הין צדק יז

לב [בענין כרפס קבלתי ממורי הגאה"ק מוה"ר חי"ל ט"ב האבד"ק סיגוט זי"ע ליקח צנון. שזה טוב לאכול קודם סעודה שמגרר תאות המאכל, גם אין דרך לאכול ממנו כזית שיכנס לכלל ספק ברכה אחרונה. גם ברכתו פרי האדמה בלי שום פקפוק. וכמדומה שכך קיבל גם הוא מהגאה"ק מוהר"ר חיים האלברשטם זי"ע. מנחם:] לג אודות בשר כשר אשר כעת הקצב הוא א"י צריך כל אדם לידע שאין נאמנות לא"י בענין כשרות וצריך להשגיח ע"ז. וגם יש לקנות לו כלים מיוחדים לבשר כשר: לד להזכיר אודות רצועות שיהיו שחורות וכבר הזהרתי ע"ז כמה פעמים: לה [הג"ה צריך ליזהר מאוד בתפילין כשרים שיהיו הפרשיות נכתבים מסופר מומחה וירא שמים ידוע. וטוב שיהיו מפירין אותו ואת מעשיו. שלא יכשל ח"ו בענין קרקפתא דלא מנח תפילין. מנחם מענדל בהרמ"י זללה"ה המעתיק והמגיה דינים הנ"ל מגוף כת"י של זקני הגאון מוהרא"י וויינבערגער ז"ל]: והנה אעתיק פה האזהרות והנהגות לחג הפסח ממורי ורבי בעל ייט"ב זצוק"ל ממש אות באות כמו שנדפסו בספרו ייטב פנים בלי שום שינוי: דיני בדיקה א תחילת ליל י"ד זמן בדיקה וכשחל שבת ע"פ בודקין ליל י"ג: ב הק"ש ותפי"ע קודם הבדיקה אם לא מי שרגיל להתפלל בפ"ע: ג יטול ידיו קודם הבדיקה בלא ברכה: ד אם עושה שלוחים לבדוק יעמדו אל הברכה של הבעה"ב ויכוונו לצאת בברכתו: ה מרתף שהולך שם לפעמים ופתו בידו וכן החנות שפעמי' אוכל שם צריך בדיקה: ו אם המרתף והחנות רחוקים ויש הפסק בהלוכה מביתו מחלוקת הפוס' בענין הברכה וקצת סוברים דצריך ברכה אחרת ע"כ נכון לבדוק אותם ע"י שליח שלא שמע ברכת בעה"ב: ז שישים אל לבו לבדוק ולחפש היטב בכ"מ שמכניסין בו חמץ ולא כמצות אנשים מלומדה ולא ישיח בשום דיבור מענין הבדיקה מתחילתו ועד סופו: ח אחר הבדיקה יבטל בפה ובלבבו ויהא פיו ולבו שוין לבטל ולהפקיר החמץ שאינו ידוע. לו באמת נכון לומר הביטול גם בלשון שמבין שמדבר בו. זמן אכילה בע"פ עד וכו' לפי השנה באותו זמן וזמן מכירה עד שעה אח"כ ובשעת הדחק עוד חצי שעה כ"ז שמותר בהנאה: ט מי שיש לו תבואה ויש בו הרבה חיטי מחומצים נכון למכרם לגוי קודם פסח דלא מהני ביטול כיון שהאיסור ניכר: י כל מיני גרויפען חמץ ואסור להשהותן וצריך למוכרן קודם פסח אפי' של טאטערקע כי יש בתוכו מעורב תבואה (ח"א): יא אסור ליתן לעבדו ושפחתו הע' פת הנותר בע"פ אם הוא הרבה שיאכלו אח"ז איסורו שנהנה מחמץ בפסח: יב שלא לחלוב בפסח בכלי חמץ להניחו לאח"פ כמבואר בפוס': יג אסור לומר לעבדו הע' צא ואכל חמץ ואני פורע אה לא בשעת הדחק גדול ובלבד שלא יקדים דינר למוכר ומותר לומר הילך דינר וקנה ואכול חמץ ובלבד שלא יאכלנו בבית ישראל: יד רחיים ישכירנו לגוי על איזה שבועות בהבלעה ואם לאו לא יקח מעסטיל תבואה רק יצוה לכתוב ואח"כ יקחו מהטוחנו': טו אסור לזרוע תבואה בפסח בחוה"מ אפי' אם הוא דבר האבד מטעם חימוץ בקרקע ובשעת הדחק צריך ש"ח: טז שלא לבנות בחוה"מ או לעשות גג או לחרוש ולעדר או לזבל וכדומה: יז הקאווע הצומח בגערטנער הוא קטניות ואסור לשתותו בפסח כיון שגדל בשרביטין דמי לחרדל שאסו' מטעם זה כמ"ש הטו"ז [סי' תנ"ג] כן נראה לי: דיני הגעלה דיני הגעלה לאשר הם מרובים א"א לפורטם והעיקר שלא להגעיל אלא בפני ת"ח: א נוהגין שנא להגעיל שום כלי כשהוא ב"י אפי'