הין צדק פג

לב הצוררים כמו שאם רואים אצלי שלחן מלכים והרחבה. דשנת בשמן ראשי כוסי רוו': כד. מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו. הנה בראש השנה נהגו לומר זה וכן בשמחת תורה נהגו ג"כ לומר זה המזמור. וי"ל ע"ד שכתב מורי הגאה"ק בעל ייטב לב. מכף רג"ל. ועד רא"ש אין בו מתום. כי בר"ה הכל שבים אל השי"ת אבל אחר הרגל. ושבו בנים לגבולם והנה ראש השנה התחילה בר' ושמחת תורה בה' לבסוף. ולמפרע אותיות ה"ר. וז"ש מי יעלה בה"ר ה' ומי יקום במקום קדשו שלא ישוב לחטוא כבראשונה: כז. לדוד ה' אורי וגו' שבת"י בבית ה' כל ימי חיי. בסוכות "תשבו "שבעת "ימים הר"ת שבת"י. רצוני לומר דבחי' סוכה הנקרא בית ה' צלא דמהימנותא. ישאר רושם דקדושה על כל השנים שיחי' האדם. לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו כי יצפנינו בסכו ביום רעה כמבואר בזוה"ק לתקיעת שופר. שמעתי מאבא מאריז"ל: ל. אליך ה' אקרא וגו' מה בצע בדמי ברדתי אל שחת היודך עפר היגיד אמיתך. כי אעפ"י שאמחז"ל חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. אבל הכל רק בבחי' וידום אהרן. אבל לא יוכל לברך בקול גדול. ע"כ אמר שמע ה' וחנני ה' הי' עוזר. לי. הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה. למען יזמרך כבוד. בקול גדול. ולא ידו"ם. ה' אלקי לעולם אודך: לג. הנה עי"ן הוי' אל יראיו למייחלים לחסדו להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב. הנה שמעתי מאבא מארי ז"ל. שאמר בשם ס' אגרא דכלה ש"ב של אביו מוהר"ר שמואל זללה"ה. ה"ה הרבי ר' הירש שזאלב זללה"ה. שאמר לפרש הכתוב בפ' נח צה"ר תעשה לתיבה. אם ח"ו נגזר בשמים כל צר"ה שלא תבא. אזי תראה לעשות מזה צירוף של צה"ר. ומפרש הפסוק כיצד. ופתח התיבה. דהיינו אות צ'. בצדה תשים. ר"ל תשים אותה מן הצד ואין אתה צריך להזיז אותה ממקומה. כי בין צה"ר בין צרה. פתיחת התיבה הוא צ'. אך תחתים שנים. רצונו לומר שתחת אות שניי' של צר"ה שהיא ר'. שלישים תעשיה. ר"ל תעשה אותה אות שלישית. וממילא נשאר ה' שניי'. ואות ר' שלישי' ונעשה צירוף צה"ר. עכ"ד פח"ח וש"י. אף אנו נאמר. כשח"ו נגזר אותיות מו"ת יש עצה להחליף מספרה באחרים. עד שיעלו למספר הנ"ל. ומפרש הכתוב כיצד. הנה עי"ן הוי' שהוא מספר קנ"ו אל יראיו. להציל ממו"ת. נפשם ולחיות"ם ברע"ב ולצרף עוד מספר. ח"ו. רע"ב ס"ה יעלו בידך למספר תמ"ו. וע"ד שאמחז"ל (תענית ח') בעובדא דהוי כפנא ומותנא. ואמר רשב"נ ניבעי רחמי אכפנא דכי יהיב רחמנא שובעא לחיי הוא דיהיב. ובזה א"ש מאוד הנה. עי"ן הוי' אל יראיו למייחלי' לחסדו להציל ממו"ת נפשם. ולח"יותם ברע"ב ומשביע לכל ח"י רצון: לו. "אל "תבואני "רגל "גאוה הר"ת אתר"ג. כ"כ דורשי רשימות. ועי' במס' (אבות דר"נ פרק כ') בפירוש החיד"א ז"ל בד"ה רמז. מש"כ בזה. ולי נראה להוסיף קצת דס"ת. אל" תביאני" רגל" גאוה". המה היל"ל. דאם האדם רוצה לשבר מדת הגאוה. צריך להיות מקצה אל הקצה. כמ"ש בפי' מאוד מאוד הוי שפל רוח ע"כ רמז דסוף דבר צריך שיהי' ענותן כמו היל"ל: נא. אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל אז יעלו על מזבחך פרים. עפימ"ש בס' באמ"ח בפ' בא בפסוק וגם מקנינו ילך עמנו. ופי' עפ"י מאחז"ל (ילקוט מלכים רמז רי"ד) גבי אליהו כשצוה ליקח שני פרים א' לשם. וא' לבעל הי' פרו של אליה' נמשך אחריו והולך מעצמו. והפר שעלה לשם הבעל. נתקבצו כל נביאי הבעל. וכולם לא יכלו להזיזו מן הארץ. עד מלפני מבהמות הארץ מפרו של אליה'. וכה אמר משה רבע"ה שתראה אשר גם מקנינו ילך עמנו מעצמם. לא תשאר פרסה שהמה לא ירצו להשאר. כי ממנו ניקח לעבוד את ה"א. ודפח"ח. וזשא"ה אז כשתחפוץ זבחי צדק עולה וכליל. אז יעלו על מזבחך פרים. מעצמם הם עולין להקרבה למזבח: סו. אכן שמע אלקים הקשיב בקול תפלתי, וכו' ע"ד רחב"ד אם שגורה תפילתי בפי ידעתי שהוא מקובל וזשא"ה אכן שמע אלקים