הין צדק קטז

תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי. ע"כ קורין את המגילה מגילת אסתר דעיקר הנס לכללות ישראל ע"י אסתר היתה. וזש"א ארור המן אשר ביקש לאבדו. ע"ז יהי' ברוך מרדכי היהודי, ארורה זרש אשת מפחודי. שגרמה בעצתה להפחיד אותנו. ברוכה אסתר בעד"ו שהיתה למחסה ומגן בעד"ו: במס' (מגילה ט"ז ע"ב) דרשו בפסוק ליהודים היתה אורה זו תורה. ששון זה מילה. פירש"י דגם ע"ז גזר המן. וי"ל עוד דהנה כתיב ורבים מעמי הארץ מתיהדים ופירש"י מתגיירים נמצא הרבה נימולים לשם גוירות ועי"ז נתרבה ששון ויקר ליהודים בלימוד תורה ובהנחת תפלין על ידי העם הבאים בברית מילה עם היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם שלא יהיו נהרגים על ידו: שמעתי מאבא מארי ז"ל. להקשות בריש מס' מגילה. בש"ס דמקשה ואימא שיתסר ושיבסר. ול"א יעבו"ר כתי"ב. וקשה דאימא ולא יעבור לישנא דאקדומי. כמבואר לקמן (דף כ"א.) כל המצות מברך עליהם עוב"ר לעשייתן. מלשון ויעבו"ר את הכושי. וכעת יצא לאור הגהות רש"ש וראיתי שעמד ע"ז. והוא מותיב לה והוא מפרק לה עיי"ש. והנלפע"ד בס"ד דהכי פירושא. דלעולם כדס"ד מעיקרא דמקשה. מנלן כדבעינן למימר לקמן חכמים הקילו על הכפרים להיות מקדימי"ן ליום הכניסה כדי שיספיקו מים ומזון לאחיהם שבכרכים. אלא דאפי"ה מקשו היכא רמיזא. במגילת אסתר מנין הימים שנקראת המגילה בהם. ואח"כ מקשה ואימא בשיתסר ובשיבסר. שמנ"ל דיש כח ביד חכמים לתקן הדבר כרצונם להקל על בני הכפרים. וע"ז משני הש"ס. ול"א יעבו"ר כתי"ב. לישנא דמשתמע בתרי אנפין. דעבידי רבנן דמתקני כסברתם ודו"ק: בש"ע או"ח סי' תכ"ט ה' פסח שואלין בהל' פסח קודם לפסח שלשים יום. וכתב החק יעקב ומתחילין מיום הפורים עצמו והביאו מתוס' בכורות נ"ז בד"ה בפרוש הפסח. וכתב הר"ב בהג"ה ומנהג לקנות חטים לחלקם לעניי' לצורך פסח. וכל מי שדר בעיר י"ב חודש צריך ליתן לזה עכ"ל ורבים מדקדקי' בדברי הג"ה דהלא דבר זה לא שייך הכא מידי. וביותר הי"ל להביא זאת לקמן בסי' ת"ל לענין שבת הגדול גבי מנהג אמירת הגדה להביא גם מנהג זה. אמנם נ"ל פשוט דקאי ג"כ אדברי המחבר דשואלין שלשים יום קודם הפסח בהלכות פסח. עז"א ומנהג לקנות חטים ר"ל דזה ג"כ שלשים יום קודם הפסח. ולחלקם לעניים כדי שיהי' להם פנאי לברר את החטים. ולטוחנן בריחיים. ולאפותן כנהוג. ומינה דמתחילין מיום הפורים עצמו. לקבץ מעות לצורך פסח לקנות חטים יפים וכשרים. וכמדומה שראיתי רבים נוהגים כך. גם מה שכתב הר"ב בהג"ה. וכל מי שדר בעיר י"ב חודש צריך ליתן לזה, הוא ג"כ הג"ה למה שכתב המחבר שואלים בהל' פסח שלשים יום. אבל לענין מה צריך י"ב חודש. וע"ו כתב המג"א. דה"ה להעני המקבל. ולדעת הסמ"ק בעני סגי ג"כ שלשים יום. ואגב גררא אזכיר מש"כ בהג"ה סעיף ב' ונוהגין להרבות קצת באכילה ושתי' ביום אחר החג. והוא אסרו חג. דלא שייך הכא מידי אלא לסוף הל' פסח. ונראה דקאי אדברי המחבר ז"ל לעיל מזה שכתב אין נופלין על פניהם בכל חודש ניסן. וכתב המג"א הטעם משום קרבנות הנשיאים. וע"פ. ואסרו חג. א"כ יצא רוב החדש בקדושה. ע"כ מזכיר מענין אסרו חג ג"כ. שזה נכלל בכלל שיצא רוב החדש בקדושה וז"ב: במס' מגילה (דף י"ח) אטו אנן האחשתרנים בני הרמכים מי ידעינן וכתב בהג"ה יעב"ץ נ"ב ראיתי בדברי כותב"י חידוש"י המדינו"ת שעדיין ידועים הם ומצויים בארץ פרס והן מין גמלים בשתי חטוטרות ושמנה רגלים והם קלי המירוץ מאוד עכ"ל. ותימה שהביא ממרחק לחמו. ומכותב"ו חידוש"ו המדינו"ת ולא זכר דברי התרגום במגילת אסתר. דכתב ורוכבי רוכסא ערטוליונו רמכים דאתנטלו טחוליהון ואקדרו פיסת כף רגליהון. וברש"י פירש האחשתרנים מין גמלים הממהרים לרוץ. עכ"ל, וע"כ לחכמי תלמוד בבלי עדיין לא נודעו: חודש אדר שני אגרא דהספידא. ליומא דהלולא דמר אבא מארי כבודי ומרים ראשי