הין צדק צ

שכרה בהאי עלמא. וזש"א הפייטן זכור משוי בתיבת גמא מן המים וכו'. על הסלע הך ויצאו מים. ועשה בעצמו מסירת נפש גדול לעשות עבירה לשמה לטובת ישראל. ע"כ אנו מבקשים. בצדק"ו חון חשרת מים: ביום השמיני עצרת תהי' לכם. ותרגומו היא כנישין תהי לכון. וברש"י הביא מאחז"ל לשון חיבה היא זה כבנים הנפטרים מאביהם והוא אומר להם קשה עלי פרידתכם עכבו עוד יום אחד. נבס"ד דהנה העיקר בישראל שיהיו באהבה ואחוה ואחדות וזה הלשון עצרת כנישין באסיפת אגודה אחת וזה שא"ל קשה עלי רצונו אם יהי' קשה עלי איזה קושי' ע"י הקורות אתכם מפגעי הזמן התירוץ ע"ז והתשובה היא פרידתכם פירוד הלבבות שלכם דין גרמא ע"כ בבקשה מכם עצרת כנושון תהי' לכם האספו באגודה אחת בשלום וריעות. כי"ר: שמחת תורה לחבר את היריעות סופן בתחילתן לעיני כל ישראל בראשית הנה מסיימת התורה בלמ"ד ומתחלת בב' ואם תחשוב המילוי של הלמד נמצא דמסיימת באות ד' והנה אנן קיימ"ל בש"ע (יו"ד סו' קע"ט ס"ב ע"ש). נהגו שאין מתחילין בבי. ובד'. ויש שכתבו אין מתחילין בב' ואין מסיימין בד' ושמעתי ממורי ז"ל בעהמח"ס ייטב לב דבלימוד מותר וסימניך ב"ד קדם ילבש לכן פתח התורה בב' ומסיימת בד' ור"ל למד ב' ראשית וכן מותר לסיים בד'. וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא: א"י. למ"ד של לעיני כל ישראל מ"ד בצירוף ב"ר מתיבת בראשית למד בראשית תמצא אותיות מדב"ר לרמז משאחז"ל (נדרים דף נ"ה.) מה דכתיב וממדבר מתנה כיון שעושה האדם עצמו כמדבר שהוא מופקר לכל תורה ניתנה לו במתנה. שנאמר וממדבר מתנה וכו' ואם עושה עצמו הפקר כעין מדב"ר. זוכה לתורה כולה: א"י. לעיני כל ישראל בראשית. דהנה בש"ע או"ח סי' תרס"ט בהג"ה וז"ל וקורין יו"ט האחרון שמחת תורה לפי ששמחין ועושין בו סעודת משתה לגמרה של תורה. ונוהגין שהמסיים התורה והמתחיל בראשית נודרים נדבות וקוראים לאחרים לעשות משתה (טור) ולכאורה הוא גופה צריך טעם לשבח למה. ולשמחה מה זו עושה היום דוקא ולמה תקנו לעשות גמרה של תורה ביו"ט האחרון של חג הסוכות. אמנם נבס"ד עפ"ד מורי ז"ל בס' רב טוב בפ' בלק בפסוק וירא בלעם כי טוב בעינ"י ה' לברך את ישראל דיש לרמז מ"ש המפורשי' (ועי' בס' בני יששכר מאמר בין המצרים מאמר ב'. דהחשבון הימים של בין המצרים הם כ"ב י"ג ימי תמוז ט' ימי אב. ומורי ז"ל לא חשיב רק כ"א יום. ואפשר דלא קשיא הא דחשיב כ"א ימים טובים דר"ה יומא אריכתא אבל ימי המצרים ע"כ כ"ב הם. שוב מצאתי בס' ייט"פ מאמר יפה לעינים אות יוד כמש"כ בבני"ש דייקא כ"ב וטעות הדפוס בס' רב טוב.) שאותן כ"א יום שמן י"ז בתמוז עד ט' אב הם נגד הימים טובים שבחו"ל ועיי"ש בייט"פ שכ' להמתיק הדברים ביתר שאת ויתר עוז. וז"ש וירא בלעם כי טוב בטינ"י ה' לבר"ך את ישראל שגם זמנים אלו מוכנים לברכה ולעומתם ברוך יאמרו בימים טובים. ולעתיד הם בעצמם ר"ל הימים ההם שעליהם נאמר עיני עיני יורדה מים שחדשי תמוז ואב נקראים עיני"ם. כנודע ומבואר בס' בני"ו שם. והנה ההיפוך מזה השמחה הוא ג"כ נמשך מהעונים ע"ד הכתיב (משלי ט"ו) מאור עינים ישמח לב וגו'. ואם תחשוב שלש רגלים כסדרן. פסח שבועות סוכות. תמצא יו"ט שני של שמ"ע הוא נגד תשעה באב. דאז אסור בתלמוד תורה. ונתתקן לעומתו ביום זה לעשות סיום התורה ולהתחיל התורה מחדש מבראשית להפוך היום הזה מיגון לשמחה של תורה. ולכך נקרא שמחת תורה. וזה שרמזה התורה אשר עשה (תיקון.) משה לעינ"י כל ישראל. לשבירת הלוחות שנעשה בחדשי תמוז אב. שמחת התורה שמתחלת בתיבת בראשית. ופקודי ה' ישרים משמחי ל"ב: עי"ל. דהנה אנו עושים חג הסוכות בזמן אסיפה באספך מגרנך ומיקביך זמן שמחתינו והנה כ"ז באלו שיש להם שדות וכרמים אבל אלו הת"ח