התעוררות תשובה חלק א י

הא דשני ימים ר"ח מצינו גם בקרא גבי שאול ויהי ממחרת החודש השני שפירש רבי ישעי' במקראות גדולות שהי' יום שני של ר"ח וכן הובא בפר"ח וכן הובא בסמ"ג בשם רבי משולם וכן הוא בפירוש בירושלמי מסכת תענית פרק ד' ובאמת גבי שאול המלך בל"ס סנהדרין שקדשו החודש היו שם ואצלם בל"ס הי' לפעמים שני ימים אם לא באו עדים כל יום למ"ד והוא פשוט ואין שום ראי' לדידן מזה עכשיו והנה עדיין צ"ע אם גם נאמר כדברי הטורי אבן ומשום ספק מלאכה דאורייתא למה פעם אחת יום אחד ר"ח ולמה לפעמים שני ימים ר"ח דזה מה שפעם אחד חסר ופעם אחד מלא הטעם כיון דשניהם מלאים ושניהם חסרים זה אחר זה לא שכיח לכן די שבפעם אחת רק יום אחד ר"ח ובפעם אחרת מלא ולכן ביום ל"א ר"ח. אך קשה למה חנו עושים ר"ח ביום למ"ד וביום ל"א כיון דלא שכיח הוא שניהם חסרים ע"כ רק יום ל"א ר"ח ולמה אנו עושין גם ביום למ"ד ר"ח, מה תאמר הגם שאינו שכיח מ"מ יכול להיות ואולי באו עדים גם עתה ביום למ"ד וקדשו החודש או באו מן המנח' ולמעל' ונוהגין אותו היום קודש ולמח' קודש א"כ תחוש נמי לשניהם מלאים ויהא בחודש הבא ג"כ יום למ"ד ויום ל"א, בשלמא שיהא בחודש השני יום כ"ט ר"ח כי אולי היה בחודש העבר חסר ועתה ג"כ חסר והוה יום כ"ט יום למ"ד כי שלשה חסרים זה אחר זה וודאי אינם שכיח כלל ואין לחוש כלל ועוד אפילו שניהם מלאים או חסרים זה אחר זה קלא אית להו ואם יארע כך הכל יודעים מכל זה וכן איתא בהדיא בגמרא ראש השנה (דף כ') היינו אחר שני החדשים או בסוף החודש השני כבר יצא הקול ויעוין בטורי אבן על המתניתין על ששה חדשים השלוחין יוצאין על ניסן מפני הפסח ועל אלול מפני ר"ה אבל כיון דאני חוששין דילמא יום למ"ד הוה ר"א תחוש גם בחודש הבא כגון בר"ח סיון שיהא שני ימים ועוד קשה למה ניסן סיון תשרי רק יום אחד ואין בו ספק בר"ח וביו"ט באותן חדשים עצמם אנו עושים שני ימים מספיקא מתי הוקבע החודש ויש ליישב קצת

והנה טעם שהובא בסמ"ג ובפר"ח הלכות ר"ח משום שהמולד חל אחר חצי היום ואין מונים שעות לחדשים וכיון שהיה המולד ביום זה הגם שלא נראית הלבנה ביום המולד דהא שית שעי מיכסי הירח אחר המולד ולא נראית בשום אופן קודם כדאיתא בר"ה י"ח לכן הוה גם היום ומחר ר"ח תמוה ואין לו שחר כלל דהא בזמן הב"ד היו מקבלין עדים עד המנחה וגם קודם התקנה עד הלילה ואז לא היה רק אותו היום ר"ח ולא למחר והמולד אם היה אחר חצי היום אז לא הי' נראה בו ביום רק אותו היום היו מונים כולו לחודש העבר ואין מונים שעות פירושו שלא יהא החודש מימים ושעות רק ימים בלבד אותו יום או שיהא שייך כולו לחודש העבר או כולי להבא וכן הוא בהרמב"ם פ"ח מהלכות קידש החודש הלכה א' וזה פירושו שאין מונים שעות לחדשים, אבל תמה אתמה הרמב"ם שם הלכה ד' מביא אותו טעם של הפר"ח שלכן עושים שני ימים ר"ח ומובן מאליו שזה הטעם שייך דווקא בזמן שמקדשים ע"פ חשבון אבל בזמן הראייה תמיד היו מקדשים ביום ראיית הלבנה אם גם ששניהם מלאים זה אחר זה וכן הוא בפירוש על הרמב"ם שם וכן נראה מהרמב"ם שה פ"ג, ואם גם נאמר שאז בזמן הראייה אם היו עדים באו שראו את החודש ביום למ"ד ועברו היו נוהגין ר"ח גם ביום למ"ד משום טעם הנ"ל שיהיו נוהגין ר"ח ביום מולד הלבנה כטעמו של הרמב"ם ועתה תקנה ראשונה לא זזה ממקומות לעשות בחודש מלא שני ימים ביום למ"ד וביום ל"א מ"מ אז היה יום למ"ד באמת ראיית הלבנה, אבל עתה אנו רואים הרבה פעמים שהמולד הוא בליל כ"ט ור"ח ביום למ"ד וביום ל"א וזה תמוה דהוא דלא כהרמב"ם ולא כמו שהיה אז, ויש ליישב קצת בדוחק גמור כיון שבזמן הראייה אם עברו לצורך היו נוהגין ר"ח גם ביום למ"ד שהיה בו מולד הלבנה ה"ה לאחר שתקנו עתה שנוהגים ע"פ חשבון שני ימים אחד מלא וחודש א' חסר הניחו תמיד יום למ"ד לר"ח הגם שאין חל בו המולד וזה דוחק, וגם היה לו להרמב"ם להזכיר זה בפירוש ובאמת תמוה לי יותר שלא מצינו במתניתין כלל הא דשני ימים ר"ח ולא הוזכר כלל מזה רמז ורמיזא, גם בגמרא לא מצינו להדיא רק בברכות סוף פרק תפלת השחר מסתברא מלתא דרב וגם שם לא מבואר להדיא דשני ימים הם רק רש"י ותוספות מפרשים כן כיון דשני ימים הם ובימי רב קדשוה בראייה, א"כ בלאו הכי אין ראי' מאז על של עתה חוץ ממה שאמרנו לעיל שהמתניתין קאי על ר"ח ג"כ אבל שינהגו האידנא במנהג אבותינו לא מצינו רק גבי יו"ט ולא גבי ר"ח וצ"ע טובא, רק בגמרא עירובין (דף מ' ע"א) הובא תוספתא וכן היה ר' דוסא עושה בר"ח שהיה מתנה, ומשם אין ראיה דבימי רידוסא הי' מקדשים ע"פ ראייה כמבואר שם