון, והנה מצינו בשו"ע חושן משפט סימן ב' שחבר עיר שהמחים רבים עליהם וכן טובי העיר הגם שאינם תלמידי חכמים יש להם כח להפקיר ממון לתקן תקנות וחבר עיר יש לו כח לענוש ולהכות ולאסר איסר כדי להקים הדת על תלה מן התורה, וצ"ל שגם זה בכלל זקניך ויאמרו לך דמצינו בתורה דנקראים זקנים בית דין גבי חליצה דצריך ב"ד וקראם התורה זקנים וכשרים לב"ד של חליצה אפי, אינם בני תורה כדאיתא בשו"ע אה"ע (סי' קס"ט סעי' א') וצ"ל שגם זה בכלל שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך כיון שנתמנו על הצבור, אבל מדברי הרמב"ם ה' ממרים מוכח מלשונו שרק מה שתקנו סנהדרי גדולה במקום המקדש מחויבים לשמוע וע"ז נאמר לא תסור ולא מביא כלל הפסיק זקניך ויאמרו לך א"כ קשה להרמב"ם מנ"ל דמחויבים לשמוע גם לסנהדרין דאחר החורבן ושאחר כך, וי"ל דסנהדרין שבמקדש הם עצמו תקנו וגזרו שכל מה שיתקנו חכמים אחריהם בכל דור ודור ובכל עיר ועיר החבר העיר שהמחו רבים עליהם וכל טובי העיר שהמחום אותם עליהם (יעי' טו"ז יו"ד סי' רכ"ח ס"ק מ"ז יעיי"ש ביאור היטב ותמצא נחת) צריכים לשמוע אליהם ולקיים דבריהם וכיון שהקב"ה צוה לשמוע לסנהדרין גדולה במקום המקדש כל מה שיתקנו ויגזרו והם תקנו לשמוע להב"ד שלאחריהם ממילא מחויבים לשמוע עליהם מכח לא תסור שנאמר על סנהדרי גדולה שבמקדש ומצינו בגמרא גיטין ל"ו ע"ב שיש כח ביד סנהדרין לתקן דבר על דור שלאחריהם בגיטין דף ל"ח ע"ב דאיבעי' אי הלל שהי' מסנהדרי גדולה בזמן שבהמ"ק קיים אי לדרי תקן או לדרי עלמא תיקן והיינו הדור שיהיו אחריו עיין שם בהסוגיא ופירש רש"י שיש להם כח לתקן על העתיד

אחר זה האיר ה' עיני על קושית הרמב"ן על הרמב"ם דפשטא דקרא משמע דאם נסתפקו בהלכה יעלו לב"ד הגדול שבירושלים וכל אשר יאמרו תעשה, בל"ס מצא הרמב"ם דבר זה באיזה דרשת חכז"ל רק שנעלם מאתנו כדמצינו הרבה פעמים ברמב"ם אשר הי' נגלה לו הכל כן ממנו נעלם שורש מקומם ובאמת דבר זה ילפינן מיתורא דקרא דכתיב ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהי' בימים ההם ודרשת וגו' ועשית עפ"י הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ה' ושמרת לעשות ככל אשר יורוך ודי בזה וכפל הפסוק עוד הפעם עפ"י התורה אשר יורוך על המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל, פסוק זה המיותר מורה על כל מה שיתקנו חכמים בכל דיר ודור שצריכים לשמוע עליהם דאי משום כדי להוסיף ל"ת דלא תסור על העשה דושמרת לעשות די אם הי' כתוב לא תסור למה למכפל עוד הפעם עפ"י התורה וגו' תעשה אלא מוכח כדאמרינן דהפסוק על פ"י התורה מורה על כל מה שיתקנו חכמי כל דור ודור ונוסף עליהם גם לאו דלא תסור דכתיב בתרי' וראי' לדבר תחילה כתיב ושמרת לעשות ככל אשר יורוך ואח"כ עפ"י התורה וגו' אשר יאמרו לך תעשה ולמה מביא הרמב"ם סיפא דקרא שמחויבים לשמוע להם מדכתיב אשר יאמרו לך תעשה ולא מביא רישא דקרא ושמרת לעשות ככל אשר יורוך אלא ושמרת לעשות קאי באמת על הב"ד הגדול כשמבררין ספיקי הלכות ואשר יאמרו לך תעשה ולא תסור קאי ג"כ על כל חכמי דור ודור, וחוזר הפסוק וכופל דזקן ממרא לא הוי אלא אם ממרא עפ"י ב"ד הגדול שבמקום המקדש כדכתיב לבלתי שמוע אל הכהן "העומד שם לשרת" הגם שמצינו בהגהות מיימוני בה' מאכלות אסורות ששמואל אטרח לרב שיאכל שמן שהתיר ר' יהודא נשיאה ובית דינו ואמר לו אי לא אכלית כתיבנא עלך זקן ממרא ואכל רב, היינו רק לשון מושאל כי זקן ממרא ממש לא הוי כי לא הי' ב"ד במקום המקדש יכל דברי חכמים חיין וקיימין הנה בא לידי ספר האשכול והוא נתחבר מאחד מגדולי הראשונים וראיתי שכתב כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה דכתיב והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע אל הכהן ומת האיש ההוא נראה בעליל שסבר שכל דברי רבנן המה מפורשים בכתוב לקיים משום דכתיב לא תסור ואשר יאמרו לך תעשה

סי' קמ"ב שאלה אם יוצא בסוכות אם נוטל הארבע מינים כשהם מחוברים באילן, ב) לפי שראיתי הובא ברבותינו האחרונים ז"ל ספק אם נטל הארבע מינים קודם אור היום ואחז אותם בידו עד אחר ע"ה אם יוצא בזה מה דינו בזה

תשובה לענ"ד כן יש לדון, הנה שאלה זו עולה כהוגן בין לשיטת ר"ת וכדנפסק