הין צדק פה

וכל עז"א. א"מ זכור כי עפר אנחנו. וספיקו לפניך עבודתינו, מבו"ד עפר ואפר עכ"ד פח"ח וזשא"ה כי השקו"ף ממרו"ם קדששו. ויש חשש שלערך מלאכיו הקדושים. יתעורר קטרוג נגד עבודתינו אז ה' משמים אל ארץ הביט. איך כי עפר אנחנו לשמוע אנקת אסיר לפתח בני תמותה: שם. אל תעלני בחצי ימ"י. כי אחז"ל מיתת ששים הוא מיתת כל אדם ודרשו (מ"ק כ"ח. אבות פ"ה) דכתי' תבא בכל"ח אלו קבר בכל"ח גי' ששים וזה כמספר ימ"י. ע"כ אמר אל תעלנו בחצי ימי בן שלשים לכח: או. כה יאמר. ע"ד מש"כ בפ' בראשית. בשגם הוא בשר והי' ימיו מאה ועשרים שנה. וכן עמא דבר. אשר זהו שנים הקצובים לברכת איש אל רעהו. והנה אם תחשוב מספר ומ"ו במילוי כזה יו"ד. מ"ם. יו"ד. עלה בידך לחשבון מאה ועשרים. וזשא"ה אל תעלנו בחצי ימ"י דהיינו בששים. רק ימי במילוי מאה ועשרים שנה: קד. הכפירי"ם שואגים לטרף נתבאר אצלינו במאמר יוה"כ ומשם תדרשנו לטובה: קו. מ"י ימל"ל גבורות ה'. מפורשים העולם מי שרוצה למלל מלשון מוללין מלילות. גבורות ה'. דהיינו המתקת הדינין. אז ישמיע כל תהילתו יגמור כל ס' תהלים. ויש להוסיף. דחשבון של מ"י ומל"ל עולה למנין ק"ס. שהיא חשבון שמוה הפדיון. כמבואר בשערי ציון שע"י שיגמור ס' תהלים. יכול לפעול פדיון נפש: שם. ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש ה'. תפתח ארץ ותבלע דתן וגו'. יעשו עגל בחורב וישתחוו למסכה. והדקדוק מבואר. דמהפך הסדר דמעשה העגל הי' קודם מחלוקת קרח גם לשון יעשו להבא משמע אמנם כבר הארכתי בס' מאזני צדק. דחטא העגל הי' שרצו לעשות ח"ו שיתוף באלקות. ע"כ התיקון לזה לעשות שותפות עם הת"ח. ולהחזיק במעוזו וזה הי' ענין שבירת הלוחות. שאלמלא חטא העגל לא הי' צריך הת"ח ליקח סיפוק מע"ה. ומשה רבינו עשה זאת מדעתו ועשה שבירה בהלוחות. וזה הכוונה ואשברם לעיניכ"ם מלשון עינ"י העדה. שיהיו צריכים סיפוק ושותפות מעם ע"ה. ועי"ז יתכפר חטא העגל שעשו שותפות באלקות כביכול. אבל קרח ועדתו שנחלקו על משה ואהרן ולא רצו בתקנתן. מאז נתעורר חטא העגל למפרע. וזש"א ויקנאו למשה במחנה. לאהרן קדוש ה'. תפתח ארץ ותבלע דתן. ותכס על עדת אבירם. שעי"ז. יעשו עגל בחורב וישתחוו למסכה למפרע וכאלו יעשו את העגל אז בעת מחלקותו של קרח: או. כלך לדרך הזה עפי"מ שכתבתי בס' מאזני צדק בפ' קרח. במד' מה ראה קרח לחלוק על משה פרשת פר"א ראה. דכתבנו שם דכוונת קרח הי' לש"ש וכמ"ש האריז"ל צדיק" כתמר" יפרח" ס"ת. קר"ח. והוא ע"ד שכתב רש"י רב לכם כי כל העדה כולם קדושים לא אתם לבדכם שמעתם בסיני אנכי ה"א. כי כל העדה שמעו. כי ידוע אין ישראל ניזונים אלא בזכות האמונה דהיינו אנכי ולא יהי' לך. דזה שמעו בעצמם מפי הגבורה. ובהכרח ישולם שכרם בעוה"ז משום לא תלין פעולת שכיר. אבל שאר מצות ע"י משה שליח נאמן נאמרו. וע"י שליח אינו עובר בבל תלין. אבל משה רבינו רצה ללמד סנגורייא במעשה העגל לומר לי צוית ולא להם. נמצא דאינו מגיע לישראל שום שכר אף עי"ז. ומהיכן יחיו ח"ו ישראל דלים ורקים. אבל קרח עשיר הי' אוהב כסף לא ישבע כסף. רצה להמשיך על ישראל ממון קרח. כדי שיהיו בבחי' נסיון העושר. דס"ל כדעה דנסיון העושר גדול מנסיון העוני. ע"כ רצה לומר דכולם שמעו בסיני אנכי ולא יהי' לך. ולא רצה בסנגוריא דמשה שאמר לי צוית ולא להם. עז"א מה ראה לראי' איך שהאמת אתו. ולזה תי' פרשת פר"א ראה דהטעם משום תבא האם ותקנח צואת בנה לכפרת מעשה העגל. נמצא דלא כמשה שא' לי צוית ע"כ נחלק. אמנם משה אמת ותורתו אמת. דהרי במשנה תורה הוכיח את ישראל. ודי זהב. פירש"י הוכיחן על העגל שעשו בשביל רוב זהב. שנאמר (הושע ב') וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל. אשרי יליד אשה שרבו מודה לדבריו. ע"כ דוד המע"ה קבע בס' תהלים שלו. כדברי משה רבע"ה ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש ה'. תפתח ארץ ותבלע דתן. ותכס על עדת אבירם.