הין צדק עז

להם עקדת יצחק כן הרם קולך. בתוכחה. ומליצה ישרה כנ"ל: למוסף (ו) וכך הי' תפילתו של כהן גדול ורמואו"א שתהא שנה זו הבאה עלינו ועל כל עמך ב"י בכ"מ שהם אם שחונה גשומה. ואל יכנס לפניך תפילת עוברי דרכים לענין הגשם בשעה שהעולם צריך לו. הנה יען ליכא מידי דלא רמיזא באוריי' י"ל דזאת תורת המסורה. בפ' שופטים. תכין ג' במסורה. תכין לך הדרך. תכין לבם תקשיב אזניך. תכין דגנם כי כן תכינה. רצונו לומר תכין לך הדרך בעת יציאתך לדרך בתפילת הדרך שאז תכין לבם תקשיב אזניך. ואעפי"כ תכין דגנם בפלגי מים כמו שפי' במצודות דוד להכין הדגן ע"י רבוי המטר. שלא יכנס לפניך תפלת עוברי דרכים. לענין הגשם בשעה שהעולם צריך לו: א"י. בביאור המסורה. עפי"מ ששנינו במשנה במס' מכות (דף י"א) אחד משוח בשמן המשחה. וא' המרובה בבגדים. וא' שעבר ממשיחתו מחזירין את הרוצח. פירש"י. במיתתן כמו שנאמר ואחרי מות הכהן הגדול ישוב הרוצח. וכו' לפיכך אימותיהן של כהנים מספקות להן מחי' וכסות כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו. ובגמ' מקשה טעמא דלא מצלי. הא מצלי מייתי והכתיב כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא. אמר ההוא סבא. מפרקו' דרבא שמיע לי שהי"ל לבקש רחמים על דורן ולא בקשו. וזאת תורת המסורה תכין לך הדרך וגו'. לנוס שמה כל רוצח וכדי שלא יתפללו על בניהם שימותו. או עפ"י האיכא דאמרי שיתפללו על בניהם שלא ימותו שאם תכין לבם (בתפלה על הכה"ג) תקשיב אזניך. לפיכך אימותיהן של כהנים. תכין דגנם. במחו' וכסות: וממחותני האלוף הרה"ג החסיד כמו"ה צבי בערגפעלד האבדק"ק נימיזשא שליט"א שמעתי עפי"ד מורי בס' ייטב לב דאף שאחז"ל אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס. אמנם כדי צורך חיוני שנוכל לעבוד השי"ת בלי חסרון פרנסה כמו דמרגלא בפומי' דמרן ומי מעכב שאור שבעיסה ר"ל שאין לחם וקמח לעשות עיסה זה מעכב עבודת השי"ת וכדי להסיר המונע והמעכב לעשות רצון השי"ת זה מותר לכוון כמו דקיימ"ל המודר הנאה מחבירו שוקל לו את שקלו ופורע לו חובו. דזה הוי רק אברוחי ארי בעלמא. וזאת תורת המסורה. תכין לך הדרך בעבודת השי"ת שלא ע"מ לקבל פרס. אמנם תאות ענוים שמעת ה'. תכין לבם תקשיב אזניך אף באופן כדי לקבל פרס להיות. תכין דגנם כי כן תכינה להסיר המונע להיות תכין לבם אז תקשיב אזניך. עכדפח"ח: לסוכות בפרשת אמור ולקחתם לכם ביום הראשון. במד"ר ר' ברכי' בש"ר לוי אמר בזכות ולקחתם לכם ביום הראשון. הרי אני נגלה לכם ראשון. ופורע לכם מן הראשון. זה עשו הרשע. דכתיב בי' ויצא הראשון ובונה לכם ראשון. זה בית המקדש דכתיב בי' כס"א כבוד מרום מראשון מקום מקדשינו ומביא לכם ראשון זה מלך המשיח דכתיב בי' ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן. עכ"ל. ונראה בסייעתא דשמיא. לבאר האיך ענינים הללו תלויים זה בזה. דהנה הקדמת הרה"ק מבארדיטשוב זצ"ל ידוע. בפי' המד"ר. וכי ראשון הוא. אלא ראשון הוא לחשבון עונות. ר"ל דיום א' של סוכות יש לו מעלה שאז כל ישראל מתישבים בדעתם בתשובה מאהבה להש"י ואז מחשבין כמה וכמה עונות הי"ל לישראל שיתהפכו לזכיות. ע"כ ראשון הוא במעלה לענין חשבון עונות עכדפח"ח. והנה נחזי אנן מהו החילוק בין הזכיות שנעשו ע"י העבירות לזכיות הפשוטי' וטובו' מראש ומתחילה ואפשר דאיכא בינייהו נפ"מ רבתא והוא לפי"מ שהעלה בס' בני יששכר הובאו דברי' אצלו בס' כ"פ ועי"ש (חודש ניסן מאמר ד') עה"פ ועברתי בארץ מצרים. דסגולת עבירה לשמה הוא טובה למפלת שונאים דע"י המצוה יתעוררו חסדי ה' לישראל. וע"י העבירה יבא התעוררת הגבורות ח"ו. וע"י מעשה העברה לשמה נהפוך הוא. ועושים הגבורות פעולתם בשונאי ישראל ושפעת חסדים