הין צדק פא

שם טוב ולד מסכן וחכם. ממלך זקן וכסיל וגו' כי מבית הסורים יצא למלוך וגו' ואמרו חכמז"ל (ר"ה י"א. רש"י קהלת) שהוא מלשון מבית אסורי' יצא למלוך וקאי על יוסף הצדיק וי"ל עפי"מ ששמעתי ע"ש הה"ק מו"ה שמואל אבא ז"ל מקארעץ. שכשישב בבית האסורים. ר"ל, אמר מעולם לא הבין למה נקרא היצה"ר מלך זקן וכסיל. מה כסילותו. אמנם עתה נתברר לו היטב כי הוא כסיל באמת. כי מעולם חשב בדעתו, אשר אם ישב בבית האסורים עכ"פ ירויח שלא יהי' לו שם הסתת היצה"ר. אבל בעת ישבו שם במקום חשך וצלמות פתאום הרגיש בעצמו שם מעשה יצה"ר. ותחבולותיו. אמר עתה מבין למה נקרא כסיל. כי היתכן לא כסיל הוא אשר לא די שיד ה' פגעה בו ונתנו אותו במשמר במקום אופל וצלמות וגם שם היצה"ר בא אחריו ויושב עמו גם שם ימים אחדים לא כסיל גדול הוא. עכדפח"ח. וזשא"ה טוב ילד מסכן וחכם זה יצר טוב ממלך זקן וכסיל וגו'. זה יצה"ר כי מבית האסורים יצא למלוך. ולמשול באדם להסיתו ולהכריחו לכל אשר יחפוץ: ה. טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם. עי' מש"כ בזה בספר מאזני צדק עה"ת בפ' תצא: ז. טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית המשתה באשר הוא סוף כל אדם. והחי יתן אל לבו, ולכאורה יש להקשות. א"כ למה אמרו חכמז"ל בש"ס (כתובות דף י"ז) מעבירין את המת מלפני הכלה אם טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית המשתה. אמנם למה שכתבתי במאמרי לחדש סיון דהנה אמחז"ל (במס' אבות פ"ג) עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה דע מאין באת. ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. וכתבתי שם דזה הענין מצות הכנסת כלה. דעי"ז מסתכל בעיני שכל שלו. מאין באת כי הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה. ומהלוות המת יקח מוסר השכל לאן אתה הולך. ומתלמוד תורה ידע לפני מי אתה עתיד ליתן די"ן וחשבון. כי ע"י התורה ידע הדין של כל עבירה. ומתן שכרן של מצות. אבל כבר כתבו בש"ס (ברכות דף ה') לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר נצחו מוטב וכו'. עד יזכיר לו יום המיתה והקשו אם הוא קצה אחרון. ובודאי נוצח ע"י הזכרת יום המיתה. א"כ הו"ל להזכיר תיכף בתחילה יום המיתה שודאי נוצחו. אמנם ענין הזכרת יום המיתה הוא מדרגה פחותה עד מאוד. והוא מביא את האדם לידי מרה שחורה ועצבות. ויוכל להזיק ג"כ לעבודת הבוי"ת כמו שאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכורה. ע"כ אמרו חכמים בתחילה ינסה עצמו בקר"ש. ובתלמוד תורה. נצחו מוט"ב. מאם יזכיר לו יום המיתה. ואם לאו שלא הועיל לו כלום אזי בהכרח יזכיר לו יום המיתה אשר ע"כ אמרו חכמים ז"ל. מעבירין את המת מלפני הכלה. כו אם החכם עיניו בראשו. יכול לנצח יצרו ע"י מצות הכנסת כלה. ומתוך רוב שמחה. וזה יותר טוב בכל האופנים. אבל אינו בטוח כ"כ שיהי' במדרגה הזאת. ע"כ אמר שלמה המלך ע"ה בחכמתו טוב ללכת אל בית אבל. להסתכל לאן אתה הולך. מלכת אל בית המשתה בית חתנות. באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו בטח. אבל עי"ז שהולך להכנסת כלה ספק נוצח. ספק לא נוצח. וז"ש טוב כעס משחוק. כי ברוע פנים ייטב לב ודאי: שם. לב חכמים בבית אבל ולב כסילי' בבית שמחה. י"ל דבזה מתרץ. הקושי' הנ"ל שלא יהי' סתירה מדברי חכמינו ז"ל. דלא קשי' הא דאמחז"ל מעבירין את המת מלפני הכלה. מיירי בלב חכמים. אשר. בבית אבל. והא דבסמוך טוב ללכת אל בית אבל. מיירי בלב כסילי'. אשר. בבית שמחה: שם. כי בצל החכמה בצל הכסף. ויתרון דעת החכמה תחי' בעלי'. אף שאמחז"ל (פסחים נ"ג) דהלומד שוה עם המחזיק. כי בצל החכמה בצל הכסף. אפי"ה ויתרון דעת. תורה יש לה יתרון אשר החכמה תחי' בעלי'. אף לאחר מיתה שפתותיו דובבות בקבר. משא"כ בעל הכסף לא ישיג זאת. בשם זקני רבי הערשלי חריף ז"ל ועי' מש"כ בזה בס' מאזני צדק פ' הברכה: שם. כי אדם אין צדיק באר"ץ. אשר יעשה טוב ולא יחטא. כי לפעמים צריך הצדיק