הין צדק עח

טובים על ישראל. וזה הי' הענין במרדכי ואסתר דכתיב ויעבו"ר מרדכי שישב בתענית בפסח. ואסתר עם המלך אחשורוש מזה נתהו' פעולת מפלת המן. והנה זה י"ל ג"כ דאם עושין תשוב' מאהב' אשר עי"ז זדונות נעשו כזכיות. הזדונות הללו לא ימצאו מקום מנוחתם עד אשר ינוחו עלי ראש או"ה ונעשה להם מזה מפלה. והנה כתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק, וז"ש בזכות ולקחתם לכם ביום הראשון שאז נעש' ראשון לחשבון עונות מחמת תשוב' מאהבה כנ"ל: אני פורע לכם מן הראשון זה עשו שנקרא ראשון. שנאמר ויצא הראשון אדמוני הוא ראש וראשון לשטנה. מבטן אמו יצא לשטן לו וללחמו וכתיב ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה. ע"כ בונה לכם ראשון זה בית המקדש. דכתיב בי' כס"א כבוד (דאז יתמלא א' של כסא ע"ד כי יד על כ"ס י"ה) מרום מראשון מקום מקדשינו. ומביא לכם מלך המשיח שנקרא ראשון לציון הוא עיר דוד המלך ע"ה כנ"ל. וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק משיח בן דוד מלך ישראל חי וקים שיתגלה בב"א: עוד י"ל. חילוק בין הזכיות שנעשו בתחיל' במצות המלך הבוי"ת. ובין הזכיות שנתהפכו ע"י תשובה מאהבה ונעשה מזדונות זכיות כי המצות האלו הם דוגמת מצות הבאה בעבירה וכ"כ בסה"ק נועם אלימלך פ' ויחי כי לולא זאת שעושה מעש' העבירה לא הי' בא להמצוה והזכיות שנעש' וכמו שפי' מורי זקני ז"ל בקשתינו וטהר לבנו לעבדך באמת דקשה וכי יש ח"ו עבודה להשי"ת שלא באמת הא אין זה בגדר העבודה כלל דמי איכא שיקרא כלפי שמיא. אמנם ה"פ שנזכה לטהר לבנו לעבדו באמת מתחילה במעשים טובים ממש ולא נחטא ונשוב אפי' מאהבה דאף שנעשה מזה זכיות אעפי"כ אין זה האמת ע"כ אנו מבקשים וטהר לבנו לעבדך באמת דייקא. עכדפח"ח. ההד"נ כאן לענין הנ"ל י"ל דהוי כעין מצהב"ע ובזה י"ל הטעם למאחז"ל (ביומא פרק ח') האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה וקשה הלא אחז"ל אין לך דבר שעומד בפני התשובה אבל להנ"ל א"ש דאם מתחילה חטא ע"ד שישוב אז הוי מצוה הבאה בעביר' אפי' אם עשה תשוב' מאהבה לא מהני ובזה יתיישב היטב קושיית התוס' (סוכה דף ל') דלמ"ל דרשא דלכם דתיפ"ל מטעם מצהב"ע ולהנ"ל דכאן כתיב ביום הראשון ודרשינן ראשון לחשבון עונות עכ"א ולקחת"ם לכ"ם משלכם. שלא יגרע מעלת ראשון לחשבון עונות ע"י המיעוט גזול מטעם מהב"ע. טרח וכתב לה קרא לכם משלכם: בש"ע או"ח סי' תרמ"א סעי' י"ג בהג"ה. ולכן יש להכשיר (באתרוג) אותן חזזית שקורין בלשון אשכנז מוי"ל וכ' הלבושי שרד היינו שקורין בל"א בלאטפלעק. ויש ליתן טעם לשבח ברמזן של דברים. דהנה במדת פרי עץ הדר כפו"ת תמרים אלו צדיקי' שיש להם (תורה) ומעשים טובים. והנה בודאי בצדיקים לעולם לא ימצא אדם בו ח"ו שום חטא עבה רק כנראה בו איזה שיחה יתירה שיחות חולין אשר גם בזה אמחז"ל (בסוכה כ"א ע"ב) אהא דתנן במשנה. מעשה בטבו עבדו שלר"ג שהי' ישן תחת המטה בסוכה וכו' ובגמ' תני' אמר"ש משיחת"ו של רבן גמליאל למדני שעבדי פטורים מן הסוכה, ולמדנו שהישן תחת המטה בסוכה לא יצא י"ח. ולימא מדברי' ר"ג. מילתא אגב אורחא קמש"ל. כי הא דראב"א וכו' מנין שאפי' שיח"ת חולין של ת"ח צריכה לימוד שנאמר ועליס"ו לא יבול. ע"כ נמצא דהעלום רומזים לשיחת חולין ע"כ אפי' אם ימצא ת"ח אשר כפי הנרא' יצא מפיו דבר שלא כהוגן, או שיחה יתירה. אסור ללמד עליו חובה כי צריכ' לימוד. ובודאי תמצא בדבריו דבר תורה. ולזה רמזו בש"ע גבי אתרוג להכשיר חזזית שנקרא בל"א מו"ל פי' בלבו"ש דהיינו שקורין בל"א בלאטפלעקן שדבר זה למדנו מפסוק ועלוה"ו לא יבול. דאפי' הבלאטפלעק שיש בו בת"ח צריכ' לימוד ותראה כי צדיק וישר הוא. ותורת חסד על לשונו ותורה יבקשו מפיהו: בסוכת תשבו שבעת ימים וגו' למען ידעו דורותי' כי בסוכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני י"א. כתב הטור (בסי' תרכ"ה) תלה הכתוב מצות סוכה ביציאת מצרים וכו'. ואע"פ שיצאנו ממצרים בחדש ניסן. לא צונו לעשות סוכה באותו זמן. לפי שהוא ימות הקיץ ודרך כל אדם לעשות סוכה לצל ולא היתה ניכרת