הין צדק טז

בחת"י בלשון וכתב המדינה. וכה ראיתי לאבא מארי ז"ל שנהג כן]: יב ולא ימכור בשטר מכירה של אשתקד: יג ומי שיש לו בית בשכירות. לא יקנה לעכו"ם החדר שהחמץ בו כ"א בשכירות. ואם החדר שלו ממש טוב יותר לכתוב לעכו"ם ג"כ החדר במכירה. ולמסור מפתחו לכתחילה: יד ויזהר כל א' להקדים עצמו ביותר במכירת החמץ כי בקל יוכל לעבור זמן המותר ובפרט במקומינו שאין כל אדם יודע לכוון השעה: טו ומי שצריך למכור החמץ ומכר ג"כ הכלים חמוצים אזי לא ישכח לאחר יו"ט להטביל הכלים הצריכים טבילה. כי זהו כמו שאר כלים הניקחים מעכו"ם: טז אך אם הכלים נקיים א"צ למכרם (וטוב לכתוב בשטר מכירה לשון שאלה להשאילם עד אחה"פ): יז החלה יפרישו קודם הפסח מכל המצות. ולא יחלקו לשנים כי יש לחוש לשכחה. ולא יסמוכו על ער"פ: יח בערב פסח אסור לאכול מצה כל היום, גם שאר דברים לא יאכל הרבה. כדי שיוכל לאכול מצה בלילה לתיאבון. כי המצוה צריך להיות בשמחה: יט ואסור לומר בשר זה לפסח. ומכש"כ שלא לומר טלה זה לקרבן פסח: כ המנהג להגעיל שלשה ימים קודם פסח. אך אם לא הי' יכול להגעיל עד ער"פ. ובער"פ אין יכול להגעיל בלי שאלת חכם. דיני הגעלה ידועים אך יש להזכיר אודות קדרות של ברזל שיש בתוכם געשמעלץ צריכין ליבון: כא כל המצות הנוהגים בב' לילות ש"פ אחד אנשים ונשים שוים בדבר אין חילוק בין זכרי"ם לנקובו"ת (הג"ה בני מצוה. וקטנים בני חינוך) ואולי י"ל נשים ביותר למ"ש במד"ר בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל. וכן הדין במגילה בפורים ואיני יודע מפני מה מקילין הנשים: כב דיני הסיבה חייב לישב בהסיבה כמאמרם ז"ל. אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב והוא על צד שמאל. כמבואר בהגדה: כג מצות מצה צריך לאכול בלילה (הג"ה וידקדק שאפי' אכילת אפיקומן יהי' קודם חצות) לפחות כזית מצה והוא כחצי ביצה. ולכמה פוסקים אין יוצאין כ"א בשמירה: כד מרור ג"כ שיעור כחצי ביצה (שהיא בכזית ואם יוכל לאכול חרדל (חריין) כמות שהיא מה טוב ומי שאינו יכול (לאכלו כך) יקיים בסאלאט או בחרדל שחוק. אך לא יהי' כבוש בשום משקה, כי כבר נודע מ"ש בס' ב"א בשם גאונים צדיקים וקדושים שקיימו בחרדל שחוק. אך לא ישחקנו כ"א סמוך למנחה. שלא יפיג טעמו. וגם לא ישרנו בשום דבר: כה ארבע כוסות מצוה ליקח יין טוב משובח ומובחר ביותר. ואל יצמצם. ועיקר שיהי' כשר (מחשש נסך) ושלא יהי' שום חשש חימוץ. ושיעור הכוס ביצה ומחצה. ולמדקדקים שלשה בצים. אך יוצא אדם בביצה ומחצה ובשתיי' רוב כוס לפחות כי לאו כל אדם יוכל לשתות כוס גדול: כו גם להזהיר שאסור להוציא אש ביו"ט מהמאשין או מרייב שוועבלך יהי' איך שיהי' (ובלאמפן שלנו כשהוא בוער מותר להעלות השלהבת ולא להמעיט): כז החלב בשנה זו מה שנחלב בשבת אסור לשתות עד חוה"מ (ר"ל כשחל יום א' של פסח בשבת. אבל מיום טוב ראשון לשני כשחל באמצע השבוע מותרת) גם ההולכים לערלים לעמוד בשעת חליבה ידקדקו אודות מה שהערלים לא יניחו להוציא החלב מבלי שיותן מלח בתוכה (שלא יתנו בפסח ממלח שלהם) גם בכל השנה צריך ליזהר בזה: כח מצות אם ימצא כפולה שקורין איבערלייגט אם ימצא ביו"ט יצניע על חוה"מ וישרוף: כט דיני חוה"מ ידועי' שאסור במלאכה ויזהרו החיוטים ושארי בעלי מלאכות: ל אודות שעטנז הבגדים אשר מפעסט (ומהפאברוקון) ובפרט הכובעים שקורין העלבען להזכיר (שלא ילבשם שלא יכשלו בלאו דשעטנז) החיטין צריכין ג"כ להשגיח עכ"ז בעינא פקיחא: לא אודות הגילוח בתער אשר הנערים אינם יודעים כי יש איסור בדבר מחויב כ"א להוכיח את העובר ולקיים מ"ש הוכח תוכיח: