הין צדק יח

בשעת היתר חמץ. יזהר להיר החלודה קודם הגעל': ב כלים שמשתמשים ע"י האור כמו אגנות שאופין בהן צריכים ליבן שיהא ניצוצות נתזין הימנו. ג כלים המשתמשין ע"י משקה מהני הגעלה ומקום המסמרים צריכים ליבון: ד כלי שיש בו טלאי צריך ש"ח. כלי בדיל שא"י לנקרן היטב לא מהני הגעלה. מקום גומא וסדק בכלי צריך ליבן. ידות הכלים צריכים הגעלה: ה כלים שהי' בלויג היינו במים ואפר לא מהני זה להגעלה וצריך אח"ז להגעילם: ו יש להגעיל קודם שעה חמישית בעוד שמותר לאכול ואח"כ צריך ליזהר בכמה אזהרות יותר כמבואר בש"ע: ז לא ישתמש בכלי חרס פארצעלאן במקום שיש לחוש שמא הי' שואלים לסעודה ע"כ צריך לקנותן רק ממי שהי' רואה שעת שלקחו אותו מהתנור: ח מדוכה של ברזל יש ללבנו ושל נחשת די בהגעלה ונכון לדוך הכל קודם פסח. רחיים של יד שטוחנים בו קמח חיטים ודגן לא מהני הכשר לטחון בו מצות בפסח כי א"א לנקות העצים והגומות מקמח שלא ישאר משהו וכ"כ רחיים שטוחנין מלח לא מהני ניקור: ט השפאהר קאך הברזל צריך ללבנו וסביבותיו וטוח כעובי אצבע היינו רוחב אגודל: י להזהיר במקום שמשימים הרבה טשאלינט בתנור מכמה שכנים לכסות כל הכלים בכסוי שטארץ שמא ימצא שאלה חלילה באיזה מהן: יא להסיר הזפק והקורקבן קודם הבהוב שמא ימצא בו חטים וכדומה: יב שלא לפתוח החנות בחוה"מ כדרכן בכל השנה רק חצי דלת. מלאכה בחוה"מ אסור לכל כיון שיש לו מצות ואם עכ"ז צריך על יו"ט צריך ש"ח: יג חלב שנחלב בשבת אסור ביו"ט לאחריו וכ"כ הנחלב ביו"ט החל ביום וא"ו אסור בשבת לאחריו ואם יו"ט ביום א' וב' ונחלב בשבת מותר ביום ב' של גליות [עי' סי' תק"ה וסי' תקי"ג]: יד שלא לשתות בפאף חדשה ביו"ט מפני שהוא מחסמו אלא ישתה בו מעיו"ט: טו אם חל שבת אחר יו"ט וצריך עירובי חצירות ועירוב תבשילין נוסח הברכה על מצות ערובי תבשילין ועירובי חצירות בהדין יהא שרא לנא לאפוי' וכו' ולטלטל וכו' ומי ששכח יש תקנה לערב ביום א' של יו"ט של גליות ולא ברה"ש: טז נכון להזהיר לערות יין צלול מהשמרים קו"ס לכלי שודאי אין בו חשש חמץ מב' טעמים א' שמא החביות שהיין בתוכו הי' בו שכר כי אפי' בחביות חדש יש לחוש שמא יש חמץ בעין בהשמרים ממה שאוכלים הפועלים בעת הבציר וכלי שהי' בו יי"ש בודאי אפי' עירה קודם פסח לכלי של פסח אסור דנו"ט לשבח ואהתירא בלע לא סמכינן כ"כ הפוסקים: יז געשאסענער וויין הנעשה ע"י זענפט וכדומה שאין אוכלין בפסח אין לשתות היין הלז בפסח כי הוא דבר המעמיד דלא בטל בסמ"ך אבל אם נתערב מעט מיין זה באחר יש להקל. טוב להכין מעיו"ט טיט מגובל לסתום התנור ביו"ט החל בע"ש: דינים של ע"פ שחל להיות בשבת א יבערו בע"ש בזמן שמבערין בשאר שנים ואין צריך לבטל אז רק בשעת הבדיקה בליל י"ג ונכון למכור החמץ לעכו"ם בזמן שמוכרין בשאר שנים וכמ"ש בס' זכור לאברהם אמנם זו בחמץ גמור אבל מוכרי קמח של כל השנה שאינו אלא חשש חמץ [עי' סי' תנ"ג] דבשעת הדחק לוקחים קמח מהשוק לכן כשחל יומא דשוקא באותו ע"ש שיש בזה הפסד רשאי הישראל בעצמו למכור הקמח עד עבור זמן השוק דהיינו שעה ג' עד ד' אחר חצות אח"ז ימכרנו לנכרי ואין לחוש לגזור בזה אטו שאר שנים וק"ל וכך נעשה מעשה בשנה זו תרמ"ג לב"ע פה קהלתינו: ב יש לומר מזמור לתודה בע"ש זה ואין לגזור בזה אטו שאר שנים ובפרט שתפלה בציבור ומסתמא יש ביניהם חד דגמיר ומדכר דכירי [עי' סוף סי' ש"א במג"א]: ג משיירין מזון שתי סעודות בריוח: ד אין לבשל דייסא ופת הצנומה בקערה לשבת זה: ה יזכור ליקח חלה בע"ש מפת של חמץ כי אם