הין צדק ס

והנה כתוב בספר מאמר החכמה מרמ"ח לצאטו. איך שמשכן הנפש הוא בכבד. רוח בלב. נשמה במוח. והאיש הנלבב צריך להמליך ע"ע עול מלכות שמים על כל חלקי האברים שלו. כמבואר בשערי ציון. ובפרט על נפשו. רוחו. ונשמתו. שהם "מוח "לב "כבד שהם נוטריקון מל"ך. אבל אם שכח ולא אמר המל"ך נמצא דלא הי' מכוין כוונתו כנ"ל ואחר כוונת הלב הן הן הדברי'. לא אמר ולא כלום וצריך לחזור לראש: ה) במסורה פ' אמור. זכרו"ן ג' במסורה. זכרו"ן תרועה אין זכרו"ן לראשוני' אין זכרו"ן לחכם עם הכסיל. כבר כתבתי בזה. וכעת נ"ל עפ"י מה שכתבתי לפרש הפסוק (עיין חדש אלול.) אל תזכר לנו עונות ראשוני"ם מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאוד. כי אין דומה חטא של האדם גדול במדרגה שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה. משא"כ לקטן במדרגה לא נחשב כלל דבר ההוא לחטא. וזה מרחמי השי"ת, כי לולא זאת לא הי' להם תקומה ח"ו. ע"כ אמר דוד המע"ה אל תזכר לנו עונות הראשוני"ם כמלאכי' שלהם נחשב אפי' כחוט השערה לעון. אבל לערכינו מהר יקדמונו רחמי"ך כי דלונו מאוד. ודי להפקיע עצמינו מעונות הגסים ר"ל. וכאן דכתבה התור' גבי שופר זכרון תרועה. כפירש"י לזכור לכם עקידת יצחק. ושמא תאמר שח"ו עוד יזכר לנו עונות ראשונים ג"כ. עז"א רק אין זכרון לראשוני"ם לענין העונות שלהם לא יזכרו ולא יפקדו. ומפרש משום כי אין זכרון לחכם עם הכסיל ע"ד. כי דלונו מאוד. ואינו דומה גדול בחכמה אם יחטא להבוי"ת או כסיל אשר בחשך הולך באין מבין דהוי שוגג גמור: ו) תניא במס' ראש השנה (דף י' ע"ב) רבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם וכו' בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל רבי יהושע אומ"ר בניסן נברא העולם בניסן נגאלו. בניסן עתידין ליגאל. עכ"ל הגמרא. הנה להלן (דף כ"ז) אמר שמואל בר יצחק כמאן מצלינן האידנא זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון. כמאן כר' אליעזר דאמר בתשרי נברא העולם. והקשו התוס' תימה הא קיימ"ל כרבי יהושע כדאמרינן בפ"ק (דף י"ב) לתקופה כר' יהושיע. וע"ש תי'. ואח"כ כתבו מיהו לאידך לישנא קשי'. וכו' ומה שיסד ר"א הקליר בגשם דשמיני עצרת כר' אליעזר דאמר בתשרי נברא העולם. ובשל פסח יסד כר' יהושע. אומר ר"ת דאלו ואלו דברי אלקים חיים. ואיכא למימר דבתשרי עלה במחשבה לבראות. ולא נברא עד ניסן וכו' עכ"ל. ולענ"ד נבס"ד דרבי אליעזר ורבי יהושע אזדו לטעמייהו. במס' (פרה פרק ט' משנה ד'). דתנן התם החושב על מי חטאת לשתות רבי אליעזר אומר פסול, (פי' הר"ב דאפסלו להו במחשבה) רבי יהושיע אומר כשיטה (פי' הר"ב החבית לשתות או ליקח ממנה מים לשתות. אבל במחשב' גרידא לא פסול). וכתב הרמב"ם שם הלכ' כר' יהושיע. ע"ש. מעתה א"ש מאוד כמש"כ הר"ת דבמחשב' הי' בריאת העולם בתשרי ור' אליעזר לשיטתי' דאזיל בתר מחשב' דהוי כמעשה. מצלינן שפיר כוותי' זה היום תחילת מעשי"ך. אבל במעשה הי' הברוא' בניסן וכיון דקיימ"ל כר' יהושע בפרה דמי חטאת אינה נפסלת אלא לכשיטה במעשה. לשיטתי' באמת בניסן נברא העולם. דבתר מעשה אזלינן כדי דלא תקשי הלכת' אהלכת' שפיר קיימ"ל לתקופה כר' יהושיע: ז) ולמען הקים שם לאחי מורי הרב הגאון מוהר"ר מרדכי זללה"ה אעתיק מה שמצאתי בכתבי קודש שלו בספר (דברי מרדכי) כת"י השייך לענינינו. ותן לחכם ויחכם. וז"ל יום ועש"ק פ' בא תרמ"ד לפק"וו יצ"ו. יעויין בספר ישמח משה פ' תשא מ"ש על דברי הגמ' (במגילה י"ג:) דאמר"ל גלו"י לפני מי שאמר והי' העולם. שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו. והיינו דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים וכו'. וכ' שם לפרש ע"ד המליצה. דהמן היינו המלשין דלמעל' המקטרג ח"ו על ישראל. והיינו שעתיד לשקול שקלים ר"ל לשוקלן ולומר זה הוא כך. וזה הוא כך. לפיכך הקדים שקליהן לשקליו. ר"ל שישקלו א"ע מקודם ולפשפש כאו"א במעשיו. ולהתוודות ולעשות תשובה ויבוטל הקטרוג. וכתב עוד שם בזה"ל ויש להוסיף נופך. דהא קיימ"ל כר"א דבניסן עתידין לגאול אף דבכ"מ קיי"ל ר"א ור"י הלכ' כר"י. הלא כבר