התעוררות תשובה חלק א יא

ולא קאי על עתה יעוין שם כמבואר בתוספותי

ויש"ל דאולי בכלל זה מה ששלחו מתם הזהר במנהג אבותיכם בידכם זמנין דגזרו המלכות גזירה ואתי לקלקולי כדאי' בביצה דף ד' ע' ב' גם לנהוג רחש חודש שני ימים כמקדם אחד מלא ואחד חסר דלמא יטעו ויעשה כמה חסרים וכמה מלאים יותר בשנה ונעשה עי"כ יו"ט איזה ימים קודם או מאוחר. והנה לפי מה שפרשנו נוהגים איתו היום קודש ולמחר קודש קאי גם על ר"א ובדברי הטו"א דאסור במלאכה בזמן שמקריבים קרבן מוסף מן התורה והיינו רק אנשים אסורים במלאכה בר"ח מן התורה אבל הנשים לא נאסרו כי הוא מצות עשה שהזמן גרמא ואף כפי דברי הר"ן בקידושין (דף כ"ד) דביו"ט גם נשים חייבות בעשה דשבתון לפי שהעשה הוא דבוקה ושייך להלא תעשה של כל מלאכה לא תעשה זה דוקא ביו"ט אבל בר"ח גם באנשים איננו רק עשה גרידא כדיליף בירושלמי משם תזבח את הפסח ונשים פטורות שהיא זמן גרמא, הגם שיש לחלק שעשה שאינה בקום ועשה רק בשב ואל תעשה ושבקום ועשה עוברות על העשה ועושות האיסור גם בזה נשים חייבות (ויעיין בסימן ג' פלפול באריכות בדבר הזה) ובפרט לפי טעם הכל בו שהתירה פטרתה להנשים ממ"ע שהז"ג כדי שלא יהי' טרודים ויהיו פנוים לצרכי הבית להיות עזר להאנשים שיעסקו בתורת ה' תמימה וזה אינו שייך במצות עשה שהוא רק בשב ועל תעשה אדרבה איננה עושות ופנוי היא והנה מתוספות קדושין משמע שחולקים על זה הטעם דכל בו דהא עשה דיו"ט הוא ביטול עשה שהיא בקום ועשה וסברי דנשים פטורות, ושם רק משום שדבוקה לל"ת חייבים, וכבר רמז הפרמ"ג ריש הלכות ר"ח סברא זו מ"מ הכא דגם אנשים אינם חייבים בעשה זו רק משום שמקריבין קרבן מוסף והנשים פטורות מקרבן מוסף כמו מכל הקרבנות צבור שהמה מ"ע שהזמ"ג ואפילו ממחצית השקל נשים פטורות כדאיתא במשנה פ"ב דשקלים וברמב"ם פ"א מהלכות שקלים, הגם שמן התורה מצות מחהש"ק זמנו כל השנה כיון דהם גופייהו רק לקרבנות ניתנו ומהקרבנות נשים פטורות לכן פטורות גם ממחהש"ק מכש"כ דפטורים מאיסור עשה זו שתלוי רק בקרבן

ולפ"ז לפי מה שכתבנו שנשים פטורות משביתת ר"ח יש לומר שהשנים דקדקו על עצמם שלא לעשות מלאכה בר"ח כמו האנשים, כמו שמחמירים הנשים בכל מצות עשה שהז"ג לקיים אותם אבל באמת אינם מצווים ועושים ואינם מקבלין שכר כאנשים המצווין ועושין רק ניתן להם שכר שיהיו משמרים ר"ח כאלו היו מצווים ועושים בזכות שלא רצו ליתן נזמיהן לעגל כדאיתא בפרקי ר' אליעזר בסימן תי"ז באו"ח בטו"ז שם

וע"ד דריש י"ל דניתן להם שכר הזה מדה כנגד מדה דהנה אהרן צוה להם פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם ולא אמר שיבקשו מנשיהם בטוב טעם שיתנו אותם להאנשים ופרקו משמע בע"כ והלא גזל הוא, אלא בל"ס היה כוונת אהרן שיפרקו מהם התכשיטים שנתנו לנשיהם לדורן להתקשט ואותן אינם חלוטין להם לגמרי כמובא בשו"ע אהע"ז, וא"כ קשה כמה מיחו בהם הנשים (ואין לומר שהיו חסים על תכשיטיהם דאם כן לא היה שייך על זה קיבול שכר והקב"ה נתן להם שכר שיהיו משמרית ר"ח כדאיתא בפרקי דר"א הובא בתוספות ר"ה ורש"י מגילה ובטור ח"ח סימן תי"ז אלא ע"כ כוונתם היה לש"ש) היאך היו יכולים למחות כיון דלא היה שלהם, ואין לומר משום ערבות היו מחויבים למחות בעוברי עבירה הלא ערבית לא קבלו אז עדיין רק אח"כ בערבות מואב ובפרט לפי דברי הרא"ש ברכות ד' ס"ג דנשים לתנייהו בכלל ערבות, וצ"ל שעשו לפנים משורת הדין למחות בע"כ בהאנשים הגם שלא היו מחויבים מן הדין למחות ולפי זה שפיר שנתן להם הקב"ה שכר שיהיו משמרות ר"ח ומקבלין שכר שלם כמצווה ועושה הגם שמצד הדין אינם חייבות דהוה זמן גרמא, מ"מ כיון שהם עשו לפנים משורת הדין מקבלים גם המה שכר לפנים משורת הדין מהק"בה כמצווים ועושים משא"כ יו"ט שהם בלא"ה מחויבים בהעשה ול"ת כמו דאיתא בר"ן קידושין שם

והנה כיון דמימי מרע"ה היו נוהגים לפעמים שני ימים ר"ח היכא דהמתינו כל יום למ"ד ולא באו עדים עד שחשכה והנשים בל"ס נהגו כמו האנשים שהיו אסורים אז בשני הימים מצד ספיקא דאורייתא במלאכה הגם שעכשיו בטל קרבן מוסף ובטל האיסור מהאנשים מ"מ הנשים נשארו במנהגם כמו מאז כי גם אז ג"כ לא היו מצווים הגם שאז היו האנשים מצווים ולא הנשים ולכן החמירו משא"כ עתה מ"מ מאז שניתן להם ר"ח במתנה ולהיות מקבלים שכר נשאר להם גם עתה, דלדידהו לא שייך לחלק כל כך בין מאז לעתה וכן הוא ברוקח, הובא בב"י בשם הרוקח שניהם אסורים במלאכה אך לדברי שבולי הלקט הובא בב"י שם