הין צדק כו

המה מלכו"ת תושבע"פ. כנודע (תקו"ז תיקונ' תליסר) וישראל נמשלו לעינים עיין ערכי הכנויים ערך עז גם נקראו עזין שבאומות (פ"ג דביצה). ע"כ אמר חד גדיא דזבן אבא אבינו שבשמים בתרי זוז"י שני פעמים זוז"י בגי' ששים ובאותן דמים קנינהו: א"י ע"ד ששמעתי ממורי עור וקדיש ורח"ץ שליט"א. ע"ד המד"ר מעשה ברוכל דמכריז מאן בעי למזבן סמא דח"יי והוציא ס' תהלים והראה מי האיש החפץ חיי"ם וגו' נצור לשונך מרע וגו'. ומה חידש יותר מהכתוב אלא דהוא חידש תורת זבונ"י. דאז בטל טענת מודעא דאגב אונסא וזוזי גמר ומקני. עכ"ד בקוצר ודפח"ח. וזש"א חד גדיא בגי' ח"י חד גדי"א בגי' ח"י. דזבי"ן אבא בתרי זוזי, במשנה שכר עוה"ז ועוה"ב והבן: לספירת העומר פרשת אמור. במד"ר דבר אל בני ישראל. והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן הה"ד (קהלת א') מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש וכו' ונבס"ד דהנה ידוע אורייתא כולה עצות לעבודת הבוות"ש איך שיתנהג האדם בדרך ארץ שלו. דידוע אשר העוה"ז ברא אלקים לעשות כי הוא עולם עשי' אבל בודאי צריך להאמין שלולי סייעתא דשמיא אין בכל מעשיו כלום אשר החילוק בין אם היא בגדר האמונה הזאת שמה שעושה בעניני ארצות בחרישה וקצירה הוא רק לצאת ידי רצו"ן הבוב"ה שכבר רצה אלקי' את מעשי"ך. כמש"כ וברכתיך בכל אשר תעש"ה אבל לא לעמול יותר מלפי כחו רק כדי לצרף מעשי ידי הבריות יעשה כאלו עושה בזה רצונו ית"ש. דהא אין מעצור לה' להושיע והיד ה' תקצר לתת להם לחם מן השמים ומחלמיש צור פלגי מים. אבל מי שאין מאמין בכל זה יעמל בכל עמלו יותר מכדי כחו. ואז יחשוב כחו ועוצם ידי עשה לי את החיל. ואין זה מאת ה' מן השמים נמצא מגביל כח אלקי רק למעלה מן השמש. אבל בארץ הכל היא בידי בו"ד. ולכאורה מי מוכיח. אמנם דבר זה למדנו ממצות עומר. וכמאחז"ל (ר"ה ט"ז) תני אמר"י משום ר"ע מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח. מפני שהפסח זמן תבואה אהקב"ה הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות. נמצא דאחרי כל העבודות צריך לברכת ה' וכבר הבאתי בשם זקני מוהרא"י ז"ל בפי' התח"ת אלקים אני, רצונו. הכי מחליט אני שאין כבודו וכחו ית"ש למטה. רק למעלה. דאז נמצא ח"ו כאלו תח"ת אלקי' אני. ולית דין ודיין ח"ו ארי דחלא דה' אנא וכמו שמתרגם האונקלס הרי דהקב"ה משגיח בעליונים ובתחתונים וזשא"ה והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן, והטעם שע"י שהכהן העושה תנופה מוליך ומביא השפעה מלמעלה למטה. הה"ד מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש ר"ל השמש מורה על השפעה העליונה למטה. ואם מחזיקי' שאנו תח"ת השמש. ואין פעולה מלמעלה לסייע מעשה מטה. אז אין יתרון לו בכל עמלו. רק שיעמול שאין מספיק עצמו במעשה כל דהוא. רק בעמלו ולו חכמה ישכילו זאת. היו פועלים כל זה במעשה שעושין לצאת ידי רצונו של מקום ולא הי' צריכים לעמול חוץ מהשיטה. (ועיי' מה שכתבתי בזה בס' מאזני צדק בפ' ויצא ובפ' שמיני בפ' וכל הולך על כפיו וגו'): ובזה יתבאר היטב גם המד"ר תני רבי חייא שבע שבתות תמימות תהיינה אימתי הן תמימות בזמן שישראל עושין רצונו של מקום. כי מבואר במאחז"ל ואברהם זקן בא בימים שזהו הזקן מי שבא בכל הימים שלא חסר מימיו בלא מעשו"ט. ובפרט הספירה שצריך להיות מעת לעת בלי גרעון כלל. רק תמימות ממש. זה לא ימלט ולא יצוייר רק באם מקיים בכל דרכיך דעהו. שהכל מה שעושה הוא לעשות בזה רצונו של מקום. ומי שמאמין בזה שמעשיו לאו כלום היא רק בסיוע עזר אלקי. ממילא כל מעשיו הוא רק לצאת ידי שמים כי הוא אמר ונעשה רצונו. לעשות איזה מעשה. נמצא כל מעשיו לשם שמים אף בשינה שלו. ואכילה שלו. ועסקו במשא ומתן שלו. הכל כאשר לכל הוא להשלים רצון השי"ת בזה. ואם עושה כן נמצא כל ימיו תמימות. וזש"א המד"ר אימתי הן תמימות בזמן שעושין (כל מעשיהם רק כדי לעשות בהם) רצונו של מקום אז הם תמימות: