הין צדק נב

מה אשיב לד' ואודה באין שלמים ולא תודה אם לא באגדה מלא' חרדה [מי חכם] עורה כבודי נפשי והודי וספר במגילת ספר מלא שירים ואמרי שפר ותיטב לד' משור פר [מי חכם] נפשי נפשי, עתה יאהבני אישי, בגן בעד כבודי ומרים ראשי' ישלחנו חפשי [מי חכם] דום לד' והתחולל לו' ושמור שבת מחללו עוד יזכור לו' כי אין למלל כל שבחו והילולו: [מי חכם] לא תשכח התורה מפי' כי אשמרה מחסום לפי' ישית ד' מענה בפי' ואשיב דבר חורפי: [מי חכם] בורא רוח ממכון שבתו השגיח יאזין שוועתי ענני, ימינך הושיענו מי חכם וישמר: לעמוד על המשמר אם ד' לא ישמר שוא שקד שומר: חזק חודש אלול מזל בתולה. ליכא מידי דלא רמיזא באוריית' כי אלו"ל. נוטריקין "ואקח "אותה "לי "לאשה רמז לאשה יראת ה' היא תתהלל וכ"ז שלא משתמש בה נקראת בתולה ואין אשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי: אלו"ל נוטריקון ואני אאתנהלה לאטי לרגל המלאכה. י"ל עפימ"ש בסה"ק בני יששכר חודש תמוז אב מאמר א' אות ו'. בשם הזוהר אשר ניסן. אייר. סיון. נפל לחלק יעקב בגורל. תמוז. אב אלול. לחלק עשו. ועשה עמו יעקב מלחמה בתחבילות עד שלקח ממנו חדש אלול לתשובה ועי"ז יתמתקו גם חדשי תמוז אב עיי"ש וזשא"ה. וישלח. יעבר נא אדוני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי "לרגל המלאכה מלאכת עבודה להשי"ת אשר לפני ובפרט למה דמבואר ברעיא מהימנא בפסוק בחדש השביעי באחד לחדש דמעשה יעקב ועשו הי' בר"ה ויעקב ערק לדרכו בעשי"ת יעבר נא אדוני לפני עבדו וישב עשו לדרכו אימתי בשעת נעילה נמצא דכ"ז בא כסדר. ימי נוראים מתחילת אלול שהיא רמוז בר"ת "ואני "אתנהלה "לאטי "לרגל י"ל עד יום טוב האחרון של רגל שהוא ג"כ רגל בפני עצמו לרמז לו לרג"ל המלאכ' ולרג"ל הילדים וכמש"כ שם בפסוק ויעקב נסע סכתה. ודיי בזה: עוד ירמוז אלו"ל נוטריקין. לכה אתנו והטבנו לך ע"ד שכתב מורי זללה"ה ביוט"פ לפרש אם אעברה נ"א. אין כאן סלח נ"א דס"ה ימי נוראים המה נ"א יום. מר"ח אלול עד הו"ר ואם אמר יאמר האדם יעברו נא הימי נוראים ואח"כ אראה לעשות ולשוב אל הראשונות. אז אין כאן סלח נא. כי העיקר כמש"כ הרה"ק ר"ר שמעלקי זצללה"ה. לכ"ו בנים שמעו לי אף אחר שתלכו לביתכם ולמקומכם הראשון תהיו נזכרים לכל הדברים. ושמעו לי יראת ה' אלמדכם ודפח"ח. וז"ש שחודש אלו"ל צועק ואומר. ולכה אתנו והטבנו לך תמיד תהי' בבחי' אלול שהיא תשו' ואז טוב לך כל הימים: כי תצא למלחמה על אויביך. אויב תדירי הוא היצה"ר רוח הוא באנוש ללחום עמו מעת צאתו מבטן אמו וגו'. וראית בשבי' אשת יפ"ת היא אשה יראת ה'. ואח"כ וחשקת בה תבא לאהבה חשוקה ולזה רמז בכאן. בה ולקחת לך לאשה, ר"ת לולב שהוא תשובה מאהבה. גם "לך לאשה והבאתה אל. ר"ת אלו"ל זמן תשובה מיראה וזה י"ל ג"כ כסדר הלימוד בפרשה הסמוכה כי תהיין לאיש שתי נשים. האחת אהוב"ה והאחת שנוא"ה וגו'. לא יוכל לבכר את בן האהובה ע"פ בן השנואה. הבכור וגו' כי לו משפט הבכורה היראה קודם לאהבה זה סדר העבוד' להי"ת בהדרג' למעלה מעלה: א"י כי תצא בצאת השנה למלחמה על אויביך אז ג"כ ונתן י"א בידיך וגומר. אחכז"ל אחורי ארי ולא אחורי אשה. נבס"ד ע"ד רמז דהנה במשנה רפ"ק דקידושין איתא האשה נקנית בשלש דרכים