הין צדק כז

(לשבת חוהמ"פ) שיר השירים לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעיתי הנה י"ל עפי"מ דאחז"ל (חגיגה דף ט') עניותא ליהודאי כי ברזא סומקא לסוסיא חיורא. כי איתא בפרק שירה סוס אומר הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם. כעיני שפחה אל יד גבירתה. כן עינינו אל י"א עד שיחננו. והנה מאין יודע זאת. אלא מזמן יציאת מצרים אשר שם היו מושכין רכבי פרעה את הסוסים לאחור ולא היו יכולין להמלט. מאז נתוודע אשר שקר הסוס לתשועה וברוב חילו לא ימלט. הנה עין ה' אל יראיו להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב. וכמו כן נשרש בלב הסוס לומר הפסוק הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם וגומר כן עינינו אל י"א עד שיחננו. ואם האדם המשכיל מתיישב בלבו ע"י העניות אשר באמת אמר החכם מכל אדם כי לא לחכמים לחם וגו'. והכל בהשגחה מאתו ונולד בטבעו מדת האמונה ב"ה עי"ז אז יאה עניותא ליהודאי כורדא סימקא לסוסו' חיורא שזה כל הנוי של הסוס. והוא משל על מדת הסוס שמודה ואומר שקר הסוס לתשועה וגו'. הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם וגו' עינינו אל י"א עד שיחננו. אז שפיר יאה עניותא ליהודאי. כי עי"ז זוכה להשגחת הבורא עליו. כמאמר הכתוב שלאחר שקר הסוס לתשועה וגומר. אח"ז בא הכתוב הנה עין ה' אל יראיו. למייחלים לחסדו להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב. וזשא"ה לסוסתי ברכבי פרעה דומותוך. אם דימיתיך לסוסתי ברכבי פרעה ללמוד מהסוס. מדת הבטחון אל יד אדוניהם כן עינינו אל י"א עד שוחננו. אז באמת את רעיתי כמ"ש הנה עון ה' אל יראיו למייחלים לחסדו להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב. מדה כנגד מדה: לחוה"מ פסח. בפ' אם כסף תלוה וגו'. כי הוא כסותו לבדו. היא שמלתו לעורו. במה ישכב והי' כי יצעק אלי י"ל און והי' אלא לשון שמחה ולשמחה זו מה זו עושה. אמנם התורה מבשרו אשר אם ח"ו יבא לגדר השפלות ועניות כזה. אשר אין לו במה ישכב. אז והי' לשון שמחה כי עת לחננה. כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני ובמהרה יבא הישועה מן השמים: אם כסף תלוה. אחז"ל רבי ישמעאל אומר כל אם ואם שבתורה רשות חוץ מג'. וזה א' מהן. וצ"ב למה באמת יצו ה' דבר זה בלשון א"ם. ונבס"ד דהכתוב הודיע בכאן אהבת ה' לעמו ישראל שהבטיח אותנו. בפ' ראה אפס כי לא יהי' בך אביון. כי ברך יברכך ה' וגומר ורמינן קראי אהדדי. כי להלן הוא אומר כי לא יחדל אביון מקרב הארץ. ומשני כאן בזמן שאתם עושין רצונו של מקום. ובזה יובן המשך הכתוב אפס כי לא יהי' בך אביון וגו' רק אם שמוע תשמע בקול י"א. וגומר אז לא יהי' בך אביון רק באחרים. אבל כשאין אתם עושים רצונו של מקום. אביונים בכם כי לא יחדל אביון. ע"כ רמזה לנו התורה בלשון א"ם כסף תלוה. דלעולם מובטחים ישראל שלא יצטרכו זל"ז והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבוט. רק ח"ו אם כסף תלוה את עמי וגו'. אז עכ"פ לא תהי' לו כנושה. גם רמזה התורה בלשון כסף תלוה. על המלוה שלא ימתין עד שיצטרך לבקש ממנו הלוה. אלא אם תבין בהעני שצריך לזה. כסף תלוה את עמו את העני עמך. רמז להיות ממציא לעני בשעת דוחקו. ואז כי יצעק אלי לטובתך. ושמעתי כי חנון אני: ליל שביעי של פסח (א) ויאר את הלילה. ולא קרב זה אל זה כל הלילה. כתב בעה"ט זה אל זה ב' דסמיכי הכא. ואידך וקרא זה אל זה ואמר קדוש ק"ק (ישעי' ו') וי"ל דהנה מנהג ותיקים וחסידים ואנשי מעשה להתאסף ולעשות תיקון ליל שש"פ. והנה זה בודאי מנהג טוב. אבל אם יש שם אנשים שאינם מהוגנים. או אנשי ריב ומצה. ויש איזה חשש מחלוקת. בודאי טוב שישב בדד וידום כי נטל שכר עליו. וכל הלבבות דורש ה'. וכמש"כ בסה"ק לפעמים בקש שלום. ויש לפעמים ורדפהו. וז"ש לפעמים טוב שישב בדד ולא קרב זה אל זה כל הלילה הזאת. ויש אשר וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש: ענין קריעת י"ם סו"ף י"ל אם תחשוב מספר י"ם סו"ף. בחשבון ם מרובע' שהיא ת"ר. ואו' ף