הין צדק עב

כקושי' התוס' דלמ"ל לר"י טעמא דחזי לאצטרופי תיפ"ל מכל חלב. אבל מצינו פלוגתא אי כל כולו משמע. או מקצתו. והו"א דכל חלב אתי לרבות דייקא שיעור שלם. לכך אתי' סברת חזי לאצטרופי ללמד דכל חלב אפי' ח"ש. ואי מס' חזי לאצטרופי לא אתי' ח"ש להיות אסור מן התורה. וז"ש רש"י ח"ש אסור מן התורה לקמן בשמעתא דריש לי' מכל חלב. והשתא הוי שפיר איסורו מן התורה ממש וק"ל: לשבת שובה יומא דף (ע"ח ע"ב) האוכל ככותבת הגסה. בעי רב פפא ככותבת שאמרו בגרעניתה או בלא גרעיניתה. והנפ"מ עי' בר"ן. לענין חולה שאין מאכילין אותו אלא פחות פחות מכשיעור. ולענ"ד אפשר עוד נפ"מ למה דאמר ר' אלעזר להלן (דף פ') האוכל חלב בזמה"ז צריך שיכתוב לו שיעו"ר שמא יבא ב"ד אחר וירבה בשיעורין ע"ש. והנה בפירוש האיבעי' דר"פ נחלקו הראשונים פרש"י ז"ל ותוס' פי' דר"פ פשיטא לי' כותבת דעלמא דתני במשנה. רצונו לומר עם הגרעין, והכא מבעי' לי' כותבת דקתני הי"א וגרעינית"ה. דהיינו כותבת עם הגרעין שלה. וכגרעיניתה דקתני היינו פירוש ועוד גרעין אחר בלא כותבות. דהוי תרי גרעינין וכותבת. או דילמא כותבת הגסה דקתני בלא גרעין משמע. וכגרעינותה היינו גרעין שבאותו כותבות. ולכאורה יש להקשות בדברי התוס'. דפי' דכמוה וכגרעינותה יהי' הפי' כותבת עם שני גרעינין. א"כ האיך רצה רב זביד להביא ראי' דכותבות הגסה שאמרו היא חסירה מכביצה ממתני' דריש ביצה. שאור בכזית וחמץ בככותבות. ואו ס"ד דכותבות הגסה שאמרו יתירה מכביצה. מכדי ב"ש אשיעורא דנפיש מכזית קמהדר. ליתני כביצה. ולפירוש התוס' קשה מה ראי' משם דלא קתני וכגרעיניתה אפשר דבאמת פחותה מכביצה. אבל כותבות הגסה שאמרו במתני'. י"ל שפיר דיתורה מכביצה. ובגמרא לא מדחי מגרעינותה. רק מכותבות הגסה אבל סתמא כביצה. דו"ק. ונבס"ד די"ל דעת התוס' דבהא קמיפלגי רבה ורב זביד. בשני צדדי איבעי' דר"פ. כמו שמצינו בגמ' (מכות דף ד') לרב פפא מבעי' לי' לרבא פשיטא לי' כצד האחד של האבעי' דר"פ ולאביי פשיטא לי' שם כצד השני' של אבעי' דר"פ. דרב לא תני חסר קורטב ברישא. וכו' ע"ש. ה"נ הכא י"ל דרבה ס"ל דה"ק במתני' כצד האחד דאיבעי' דר"פ דכותבת הגסה שאמרו במתניתין יתירה מכביצה. משום דקתני במתניתין כמוה וכגרעינותה. ופירושו כותבות עם שני גרעינין. אבל כותבות סתמא פחותה מכביצה. וזה שדייק כותבות הגסה שאמרו. במשנה דילן הוא יתירה מכביצה. וע"ז פליג רב זביד ואמר לדידי פשיטא לי כצד הב' של האיבעי' דרב פפא. דכותבות הגסה שאמרו סתם בלא גרעין משמע. וכגרעינותה דבמתני' עם הגרעין שבתוכה קאמר. א"כ ממילא א"ש דכותבות הגסה שאמרו פחותה מכביצה. והשתא א"ש ול"ק האיך יפלגו רבה ורב זביד במציאות. אי כותבות יתירה מכביצה או חסירה. דהשתא לא אפלגו אלא בפי' המשנה. והשתא א"ש דמייתי רב זביד ראי' ממשנ' דריש ביצה דחמץ בככותבות. דע"כ כותבות הגסה חסיר' מכביצ' דאי ס"ד יתירה א"נ כי הדדי ננהו ליתני כביצה. דעכ"פ נפישא מכזית. וקצת דמדומי ראי' דלרב זביד פשיטא ליה כאידך צד האיבעי' דר"פ דאלת"ה א"כ האיך כתבו התוס' בד"ה לומר לך. וי"ל דכיון דאפיקתו' מכזית אוקמי' אשיעורא דיוה"כ. והשתא אכתי לא הוי שיעורא דיוה"כ דהוי כמוהו ושני גרעינין אלא ע"כ כמש"כ דרב זביד לא פליג אשיעורא דכותבות דכ"ע מודו דהוי פחותה וחסירה מכביצה אלא בפירושא דמשנ' דילן אפלוגי דלר"פ מבעי' לי' ולרבה פשיטא לי' כצד אחד ולרב זביד פשיטא לי' כצד השני של האיבעי' דר"פ. וא"ש. וע"ז מדחה הש"ס דילמא כותבות הגסה שאמרו יתיר' מכביצה. א"נ כי הדדי וחדא מיניי' נקט. והקשו המפורשים למאי דדחי ראיית רב זביד דדילמא יתירה מכביצה. א"כ אכתי תיקשי ליתני כביצה דנפיש מכזית כנ"ל. ואי משום דסתמא כביצה מה זה שאמר א"נ כי הדדי ננהו. היינו הך דסתמא כביצה. ונבס"ד עפי"מ שהעלה בנוב"י קמא או"ח (סי' ל"ז ול"ח) דהא דמבעי"ל הכא בכותבות הגסה אי הוי יתירה מכביצה או חסירה. היינו ר"ל מביצה בלא קליפתה וראייתן