הין צדק צז

הגאון האב"ד ור"מ שליט"א ממלא מקום אבותי הגאבד"ק ז"ל: פתיחה במס' ביצה (דף ל"ח.) כי סליק רבי אבא אמר יהא רעוא. דאימ"א. מילת"א דתתקב"ל. וכבר דשו בזה רבים. וחלקי אמרה נפשי לבאר כוונת רבי אבא. כי הנה איש אשר כמוני היום מי אנכי שאזכה לעמוד במקום גדולי'. מקום שהתפללו אבותי. ודרשו והוכיחו את העם בשבט פיה"ם. פה מפיק מרגליות. אשר זה אחת מהתנאי' אשר נצרכים להדורש ברבים שידע לכלכל דבריו במשפט ולתבל הדברים. לקרבם אל השכל. ואני בעו"ה לא כן עמדי ואף גם זאת שהעיר הזאת מימי קדם עיר גדולה לאלקים ומושך שויכ' להגאון הקדוש האלקי מרן ר' יצחק אייזיק זצלה"ה מקאליב אשר כל דבריו הי' כגחלי אש. וזה ג"כ מהתנאים שיגרמו דברים להתקבל. משפט האיש ומעשהו. דברים היוצאים מן הלב. והמפורסמים א"צ ראיה. ואין מדקדקים אחריו. אם נכנסים הפשטים בהמדרש ובהפסוק כי זה כל האדם. האילן הגדול שיצאו הדברים מפיו הקדוש. זה הגורם לדברים שיתקבלו להבריות. מכח זה האילן גדול בעל המאמר. משא"כ מאיש אחר לא היו מתקבלים הדברים. עוד זאת הגורמת העיקר שאם האומר יאמר מילת"א חדתא והמצאה נפלאה אשר מקום הניחו לו להתגדר. ועין בעין נראין הדברים נכונים. והנה אמת נכון הדבר. ע"ז נאמר קבל האמת ממי שאמרו. הן גדול וקטן מכל מלמדי השכלתי כי עדותי"ך שיחה לי. העדות בעצמם יתנו עידיהן כי טובים הם. גם לרבות עוד אחת שהיא הגורמת להיות מילתא דתתקב"ל. אם הוא שייכא לפי המקום ולפי חכמי אותה העיר. כמוני היום שאנכי עומד במקום עיר מלאה חכמים וסופרים גאונים מפורסמים גדולי הדור אשר לזה אני צריך סייעתא דשמיא. וזכות אבותי יגן בעדי במלתא דתתקבל אשר עד"ז יומתק להבין דברי פי חכם חן ר"א שהי' ענו מאוד בעיני עצמו והי' ירא לנפשו אשר פן ואולי בעלותו לא"י. דאוירא דא"י מחכים ושם חכמי ירושלי' ותלמידיהון עכ"ז צריך מאוד סייעתא דשמיא. וע"כ אמר כי סליק רבי אבא אמר יהא רעוא. ר"ל יה"ר מן השמים להיות עמו בעזרו. דאימ"א. ר"ל מילתא דמשתמע לתרי אנפין. חדא שיהא הוצק חן בשפתותיו ובעל דברן להמתיק דברים במתק לשונו לקרב הדברים שאפתחה במשל פי אביעה חדות. גם ר"ל דאימ"א. שיהא נחשב בעיני הבריות זה גופה מה דאימ"א. שאני הוא המדבר ובעל המאמר ואף גם זאת דאימא מילת"א לדבר דבר חדש ונפלא. והמצאה נפלאה אשר אפי' אם המציאו קטן והנה אמת נכון הדבר יקובלו הדברי' לכל שומעיהם. ויקובל האמת ממי שאמרו יהיה מי שיהי'. ולא עוד אלא שיהי' מילתא דתתקבל כפירש"י לחכמ"י המקו"ם. שהיא מלאה חכמים וסופרים. גם שיהי' לפי אותו המקו"ם והזמן דבר בעתו ובזמנו שזהו מאותן הדברי' שגורמי' שיתקבלו הדברים אמן כי"ר: והנה זה רבות בשנים מעת אשר יצאתי מפק"ק עיר מולדתי ומבית אבותי. וה"א הרבה אתכם בע"ה. בכמות ובאיכות ולא אדע מה לדבר דבר בעתו ובזמנו. ונתתי אל לבי לתור בחכמה על שלשה דברים שהעולם עומד. על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. והנה ציו"ן לדרוש למדנו ממשנת חסידים מס' אבות (פרק ראשון) יוסי בן יועזר איש צרידה. ויוסי בן יוחנן איש ירושלים קבלו מהם. יש לדקדק א' מאי נפ"מ מאין הי' מקום מושבותם. גם אם ידוע ירושלים עיר הקודש המפורסמת. אכתי אין הכל יודעין צרידה באיזה מקום היא. עוד יש לדקדק דמשנ' שאינה צריכה היא. והכי הו"ל למיתני יוסי בן יועזר איש צרידה אומר יהי ביתך בית ועד לחכמים וכו' יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר יהי ביתך פתוח לרוחה וכו'. אמנם בכאן בא ללמדנו איך להורות לעם דרכי השם כל איש ואיש לפי מקום כבודו כמו שמלמד לומר להדיינים הוו מתונים בדין. ולנותני צדקה. וכן מדות בתלמידים. כן בא ללמד החילוק אשר ידרוש הדורש לאנשי עיירות הגדולות דבר מה השייך למקום ההוא להיות דורש טוב לעמו. ולא כן הדורש לאנשי מקומו הכפריים ועיר קטנה. כי מהנוהג שבעולם אשר בעיירות קטנות בהם ימצא עובר אורח מנוח לכף רגלו לינת לילה וארוחת מזון על שלחן בעה"ב אתו עמו בביתו במסיבת בניו כשתילי זתים סביב לשלחנו. ואילו