הין צדק סה

ונעשים כאלמים. אבל משא"כ אם יתן ה' כבוד ועוז לעמו ישראל אז יהיה פתחון פה למיחלים לך: אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא. בשמיטה העבר'. לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא. ואחרי ככלות הכל לבדו ימלוך נור"א. ופחד. והוא הי' והוא הו' והוא יהי' בתפאר"ה. ועל כן נקוה לך י"א לראות מהרה בתפאר"ת עוזך. וה"ר יכפר: בנשמת. ה"ן ה"ם יודו ויברכו. רצונו לומר דאברים שלנו אינם צריכי' להתעוררו' אלא ה"ן ה"ם בעצמם יודו ויברכו וכו'. כדרך שכתוב כל עצמות"י תאמרנ"ה ה' מי כמוך: בפייט מלך עליון. לשלי"ש ולרבי"ע. יום ליום יביע. שבחו להביע. לע"ע ימלוך מלך עליון. ועי' מטה לוי. ולענ"ד דקאי על זמן קר"ש ותפלה. שזמן תפלה עד שלי"ש היום. וזמן קר"ש עד רבי"ע היום. וזש"א לשלי"ש ולרבי"ע. יום ליום יביע. שבחו להביע. לעע"י: לדובר מישרים ביום דין. להוגה דעות בדין. כי בכל דין יש דעות יש אוסרין ויש מתירין. ולמה עשה ה' ככה כדי שימצא כ"א כפי מעשיו איזה דעה שסובר כמותו. ויזכה ע"י בדין. וזש"א לדובר מישרים ביום דין. ומלך במשפט יעמיד ארץ. אפ"ה להוגה דעות (להקל ע"י יש מקילי') בדין. שמעתי: אבינו מלכינו החזירנו בתשובה שלמה לפניך. א"מ שלח רפואה שלמה לחולי עמך. ע"ד הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי והא בהא תלי': א"מ הצמח לנו ישועה בקרוב וכו'. כי צרכי עמך ישראל מרובים ואין אנו אתנו יודע עד מה. ועל איזה מהם נבקש. אבל הקרוב קרוב קודם כי לפרנסה צריך בכל יום. ובכל עת. ובכל שעה. ע"כ אנו מבקשי'. א"מ הצמח לנו ישועה בקרוב קודם. ואח"כ א"מ הרם קרן ישראל עמך. ואח"כ א"מ הרם קרן משיחך. כי באלו פנים גם אין אנו יכולים לקבל פני משיחנו בשמחה. כראוי וכנכון: א"מ פתח שערי שמים לתפילתנו. א"מ זכור כי עפר אנחנו. שמעתי מפי אחי מורי הרב מוה"ר מרדכי ז"ל. שאמר כי אם יפתחו שערי שמים ויקישו תפילתינו ועבודתינו נגד ערך עבודת מלאכו' ושרפים וחיות ואופני הקודש יתעורר ח"ו קטרוג עלינו. ע"כ אנו מבקשים א"מ פתח שערי שמים לתפילתינו. אבל עוד נבקש. א"מ זכור (אז בשעת פתיחה תהי' נזכר) כי עפר אנחנו. וערך עפר ואפר. ובשר ודם יספיקו לך. ויש להוסיף עוד דזה שאנו מבקשים עכ"פ א"מ נא אל תשיבנו ריק"ם מלפניך. ויקובלו תפילתינו ברצון אשרי "איש "שלא "ישכחך. הר"ת מזה היא אי"ש: ונתנה תוקף קדושת היום. כי הוא נורא ואיום ובו תנשא מלכותך. ויכון בחסד כסאך ותשב עליו באמ"ת. אפשר. ע"ד ששמעתי ממגידי אמת. איך שיש צדיקים שמראים להם קודם פטירתם ביאת גואל צדק וכהן מאופד באורים ותומים. ומקריב קרבנות ועי"ז יתרצו בפטירתן מן העולם. כי אין הקב"ה לוקח נפש הצדיק אלא לרצונו כמבואר באוה"ח (בפסוק ומות בהר פ' האזינו) וכמו ששמעתי באזני. מפה קדוש מורי זללה"ה ייטב לב באותה שנה שנפטר והלך לעולמו פ"א בסעודה שלישית אמר בזה"ל. כל בי עשרה שכינתא שרי' וכמו שפי' הר"מ אלשיך עוד אקבץ עליו לנקבציו אשר במקום שנקבצים עשרה מישראל. עוד אקבץ עליו א"כ בודאי גם כאן יש השראת שכינה. ע"כ אני אומר לכם. חזקו ואמצו כי בלתי ספק אשר בשנה זו יבוא הקדוש המשיח. ובא לציון גואל צדק בב"א. ואני בשמעי זאת ישמח לבי גם אני. אבל בעו"ה נפטר לעולמו ושבק לן חיים. אשר ע"כ אנו מבקשים. ובו תנשא מלכותיך. ויכון בחסד כסאך אבל ותשב עליו באמ"ת. ולא בדמיון ובמראה כנ"ל: א"י ע"ד הש"ס. (ר"ה דף י"ז ע"ב) אילפא רמי כתוב ורב חסד. וכתיב ואמת. בתחיל' ואמת ולבסוף ורב חסד. פירש"י כשרואה שאין העולם מתקיים בדין. אשר ע"כ אנו מבקשים ההיפוך ויכון בחס"ד כסאך. דשמא לא יזכו בעינך בדין אבל לבסוף יהי' ותשב עליו באמ"ת. רצונו לומר