הין צדק מז

אשה משכלת. ולמעשים טובים הכל נעשה ע"י עזרת השי"ת ולולא הקב"ה עוזרו לא הי' יכול לו. ליצה"ר המונעו מהטוב ומסותו להיפוך. אך ורק האדם צריך לבחור בטוב. והבא לטהר מסייעין אותו ע"כ אף אם יהי' נראה להאדם אשר דבר זה כמעט אין ביכולתו לעשותו אל יפלו פניו רק חזק ואמץ וה' יגמור בעדו לטובה: וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק (תלים ע"ה) י"ל דמרמז ג"כ על כריתת ברית הערל'. שהוא בא להפריד הקליפ' ולגלות אות ברית קודש המכונ' צדיק יסוד עולם וכשתקבל חשבון של תיבות קרני רשעי"ם עם ט' אותיות והכולל יעלה בידך כמספר ערל"ה מיל"ה. פריע"ה מציצ"ה וז"ש וכל קרני רשעים אגדע. כנ"ל. אז תרוממנה קרנות צדיק יסוד עולם. זה אמרתי ע"ד פרפראות לחכמה לסעודת ברית מילה של בני הנולד למז"ט ביום ועש"ק שעה ג' אחר צהרים ח"י תמוז לשנת תרס"ח לפ"ק והייתי בעצמי בע"ה סנדק ומוהל וקראתי שמו בישראל חנני' יו"ט ליפא ע"ש מורי הגה"ק זללה"ה מסיגוט. וע"ש חמי זקני בעל תוס' יו"ט ז"ל. ויה"ר שנזכה לגדלו ולחכמו לתור' ולחופ' ולמעשים טובים ולראות ממנו דור ישרים יבורך. אני וזוגתי היא אמו הצדקת עטיא בת ריקל שילאי"ט אמן: בפרשת תזריע וביום השמיני ימו"ל בשר ערלתו רואה אני בכאן רמז רמזה לנו התור' בתי' ימו"ל "יסודו "מעפר "וסופו "לעפר ובזה תשכיל מנהג ישראל תורה היא שנוהגין להניח חתיכת הערל' בעפר. כי כבר ביקש ע"ז אליהו מלאך הברית. להיות הברית מילה לכפר על בני ישראל כמבואר במדרשי חז"ל. ובסה"ק. וכל העומדים שם נמחלין עונותהם. וכדי שיהי' החי יתן אל לבו לשוב על העונות. בתשוב' גמור'. עושין זאת לזכר אדם "יסודו "מעפר "וסופו "לעפר ועי"ז יבא לידי הרהורי תשוב' וישוב אל ה' וירחמהו. ע"ד זכור כי עפ"ר אנחנו. ובזה יש לפרש המדרש שהביאו בספרי אגדה בפ' שמיני וידום אהרן מה הוי לי' למימר. וביום השמיני ימו"ל בשר ערלתו. רצונו לומר זכור כי עפר אנחנו "יסודו "מעפר "וסופו "לעפר וזה הי' להם למליצה לבני אהרן. ומאוד א"ש על אות ברית יסודו מעפר וסופו לעפר. סיפא דכולהו שייפין. ובחי' יסו"ד צדיק: ובזה יש להבין הכוונה במה שאומרים כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופ' ולמעשים טובים כי ימול רמז לענוה "יסודו "מעפר "וסופו "לעפר וכשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה כי אין התור' מתקיימת אלא במי שיש בו ענוה. גם לחופ' ביארנו בחדש סיון במאמר לנשואין שצריך לחשוב מאין בא כי הכל יודעי' כלה למה נכנסה לחופה ונמשך לענוה וממילא שכן צריך להיות שכל המעשים טובים אשר יעשה אותם האדם לחשוב יסודו מעפר וסופו לעפר. ועי"ז יעשה אותם האדם וחי בהם בדו"ר: חודש מנחם אב משנכנס א"ב ממעטין בשמחה שב"ת שחל להיות תשעה באב בתוכו אסור מלספר ומלכבס וכו'. (משנה תענית כו':) ויש לדקדק בו בלשון חכמים ממעטין בשמחה. משמע דקצת שמחין בו. רק שממעטין בשמחה. גם מה זה הלשון שב"ת שח"ל ת"ב. ופירש"י שבו"ט. וצ"ב למה יצא התנא בכאן מלשנות כפשוטו שבו"ע שחל ת"ב. והלא דבר הוא. אמנם כבר נודע מסה"ק בני"ש (במאמרי חדשי תמוז אב) גדולת הימי מצרים. ובפרט ת"ב בעצמו אשר בו ביום נולד בן דוד. אשר ע"כ מחויב האדם להיות צהלתו בפניו ואבלו בלבו. כי כן דרך הצדיקים. כי אחז"ל (קידושין ל"א:) עה"פ מזמור לאסף אלקים באו גוים בנחלתך קונה לדוד מבעי"ל, אלא שאמר אסף שירה על שכלה הקב"ה חמתו בעצים ובאבנים שבביתו וכו' שאלמלא כן לא הי' נשאר משונאי ישראל שריד ופליט. נמצא זה הי' מחסדי ה'. וכמו שטבע אב על בנו. שמקבל על עצמו כל צער הבן רק שלא יראה בצערו. אשר אי לזאת י"ל הטעם שסבב הי"ת לקראת החדש הזה בשם. מנח"ם א"ב שהוא מנח"ם הבנים. ומראה באצבע רחמנותו עליהם. ועי"ז מנחם אותם. גם מעשה המאורע ששפך חמתו על עצים ואבנים. זה גופא מנחם. אב הרחמים אדון