הין צדק מט

להשי"ת ע"ד משוך חסד"ך ליודעיך אל קנא ונוקם שפי' הרבי ר' בער זצוק"ל. דאם הקב"ה עושה חסד עם האדם שחטא לפניו והוא מתיישב בדעתו הלא אינו ראוי לחסד גדול כזה ומתבייש מלפניו ית"ש דהו"ל כמורד במלכות ואח"כ גדלו ונשאו המלך והושיבו אצל היועצים היושבים ראשונה במלכות. דזה הו"ל כנקמה מלפני המלך. וזש"א משוך חסדך ליודעי"ך. כי בזה אתה נעשה אצלם בחי' אל קנא ונוק"ם. עכדפח"ח. כמו כן אנו מבקשים מלפניו ית"ש השיבנו ה' אליך ואחר כך ונשובה בחי' תשובה מאהבה ואז חדש ימינו כקד"ם. כי אם בחי' עושה תשובה מיראה. הזדונות נעשו כשגגות והימים הראשונים יפלו. אבל ע"י תשובה מאהבה נעשו זכיות ואז חדש ימינ"ו כקד"ם: חזק. דרשה (י"ג אב העת"ר לפ"ג) יחי אדונינו המלך אשר אמרתי בבית הכנסת הגדולה במעמד אנשי הקהל הקודש דפה דראגאמירעשט יצ"ו. לכבוד אדונינו מלכינו החסיד. צדיק וישר. האדיר המלך הקיסר פראנץ יאזעף הראשון ביום הולדת שלו. (אם 18 טען אויגוסט יאהרע 1910 למספרם) יום מלאת לו ימי שמונים שנה. השי"ת יאריך ימיו ושנותיו על ממלכתו עד מאה ועשרים שנה. בדשן ורעננה. ושקט ושאננה: אדונינו דוד המלך עליו השלום זכותו יגן עלינו אמר בספר תהלים (קפי' ע"א. ט"ז) שלו. אבא בגבורות אדני ה'. אזכיר צדקתך לבדך אלקים למדתני מנעורי. ועד הנה אגיד נפלאותיך וגם עד זקנה ושיבה אלקי' אל תעזבינו עד אגיד זרועך לדור. לכל יבוא גבורתוך. הנה לבאר אלה הדברים דפסוקי תהלו' נקדים לפרש הפסוק (תלי' צ"ב י"ב). צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה וגו'. עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו להגיד כי ישר ה' צורי ולא עולתה בו. דהנה הרמב"ם ז"ל כתב לבנו. דע בני כי האדם הסכן בזה העולם השפל אין לו מנוחה בו. ואשרי למי שחתמו ימיו מהרה. עכ"ל. ומעתה יפלא הלא עינינו הרואות אשר השרידים אשר ה' קורא עליהם גם המה ינובון בשיבה וכו'. ובודאי כי השלימו נפשם עוד בימי נעוריהם. ולהיכן אריכות ימים של אלו. אמור מעתה אשר הצדיקים האלה הישרי' בלבותם חייהם אינם חיים לטובת עצמם. כי אם לטובת אחרים. לעשות הטוב ומטיב. לכל שואל ומבקש טובתם (כמובא בסה"ק ייטב לב למורי בפרשת נח איש צדיק. עיי"ש). וכחזיון הזה עינינו הרואות במלכינו יר"ה מלך עליון על כל השרים. והצדיקים וחסידי אומות העולם. שעושה חסד לאלפי' אוהב את המקום אוהב את הבריות כולם. אנשי אומתו ואנשי בני ישראל. כנודע ומפורסם שבזה שמו מפוארים בכל המדינות אשר לזה יש לו זכייה שהאריך ימים על ממלכתו יותר על כל המלכים אשר לפניו. וחוץ לזה הנה כבר אמר דוד המלך ע"ה. בספר תהלים שלו (קפי' צדיק י') ימי שנותינו בהם שבעים שנה. ואם בגבורות שמונים שנה. והנה יש לדקדק תיבת בהם שבעים שנה ובפרט ברש"י ז"ל שפי' ימי שנותינו אלה בעונותינ"ו אלה וכו' עיי"ש. וצ"ב. אמנם נראה כי באמת האריכות ימים הוא לתקן עצמו תחילה. ונוסף על אלה הימים. עוד אלה וכאלה לתקן גם אחרים. ולהטיב להם ולמעשיהם. וזה שאמר ימי שנותינו בה"ם שבעי' שנה ר"ל, כפירש"י בעונותינו אלה ובעלומינו אלה שבעים שנה הם. ואם בגבורו"ת שמונים שנה. י"ל ע"ד מאחז"ל (תענית ז') מאי גבורות גשמים. אמר ר' יוחנן מפני שיורדין בגבורה ע"ש. ולכאורה ערבך ערבא צריך למה לגבי גשמי' צריך להיות נאזר בגבורה. אמנם ידוע מאמרם (אבות פ"ד.) איזהו גבור הכובש את יצרו. ר"ל דבדבר שהוא נגד טבע ורצון האדם. עד שצריך ללחום עם עצמו זה הענין נמשל בגבורה. והנה לגבי גשמים לא ימלט שלא יהנה גם מי שאינו ראוי להיות הגשם עבורו. גם כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה הטוב ולא יחטא. אפי"ה בעבורו אל תמנע המים העליוני' מלירד למטה. ולזה צריך גבורות ה'. וזה הכוונה מזכירין גבורות גשמי'. לפי שיורדין בגבורה ובהכרח אף למי שאינו ראוי רק