הין צדק צח

ידרוש להם הדורש להכניס אורחים להאכילם ולהשקם כנ"ל. והי' לצחוק בעיניהם אשר על כן אמר יוסי בן יועזר איש צרידה כלומר ראש מקום צרידה והוא עיר קטנה ההיפך מכנגד יוסי בן יוחנן איש ירושלים המפורסם בכל העולם בחשובותי' ובחכמי ירושלים והפיכה צרידה קטנה ולא נודעה בעולם כלל. והם קבלו מהם כאו"א כפי הצורך למקומו. ומפרש יוסי בן יועזר איש צרוד"ה אומר יהי ביתך בית ועד לחכמים. כי רק זה החסרון יש בעיירות הקטנות. הן אמת שיש הכנסת אורחי' בכללותי' אבל אם צריך לשאלה. בין אסור למותר ובין טמא לטהור. ולשמוע בלימודים. ודברי מוסר וחכמה. אין לו למי לפנות. ע"כ דרש לפי מקומו יהי ביתך בית ועד לחכמים. גם מדרך העולם שזה החכם אשר הוא בעיר קטנה כאין נחשב. ודבקה לעפ"ר נפשו. יען כי שכרו גם כן מעוטא דמיעוטא. ובצימצום. אשר לזה אמר. הוי מתאבק בעפ"ר רגליהם. גם הוי שותה בצמא את דבריהם. וכמו שמתאוים לשמוע אל הרבנים שבעיירות הגדולות. אבל יוסי בן יוחנן איש ירושלים ריש מתיבתא דירושלים עיר הקודש עיר מלאה חכמים וסופרים דשם אין מקום לדרוש כנ"ל להיות בית ועד לחכמים כי חכמי ירושלים רבים הם. אך ורק זה החסרון בעיירות הגדולות אשר אם יבא אורח לבקש ארוחות מזון יאמר לו שילך לפנדק. ולינת לילה לאכסניא של טראקטער וכדומה שלופ- שטאט. ע"כ אמר יהי ביתך פתוח לרוחה. גם הוסיף עוד כי אפי' אם ימצא איש אשר יתן מלחמו לדל. אבל לא יניחנו לבא אל ביתו מסיבתו ושלחנו מקום אשר דרכו להסב עם בני ביתו חתניו וכלותיו כי אין זה לכבודו. ע"כ יאמר לו שימתין בבית התבשיל וישלח לו לשם מאשר יותירו בני ביתו. וכדי בזיון וקצף לעני ואביון. ומכש"כ מי שירד ממדרגתו לזה המעלה ח"ו. היטב יחרה לו ע"ז. ע"כ אמר יאמר ויהא עניים בנ"י בית"ך. בצוותא חדא להיות מאוכלי שלחנך ביחד עם בני ביתך. ועוד חולה רעה ראיתי אשר בעוירו' הגדולו' נלכדים בשחיתותם בטיול אנשים ונשים. בחורים וגם בתולות יחדו. ומרבים דברים וברוב דברים לא יחדל פשע. משא"כ בכפרים ועיירות קטנות אין חזון נפרץ כזה. ע"כ אמר ואל תרבה שיחה עם האשה. באשתו אמרו קו"ח באשת חבירו וכו'. ומזה למדתי תוכחת מוסר השכל שאני צריך ללמד פה בעיר מולדתי מה דלא שייך בתוך עמי אשר אנכי יושב בק"ק דראגמירעשט יע"א: ובזה יש לפרש בפרשת היום (ויגש) בפסוק ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף. להורו' לפניו גשנה. פירש"י. ומדרש אגדה להורות לפניו לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה. כי לענינינו זה הדבר אשר יחסר לכפרים ועיירות הקטנות בית ועד לחכמים ובודאי אלו הי' יושב במצרים מקום מושבו של יוסף הצדיק הי' בנמצ' גם בית תלמוד אשר בודאי תיקן יוסף בית ועד לחכמים שמשם תצא הוראה שהרי פרע להם בית השחיטה ונטל גיה"נ בפניהם. משא"כ ארץ גשן הקטנה שלח להורת לפניו בית תלמוד שמשם תצא הוראה: והנה העיקר להורות לעם ה' דרכי ה' ללמד המעשה אשר יעשון כמבואר במג"א תכ"ט ומבואר בילקוט פ' ויקהלו אמר הקב"ה למשה עשה לך קהילות גדולות ודרוש לפניהם הלכות שבת כדי שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל בשבת להגיד להם האסור והמותר וכו'. ע"ש. ומפרש הכ"ס דבמדבר ל"ה צריכי להקהל בשבת כי כל השבוע זמנו הוא. שלא הי' להם עסק מעסקי עולם אלא שהלכות שבת זמני הוא בשבת. וכו'. ומזה ילמדו וכן יעשו לדורות הבאים כשיהיו בא"י. ויהיו טרודים כל השבוע זה פונה לזיתו וזה פונה לכרמו ושדהו ולא יהי' פנאי להקהיל אותם אלא בשבת. ואז יהי' מוכרח להגיד להם האסור והמותר שבכל התורה כולה ונדבר מתחילה מענינו של יום השבת קודש שיש בו שלשה הדרגות. שמירתו ושביתתו ממלאכה בין בשוגג וכש"כ במזיד שלא יעשה מלאכה בשבת. ולענגו את השבת במאכל ומשתה וכסות נקיי'. ולקדשו בדיבור שלא יהא דיבורו של שבת כדיבורו בחול ולא ידבר רק בדיבור תור' ומחשבות קדושות ביראת השם כל היום. ובתשובה מיראה ואהבה להשי"ת שהוא כנגד שלשה הדרגות בני אדם. פשוטי"ן. ובינוני"ם. ובני העליי"ה גדולי הדור ואנשי מעשה. ובזה אמרתי לפרש בנוסח התפלה ישמחו במלכותך שומר"י שבת זה קאי על בני