הין צדק קיג

(עי' רש"י מכות כ"ד. ובב"מ ע"א). ה"נ כדי שלא יקנו בעצמם קנין רע בנפשם לכך ובבזה לא שלחו את ידם: ודע מה שפירש"י ובבזה לא שלחו את ידם. שלא יתן המלך עין צרה בממון. ולעיל (בפסוק י"ב קפי' ח') פירש"י ושללם לבוז כאשר נכתב בראשונה והם בבזה לא שלחו את ידם. שהראו לכל שלא נעשה לשם ממון. שנרא' כסתיר' אבל י"ל דאידי ואידי חד טעמא היא דע"י שיהי' נראה שנעשם לשם ממון. עי"ז יתן המלך עון צרה בממון. תן לחכם ויחכם עוד: ומשלוח מנות איש לרעהו. עיין בספר בני יששכר (מאמר מגילה נקראת ח.) שמדקדק למה דוקא שת"י מנו"ת. ולענ"ד גם ישראל לאביהם שבשמי' צריך לשלוח מנ"ה של קודש כפול. דהיינו הרהורי תשובה ועי"ז יתעורר ק"ץ הגאולה כמ"ש שובו אלי ואשיבה אליכם. לכן מנ"ה מנ"ה בגימטרי' ק"ץ שתי מנו"ת לאיש אחד. ה' איש מלחמה בעמלק. וכן הקב"ה צריך לקיים בנו משלוח מנ"ה פעמי"ם שישלח לק"ץ הימין משיחנו בב"א: גרסינן במס' (מגילה דף ו'). רבי יהודה נשיא' שדר לי' לרב אושיעא אטמא דעגלא תילתא וגרבא דחמרא. שלח לי' קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנו' לאביוני' (ובהגרא"וו מוחק מתנו' לאביונים). ולהלן בסמוך אביי בר אבין. ורב חנינא בר' אבין. מיחלפי סעודתייהו להדדי. פירש"י זה אוכל עם זה בסעודת פורים של שנה זו ובשניי' סועד חבירו עמו ע"כ. והקשה הב"י (בטוא"ח סי' תרצ"ה). וז"ל וקשה לי ע"ד דא"כ לא היו מקיימין משלוח מנות איש לרעהו. וא"ת שהיו שולחין מנות איש לרעהו. א"כ מאי אתא לאשמועינן עכ"ל. והניח בקושיא. ונבס"ד דאפשר לעולם לא שלחו מנות אחרים אפילו הכי קיימו שניהם המצוה המחליף בשנה זו ואוכל עם חבירו יוצא ע"י שחבירו מחשיבו לאדם חשיב ובההו' הנאה דאוכל משל חבירו. הו"ל כאלו נתן הוא לחבירו, מידי דהוי בקידושי'. דקיימ"ל אמר הוא ונתנה היא אם הוא אדם חשוב מקודשת בהאי הנאה דמקבל ממנה כמבואר בש"ס קידושין (דף ז' ע"ב) ובזה יתורץ קושי' המוהרש"א בח"א. וז"ל מחלפי סעודתיי' פירש"י שזה אוכל עם זה בפורו' של שנה זו וכו'. ולא ידענא מאי אשמעינן בזה. ולהנ"ל א"ש דטובא קמש"ל דאף זה שאכל בפורים של שנה זו עם חבירו. הי' מקיים משלוח מנות איש לרעהו. בההיא הנאה דמקבל מיני' וכן בפורו' הבאה להיפוך קיימו שניהם ומשלוח מנות הנותן והמקבל. בההיא הנאה דמקבל מיני' ואוכל מפתו ובזה א"ש דלא פירוש רש"י מיחלפי סעודתייהו בשנה אחת זה שולח סעודתו לזה. וזה לזה. דא"כ הדק"ל מאי אתי לאשמעינן. אבל בשתי שני' טובא קמש"ל. דע"י ההיא הנאה דמקבל חבירו ונהנה מסעודתו יוצא גם חבירו במצות ומשלוח מנות איש לרעהו. ובזה י"ל דקדוק הלשון להלן. רבה ורבי זירא עבדי סעודת פורי' בהד"י הדד"י דהכי הול"ל עבדי ס"פ בהדד"ו. אמנם לדרך הנ"ל הא אתי לאשמעינן דעבדי סעודת פורים בהדי הדד"י ר"ל בזה שנועדו יחדיו בהדד"י בזה עבדי תרווייהו סעודת פורים: והדרן לקמייתא. רבי יהודא נשיאה שדר ליה לרב אושיעא אטמא דעגלא תילתא וגרבא דחמרא שלח לי' קיימת בנ"ו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו ר"ל בנו בהדי דחשיבא בעינך כאיש לרעהו. א"כ יהי' נחשב גם בנו. כאלו שלחנו מנו' לרבינו. ואלולי דמסתפינא הייתי אומר. דשלח לו' קאי ג"כ על ר"י הנשיא. שהחשיבו לומר לו קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו. שע"י שאתה מקבל נחשב אצלי להנאה. ולפי זה נכון גירסת הגרא"וו שמוחק תיבות ומתנות לאביונים כי מר' אושיעא לרבי ל"ש לומר מתנות לאביונים כי ר"י הנשיא עשיר גדול הי' אבל מאן דגריס לי' סובר כאידך פרושא דשלח לי' קאי ארבי אושיעא לר"י הנשיא קיימת בנו ומשלוח מנות איש לרעהו. ומתנות לאביונים לגבי רבי אושיעא ולהיפוך קיים גם רבי אושיעא ומשלוח מנות לר"י נשיאה ע"י שאחשבי' לאדם חשיב ובההיא הנאה דמקבל מיני' יצא ג"כ מצוה כתיקונה ומשלוח מנות איש לרעהו: עוד שם. רב"ה ורבי זיר"א עבדי סעודת פורים בהדי הדדי. י"ל ע"ד רמז לשתי המדות גבהות רומז לרבה ע"ד ויגבה לבו בדרכי ה'. ורבי