הין צדק פד

הקשיב בקול תפלתי. ברוך אלקים אשר לא הסיר תפלתי. וחסדו מאתי. שהי' תפלתי שגורה בפי ולא הסיר תפלתי וחסדו מאתי: עא. אבא בגבורות אדנ"י הוי' ר"ל ימי שנותינו בהם שבעים. ואם בגבורות שמונים שנה. אבל כל זה נחשב לו לצדקה מאת השי"ת, שהיא לפנים משורת הדין. ואזכיר צדקתך לבדך. אלקים למדתני מנעורי ועד הנה אגיד נפלאותיך ע"כ זכיתי לזה כמש"כ החת"ס ז"ל. עה"פ והותירך ה' לטובה בפרי בטנך. ר"ל אף שכתב הרמב"ם אשרי מי שחתמו ימיו מהרה. אבל היא לטובה בפרי בטנך. וז"ש גם עד זקנה ושיבה אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור וגו': עח. וירעם כתום לבבו ובתבונות כפיו ינחם. י"ל. ע"ד שכתבו בסה"ק. דאבות הקדושי' האיך ידעו את התורה קודם שניתנה אלא דרמ"ח עשין הם כנגד אברים של אדם. והי' כל אבר מבין מה שייך לו לעשות בו ועי' רש"י במס' (מכות כ"ג.) דרש ר' שמלאי תרי"ג מצות נאמרו לו למשה רמ"ח עשין כנגד אברי' של אדם שכתב כנ"ל. וז"ש מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו. ולכאורה מאין ידע תכסיסי מלוכה. ע"ז אמר וירעם כתום לבבו. ובתבונו"ת כפי"ו מעצמ"ם ינחם: עט. אל תזכר לנו עונות ראשנים. ע' במאמרי אלול לסליחות: פא. לא יהי' בך אל זר וגו'. אנכי י"א וגו' הארכתי בזה בדרושי חודש: פד. כי טוב יום בחצריך מאלף. בחרתי הסתופף בבית אלקי מדור באהלי רשע. וקשה הא אין נכנס בגדר הדמיון כלל. אמנם נבס"ד, דהכונה ע"ד שאמרו (עבודה זרה י"ז) ר"ח ור"י. ניזול וניתב אפתחי דבי זונות. כי היכי דנכפיי' ליצרא וכו'. עז"א כי זה דרך סכנה. כי טוב יום בחצריך מאלף. ודרשו חכמז"ל במס' (מכות דף יו"ד.) טוב לי יום אחד שאתה עוסק בתורה לפני. מאלף עולו"ת שעתיד שלמה בנך להקריב לפני ע"ג המזבח. והנה ידוע עולה מכפר על הרהור הלב. ע"כ אמר טוב יום בחצריך מאלף בחרתי הסתופף בבית אלקי. מדור באהלי רשע. אף אם לא יחטאו. רק באופן לכפיי' ליצרא. עכ"פ מידי הרהור לא נפק וצריך עולה לכפר על הרהור הלב. ע"כ טוב לגרש היצה"ר ע"י התורה כי מרויח ההרהור. כמש"כ הרמב"ם אין מחשבת העריות מתגברת אלא בלב פנוי מן התורה: צא. יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה. רצונו בזה כי לענין הצרה לא וחשוב ה' ביומו של הקב"ה. רק עמו אנכי בצרה יום לשנה נחשב. ובזמן אחלצהו ואכבדהו. אורך ימים אשבועהו יומו של הקב"ה אלף שנה. ואראהו בישועתו. מה שאצלו נחשב לישועה: צו. יעלוז שדי וכל אשר בו. אז ירננו כל עצי יער לפני ה' כי בא. כי בא לשפוט הארץ וגו'. יש לפרש הלשון כל עצי יער. ע"ד שפי' המגיד מדובנא ז"ל מהמשל מהסוחרי' שאחד הי"ל מעות שלו והסוחר גדול הי"ל ממון אחרים כנודע. הה"ד אילני פירות חטאו בטעמי עצו ופריו משא"כ עצי היער והבן: צז. אוהבי ה' שנאו רע. ע"ד שכתב בשערי תשובה לרבינו יונה ז"ל, אם האדם רוצה לידע מעמד שלו בעבודת השי"ת אזי ינסה עצמו וידקדק אם שונא הוא מה שאסרה התורה לעשות בתכלית השנאה. ידע כי הוא אוהב את המקום וא"ל ידע כי עדיין אינו בתכלית השלימות כראוי. וזשא"ה אוהבי ה' שנאו רע. שומר נפשות חסידיו מיד רשעים יצילם: קא. לבקרים אצמית כל רשעי ארץ וגו'. יש לפרש ע"ד שכתבו הבא להורגך השכם להרגו וע"ד מאחז"ל השכם והערב עליהם בביהמ"ד והם כלים וזשא"ה לבקרי"ם שאנו משכים בבוקר בבוקר בזה אצמית כל רשעי ארץ להכרית מעיר ה' כל פועלי און: קב. כי השקיף ממרום קדשו ה' משמים אל ארץ הביט. לשמוע אנקת אסיר ע"ד שכתבתי בדרושי תשרי בתפילת א"מ פתח שערי שמים לתפלתינו. א"מ זכור כי עפר אנחנו. בשם אחי מורי מו"ה מרדכי ז"ל היי שאנו מבקשים א"מ פתח שערי שמים לתפלתינו יש לחוש שמא כשיראה ויקיש עבודתינו נגד עבודת המלאכים ושרפים אשר בשמים ממעל. ידחו תפלתינו מכל