הין צדק קיז

ה"ה הרב המאור הגדול. החריף ובקי העצום. והמפורסם בחסידות ובטהרה מוהר"ר משה ישעיה במוהר"ר שמואל זללה"ה שנפטר בשם טוב. ויחי חמשים ושתים שנה ויולד בנים ובנות ויהי כי הגיע לשנותיו של שמואל הרמתו. אבי מורי ורבי מוהר"ר משה ישעיה. זללה"ה עלה אל אלקים השמימה. כי לקח אותו אלקים ואיננו. ביום ה' לסדר ויקרא אל משה הוא ט' לחודש אדר שני לשנת ה' תרנ"א ליצירה ויגוע ויאסף אל עמיו ויקבר למחרת ביום עש"ק אחר חצות. מי שטרח בערב שבת יבא ויאכל ביום שכולו שבת. ויען כי לא זכיתי להספידו בפניו. ע"כ הנני לקיים בזה, מצות כיבוד אב לאחר מותו לקבוע לו מקום. באיזה מילי דהספידא. והחי יתן אל לבו זי"ע: וזה החלי בפרשת חקת כתוב. וידבר ה' אל משה לאמר. ק"ח א"ת המט"ה. והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך. ודברתם אל הסלע לעיניהם. ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע וגומר. וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים וגו'. ויאמר ה' אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל, לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארן אשר נתתי להם. עי' בעה"ט שכתב. לכ"ן. בגימ'. מדה במדה. וצ"ב כוונתו בזה. גם צ"ב כל ענין חטא משה וכוונתו. וכבר הלכו בזה נמושות. וכתבתי בספרי (מאזני צדק עה"ת) וכעת נלפענ"ד לבאר לענינינו. ונקדים עוד מה דקשיא לי מאז בפיוט לגבורות גשמים (בשמע"צ) זכור משוי בתיבת גמא מן המים. נמו דלה דלה והשקה צאן מים. סגוליך עת צמאו למים. על הסלע הך ויצאו מים. בצדקו חון חשרת מים. ותימה הרי כאן צריך להזכיר זכות אבות הקדושים. ומשה רבע"ה לא הי' בו שום חטא. רק זה אשר עבורו לא זכה להכניס ישראל לארץ ולא מצא לו להזכיר זכות רק הכאת הסלע שזה הי' חטאו. ועז"א בצדק"ו חון חשר"ת מים. ואתמהה. עוד קשה הרי בפרשת מריבה משמע דעבור חטא זה לא זכה להכניס ישראל לארץ. וחז"ל אמרו (עי' אוה"ח) בפ' ברכה בפסוק כי שם חלקת מחוקק ספון. ויתא ראשי עם. שעבור זה נקבר שם כדי שיביא דור המדבר לעוה"ב, ועוד קושי' ודקדוקים יש במפורשי התורה. ונבאר כל זה וממילא יפולו הרבה קושי'. ויבוא הכל על נכון בעה"י. ונקדים מה שכתב מורי הגאה"ק בס' רב טוב להסביר הדבר ולומר הכוונה. כי מה שצוה ה' לדבר אל הסלע. שיתן מימיו שם רמז שיקחו בנ"י מזה מוסר השכל. ע"ד מים עמוקים עצה בלב איש. ואיש תבונות ידלנה כו' ע"ש מום עמוקים כנוי לתשובה. כדכתיב שפכי כמים לבך וגו'. ועצה לשוב מעומק הלב כדכתיב ממעקים קראתיך ה'. כי עומק רצון נפש הישראלי הוא לעשות רצון קונו. והנה בכל הדברים יש בהם ארבע יסודות. אש מים רוח עפר. ע"כ רצה הקב"ה לזכות את ישראל ולפקח עיניהם. על ידי דיבור להסלע ונתן מימיו. כח המים שבו להוציא החוץ. כמו כן יקחו לעצמם רמז מוסר השכל לשמוע בקול הורים ומורים. ע"י דברי תוכחה ומוסר להוציא מימי הדעת והתשובה מעומקא דלבא. לשפוך כמים לבותם. ולקיים עיני עיני יורדה מים. ולא להמתין עד שח"ו מוכים בהכאות. וכמש"כ תחת גער"ה במבין. מהכו"ת כסיל מאה. והלב שנמשל כאבן הוא. וכפטיש יפוצץ סלע. עכ"א ודברתם אל הסלע לעיניה"ם (דייקא שממנו יראו וכן יעשו) והוצאת להם מים מן הסלע. הוא קשיות הלב. עכדפח"ח. והנה מזה יש ליקח מוסר איך שחטאנו ולא קיימנו בנו מקרא שכתוב שמע בנו מוסר אביך ואל תטוש תורת אימך. כי לו הקשבנו לקול מוסריו. של אבינו המנוח הצדיק הזה לא היינו מוכים ולוקים במיתתו. והנה בודאי הוא תיקן את עצמו. בנפשו רוחו ונשמתו, וכמו שכתב הרמב"ם לבנו. אשרי למי שחתמו ימיו במהרה ואריכת ימיו של הצדיק הוא רק עבור בניו. כמו שפי' החת"ס ז"ל. והותירך ה' לטובה בפרי בטנך. רצה לומר כדי שיוכל עוד להדריך בניו ובני בניו בדרך התורה ועבודה להשי"ת. ולו הקשבנו למצותיו ודברי מוסריו הי' עוד מאריך ימים עבורינו. אבל עונותינו גרמו זאת. שלא שמענו לקול הורינו. ע"כ לקח אותו אלקים ואיננו. והוא רחום יכפר: והנה למה שביאר מורי ז"ל. בטעם ודברתם