התעוררות תשובה חלק א קכד

ממנו דהא גם ראש חודש מקרי יום הזכרון דכתיב וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם וגו' והיו לכם לזכרון כדאיתא ברש"י ותוספות עירובין דף מ' ע"א ולכן אמרינן זכרון אחד עולה לכאן ולכאן מ"מ כיון שאומר מקדש ישראל ויום הזכרון שגם ר"ח במשמע כדאמרינן מקדש ישראל ור"ח מוכח יותר בתיבת מקדש ישראל קדושת היום ואין להשיב יאמר מקדש ישראל ויום תרועה דאין חותמין בשתים וגם באי אפשר מ"מ אסור לשנות ממטבע שטבעו חכמים בברכות (ויש שייכות לפי זה להתחיל ולומר ותן טל ומטר בשבת אם טעה והתפלל תפלת חול והזכיר שבת בתפילה ועוד אם בתפלת ערבית שחרית ומנחה טעה והתחיל בברכות החול דגומר אותה ברכה שנזכר בו ומתחיל בשל שבת אם נזכר בברכת השני דאומר ותן טל ומטר יעוין תענית דף ד' ע"ב ואתי שפיר) וחשבתי לילך באמצע התפלה ליקח ספר לעיין הדין לא מקרי הפסק דיהא צריך להתחיל עוד הפעם דהליכה לא מקרי הפסק כל כך לענין זה כמבואר בהלכות תפלה סימן ק"ד ומג"א סע"ק ג' לצורך התפלה ובסימן צ"ו סע"ב ובפרט לצרכה, והסתפקתי עוד יען כיון שעלה ספק זה בלבי אולי לא אמרתי גם המלך הקדוש אך נלע"ד אם מתפללין מתוך הסידור בודאי אומר כאשר כתב שם ועוד י"ל חם אומר הנוסחא וכן תן פחדך ואילך בלתי ספק רגיל על לשונו לסיים המלך הקדוש כהנוסחא השגורה בפי כל משא"כ בתפלת החול בין כסא לעשור דתלינן ברגיל בסירכא נקוט ואזיל כמו היה עומד בוכתבתם גבי ק"ש ומסופק חוזר לוכתבתם הראשון אבל אם התחיל למען ירבו סירכא נקיט ואזיל כדאיתא בגמרא ובשו"ע ה"ה הכא נמי, לפי זה אם מתפלל כל השמ"ע מתוך הסידור מסתמא אמר ברכות מלכיות גם כן, אבל לפי דרכי להסדיר התפלה ולהתפלל בעינים סגורות ולעיין לפעמים בתוך הסידור אם לא טעיתי (והפסוקים שגורים בפי רוב כל המון ישראל נוסף לזה שארי היתרים המפורשים בהפוסקים לענין תורה שבכתב אי אתה רשאי לאומרה בעל פה) וחשבתי לפי אורך הזמן שאני עומד בתפלה בודאי אמרתי מלכיות דאי לא לא התערך כל כך הזמן אבל גם זה לא שיערתי כל כך, והנה הא דברכות אלו מעכבות זו את זו היינו אם לא יכול לומר כולן לא יאמר כלל כדאיתא בשו"ע ה' ר"ה סימן תקצ"ג ומג"א סק"ד אבל אי סדרן מעכב לא מפורש בזה, אבל נ"ל דלא גרע משאר ימות השנה דברכת תפלת שמונה עשרה אין מעכבות זו את זה וסדרן אם מתפלל כולה מעכב כדאיתא בתוספות דאם דולג איזה ברכה באמצעות צריך לחזור ולהתפלל אותו ברכה ומשם כסדר כי שמעון הפקולי ומאה ועשרים זקנים תקנו שמ"ע על הסדר והכי נקטינן להלכתא מכש"כ כאן דמעכבות זה את זו מכש"כ דסדרן מעכב דהא סדרן נמי מפקינן מקרא כמו שלמדו סדר ברכות שמו"ע על סדר זו במס' מגילה דף י"ח ע"ב עמ"ש, הגם דמצינו דרשה מקרא מלכיות בסיף ותקעתם אלו שופרות ונזכרתם לפני ה"א אלו זכרונות אני ה"א אלו מלכיות מ"מ כיון דלא מפורש בהדיא דסדרן אינו מעכב י"ל כיון דאיכא ילפותא כן וילפותא להיפך לא מעכב מ"מ מסתברא היא אבל בסימן תקצ"ג בהג"ה סעיף ב' ובמג"א שם להלכתא כר"ן דסדרן גם כן מעכב ע"כ בחלומי

כשנערתי משינתי עלה לפענ"ד לעשות בענין כזה כך דימתין עד שיתחיל ש"צ להתפלל ויכוין בכל אותו ברכה לש"ץ במלכיות וזכרונות ואח"כ יסיים להתפלל שופרות ושלוש אחרונית דהא בכל ימות השנה נקטינן להלכתא הא דמובא בהג"ה אשרי ר"ה ובתוספות סוף פ"ב דברכות דאם לא הזכיר יעלה ויבא וכדומה דצריך לחזור ולהתפלל יכוין לתפלת הש"ץ מרישא ועד גמורא דדומה לאינו בקי כיון שהוא מחמת אונס והש"ץ מוציאו מכש"כ בר"ה דכל עלמא מודים דמוציא הש"ץ למי שאינו בקי וזה חשוב אנוס יותר ואונו בקי כיון שאינו יודע לו מה לעשות ואם נאמר שיתפלל עד גמירא דלמא לא הזכיר מלכיות ולא יצא בתפלתו ובברכותיו ובפרט ברכת שופרות בוודאי לבטלה לכ"ע כיון ששלשה ברכות אלו מעכבין זה את זה, ואם יזכיר עוד הפעם מלכיות וזכרונות דילמא הזכיר ומברך שתי ברכות אלו לבטלה ועוד הוי הפסק בתפלה והוו הפסק גמור כיון שכבר הזכיר אותן פעם אחד וחוזר בברכה לבטלה יעיין ב"ח הלכות מגילה סימן תרפ"ח, והנה שיטת הר"ן הא דתנינן דבברכת של ר"ה הש"ץ מוציא דוקא בברכות הנוספות במוסף אבל שאר ברכות לא עדיף משאר ימות השנה ואותן הברכות הש"ץ מתפלל אותן בלא הפסק פיוטים