הין צדק קיב

האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור. כי בכל שנה ושנה ע"י הקריאה נתעורר הזמן. וז"ש ולהיות היהודים עתידים לעתיד ליום הזה להנקם מאוביהם ולמחיית עמלק שתהי' במהרה בימינו אמן, ומאן דאית לי' דינא בהדי עכו"ם לימצי' ליה באדר: ורבים מעמי הארן מתיהדים כי נפל פחד היהודי' עליהם. ר"ל דאחר שנגזר' הגזרה שיהרגו היהודי' בשונאיהם. היו הנכרים מתלבשו' מלבושי היהודי'. שלא יכירו בהם היהודים. ע"כ אמר הכתוב מתיהדים לפני"ם. כי נפל פחד היהודי' עליהם ואפשר אשר מתחילה הי' היפוך מזה. שהיו לובשים עם מרדכי מלבושי עכו"ם להסתר מפני הנכרים שלא יהרגו אותם. וזה יהי' סמך למנהג ישראל תורה היא אשר נוהגין ללבוש מלבושי נכרי' בפורים: ט. ונהפוך היא אשר ישלטו היהודי' המ"ה בשונאיהם. ודקדק זקני הגאון רבי הרשלי חריף. דלכאורה נראה מיותר. אמנם תירץ כי החילוק בין הצלה דפורים לשאר נסים כמו מצרי'. דבמצרי' אותן שנשחטו ונהרגו לא זכו לגאולה רק אחרים הקמים תחתיהם. אבל בימי מרדכי ואסתר הנהרגי' הורגים את הורגיהם וכו' וזה אשר ישלטו היהודי' המ"ה בעצמם בשונאי'. וחלקי אמרה נפשי דהכי קאמר. דכיון שהי' רבים מעמי הארץ מתיהדי' כפירש"י מתגיירי' או כמש"כ בסמוך שעשו לפנים להסתר שלא יהיו ניכרים ושלא יהרגו אותם היהודי' לבשו בעצמם מלבושי היהודי' כי נפל פחד היהודי' עליהם. אבל האמת נתגלה כשנהפוך הוא אשר ישלטו היהודי' המ"ה בשונאיהם ר"ל המ"ה היהודי' שהיו באמת או בתולדה מיהודי' ישלטו בשונאיהם. משא"כ המתגיירי' גיורא עד עשרה דרי לא תבזי ארמאה באפיה. וכש"כ המתוהדי' שלא היו יכולין לשלוט בבני עמיהם. ועי"ז נתגלו ואז נקהלו היהודי' וגו'. ושלחו יד במבקשי רעתם: ובבזה לא שלחו את ידם. עירש"י. וי"ל עוד דהגם בפורים קבעו ימי משתה ושמחה ויו"ט ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנו' לאביונים וכדי שיהי' גדול שכרם הרבה מאוד עפ"י פעלם. כי בניקל לקיים כל הנ"ל לאיש אשר יקח מן הבא בידו ממון שאינו שלו. משא"כ מי שאינו נהנה מן הגזל ומהנה אחרי'. ע"כ אמר ובבזה לא שלחו את ידם ולפום צערא אגרא: א"י עפי"מ דקיימ"ל במס' (מכות ד' ע"ב) כדי רשעתו משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות. והנה כ"ז בא ע"י מדרש חמז"ל אבל ישראל שבאותו הדור לא היו רוצים עוד בקבלת תושבע"פ עד לאחר נס מרדכי ואסתר דאז קימו וקבלו. וכמו שאחז"ל הדר קבלוה בימי אחשורש קימו השתא מה שקבלו כבר. וכמו ששמעתי מאבא מארי ז"ל וקבל חסר ו' שעתה קבלו גם הששה סדרי משנה שהיו חסרים ו'. א"כ מקודם היו דנים אף שתי רשעיות. אבל השתא שקיימו וקבלו גם התושבע"פ והרוג בשונאי' קלב"מ. אבל בממון לא שלחו את ידם. כי אין אדם מת ומשלם. לכך כתיב ובבזה לא שלחו את ידם: א"י. ובבזה לא שלחו את ידם. ע"ד שפי' הרה"ק מוהר"ם מרימינוב ז"ל. בפסוק אל תשל"ח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי אבריו לא רצו לשחוט את יצחק. כי מעצמם הבינו שלא זה רצון הבוי"ת לשוחטו. אבל אברהם אע"ה של"ח ידו בע"כ. ע"כ הוצרך לאמר לו אל תשל"ח ידך אל הנער בע"כ וגו'. כי עתה ידעתי כי ירא אלקי' אתה. ומתחלה לא הי' כוונתו לשוחטו רק לנסותך להטיבך באחריתך. עכדפח"ח. וזה י"ל ג"כ דאז כשעשו תשובה שלמה לפניו ית"ש השיגה ידם תבונה שלא להנות ממעשה נסים. כרצון הבוית"ש ע"כ אמר הכתוב ובבזה לא שלחו את ידם בעל כרחם. דאלו הי' רצון הבוית"ש בזה היו הידים עושים מעצמם רצון הבורא. ובזה יש לפרש (איכה ג') נשא לבבינו אל כפים. אל אל בשמים. ר"ל שיהא הלב מבין נכנס אל כפים. שידעו ויבינו מה לעשות רצון אבינו שבשמי'. א"י נשא לבבנו אל כפים שיהא לבנו מסור בידינו אל אשר יחפוץ יטנו כדרך הצדיקי' שאחז"ל דלבם מסור בידם. וידוע דצריך האדם ללחום בעצמו ויקדש עצמו במותר לו כדי שיהי' רגיל לאפרושי מאיסורא ויהי' בניקל לו להתגבר על יצרו. וכמו שאסרו חז"ל רבית עכו"ם שלא ימשיך להלוות לישראל ברבית